יומן האליפות של ליברקלופ (16): בורנמות. ניצחון.

הטור נכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
כדורגל, אליפות וניצחון היום הם בהחלט דברים חשובים ובהם עוסק הטור הזה במשך השנה.
אבל יש דברים חשובים יותר…

עמותת "כנפיים של קרמבו" היא תנועה למען ילדים ונוער בעלי צרכים מיוחדים, המפעילה ומטפלת באלפי בני נוער בישראל, שמתקשים למצוא מסגרות מתאימות.
עקב מחלוקות בין משרדי ממשלה, יתכן ותופסק התמיכה הממשלתית שהיא קריטית להמשך קיומה (קישור לכתבה בנושא).

אני מנצל את הבמה הזו ומבקש מכולכם לחתום על עצומה הקוראת להמשך התיקצוב של העמותה – קישור לדף החתימות על העצומה.

המשחק:
אמנם קלופ שוב משנה את ההרכב, אבל הפתיחה דומה למה שכבר ראינו לא מעט פעמים העונה, כלומר שליטה אדומה מוחלטת בכדור ובמגרש וניסיונות של בורנמות לעקוץ.

שאקירי מימין וקייטה משמאל אמורים לספק את הניצוץ הטכני ואת מסירת העומק הנכונה, עם התמיכה של מילנר ורוברטסון בהתאמה.

עד הדקה העשרים התיאוריה נראתה יפה על הנייר, אבל לא על המגרש. אז ראינו מהלך מסוכן ראשון שהתחיל ממסירת עומק מצד לצד של שאקירי לרובו והסתיים בקצת בלאגן בתוך הרחבה, ולא יותר מזה.

חמש דקות אחר כך, דאבל פאס בין פירמינו לסלאח, הסתיים בבעיטה מסובבת מרחוק של בובי לשער, שהטעתה את השוער, וסלאח ניצל נבדלון קטנטן כדי להגיע ראשון לריבאונד. 0-1 מרגיע ביותר. השמחה של סלאח היתה די מאופקת וזה הרגיש לי כאילו הוא ידע שזה אופסייד.

עד ההפסקה ראינו הרבה גשם, לא מעט שחקנים על הדשא, הרבה יותר אחזקה בכדור של בורנמות, המון איבודים ובלאגן, מעט מאוד כדורגל ושבירת השיא העולמי בקפיצה לגובה על ידי אליסון, כדי לנגוח הרחקה רעה של מילנר.

מחצית ראשונה רטובה ויעילה. שתי בעיטות ליברפוליות למסגרת כל המחצית ושתיהן באותו מהלך…

שתי דקות אחרי ההפסקה והצמד-חמד מהשער הראשון מכה שנית. פירמינו חוטף כדור במרכז המגרש, ושולח את סלאח להתמודד לבד עם ההגנה, והמלך המצרי מתגבר על ניסיון הכשלה מאחור, פונה לשמאל ושם כדור מדוייק בפינה. 0-2 סטייל מסי, או במחשבה שניה סטייל סלאח של "לפני ראמוס".

בורנמות מחליטה לקחת סיכון גם ביותר ניסיונות התקפה וגם בחילופים התקפיים ומפסידה בהימור. התקפה מהירה של פאביניו ורוברטסון משמאל, מסתיימת בשער עצמי של קוק בבעיטה לאחור. 0-3, ואת הניצחון הזה כבר לא נפספס.

בורנמות כבר יודעת שזהו זה, וסופגת שוב מסלאח שמסיים מתפרצת יחיד בסלאלום נפלא ברחבה. 0-4 סטייל אוחנה, או במחשבה שלישית סטייל סלאח של העונה שעברה.

שורה תחתונה:
אני אהיה מאופק ולא אגיד שכך נראה החלום הרטוב של אוהד ליברפול, ואסתפק באמירה שהיה משחק מצויין, מאליסון ועד סלאח.
ניצחון שלישי ברציפות מאז הפגרה, כאשר בכל משחק השער הראשון מגיע מוקדם יותר וההפרש הולך וגדל.

ההצבה של סלאח במרכז ושל פירמינו מעט מאחוריו הוכיחה את עצמה היום בגדול כששני השערים הראשונים נולדו משיתוף פעולה ביניהם.
ארבע בעיטות למסגרת, מתוכם שלוש של סלאח במאה אחוזי הצלחה. לא זכורים לי מספרים כאלה בשום משחק.
לא ברור לי האיפוק של סלאח אחרי ההבקעות, אבל אני מעדיף שימשיך בשילוב הזה.

שאקירי שרף שטחים וקייטה הראה מעט ניצוצות, אבל התרומה ההתקפית שלהם לא היתה מספיקה. לטעמי קייטה חייב לדרוש יותר את הכדור ולהיות יותר דומיננטי ופעיל בחלק ההתקפי, מכיוון שהוא יכול וצריך להיות הX פקטור בפריצת הגנות מעובות, ע"י פריצה מאחור ואיום על השער מרחוק.

פאביניו וג'יני עשו את עבודתם נאמנה בקישור ההגנתי והראשון אף העז להתקרב לרחבת היריב מדי פעם. ביום כזה הם לא צריכים לעשות יותר.

ההגנה, שוב הוכיחה את עצמה למרות ההרכב הגמיש. רוברטסון ומילנר נתנו תרומה מרשימה בצד ההתקפי והמשיכו לרדוף אחרי הכדור בחלק המגרש של בורנמות גם אחרי הדקה השמונים, למרות ההנחיות שלי לשמור על כוחות ליום שלישי.
רובו וג'יימס, נושא קטן לתשומת ליבכם – אסור לאבד כדור בחצי שלנו.
מאטיפ עבר את השידרוג הסטנדרטי שקורה לכל מי שמשחק ליד וירג'יל ולא עשה שום טעות. מאחר ולוברן וגומז פצועים אנחנו תלויים לחלוטין בצמד הזה. שיהיו בריאים וימשיכו ככה.

הקבוצה נראית מוכנה ומזומנה לאתגר הגדול מול נאפולי.

האופטימי יגיד: נרוץ, נרדוף, נשיגה, מקום ראשון בליגה.
הפסימי יענה: סיטי עם משחק פחות, אולי זה ישתנה עוד היום.
האופטימי יאמר: שני שערים גדולים של סלאח.
הפסימי יגיב: מה שנכון, נכון.

קישור לחתימה על העצומה לטובת "כנפיים של קרמבו"