לאחר 37 מחזורים ומאבק אליפות עיקש מול היריבה המרה ברצלונה, ריאל מדריד השלימה את המלאכה בזירה המקומית והחזירה את תואר האליפות למועדון הלבן מבירת ספרד.
הטור שלפניכם לא ידבר על סרחיו ראמוס המנהיג שלא נגמר והפך לבלם שהבקיע הכי הרבה שערים לאורך ההיסטוריה של הלה ליגה, הוא לא יעסוק בטיבו קורטואה שסיפק עונה פנטסטית מבחינתו ושמר על שער נקי 18 פעמים, לא בקאסמירו שהציג את החשיבות הענקית שלו לקישור המדרידאי ,לא בקארים בנזמה שחזר מפגרת הקורונה כמו מפלצת שמריחה דם ושערים, אלא יסתכל קדימה אל עבר עונת 2020/21 ויעסוק בשאלה הבוערת לקראת המשך הדרך של השתיים: האם האליפות של ריאל מדריד נתנה את האות להעברת השרביט בין ברצלונה לבלאנקוס?
אופטימיות לבנה
ריאל מדריד פתחה את העונה עם השקעה מאסיבית של 300 מיליון אירו על שחקני רכש, אך בצורה מאוד לא משכנעת: ההפסד המביך לאתלטיקו במשחק הידידות לצד תצוגות נפל בשלב הבתים של הצ'מפיונס, גרמו לתהיות רבות בנוגע לפרויקט החדש שמנסה להנהיג פלורנטינו פרס, ולדמיין עונה נוספת ושחורה לא פחות מקודמתה ב"עידן פוסט כריסטיאנו רונאלדו".
מסתבר שהאנשים הבודדים בעולם שהצליחו להפיק דבר חיובי כלשהו מתקופת הבידוד אלה חניכיו של זינדין זידאן, שחזרו נחושים ודרוכים מפגרת הקורונה, הפכו את פער שתי הנקודות בו נעצרה הליגה לשבע וסגרו עניין ללא שחקני המפתח שנחתו הקיץ בסנטיאגו ברנבאו: אדן הזאר שתמורתו שולמו 100 מיליון אירו לצ'לסי ונותר על הספסל כדי להתאושש מהפציעה שספג בקרסול ולוקה יוביץ' שנרכש מפרנקפורט כדי לנסות ולאתגר את בנזמה שלקח את הקרדיט הגדול שקיבל ממאמנו בשתי ידיים והשאיר לסרבי הצעיר אבק.
למרות שהבלאנקוס בלא מעט פעמים השיגו השנה נקודות חשובות בשיניים, התואר הזה מהווה את הגעתם אל הרגע לו חיכו בבירה הספרדית כבר עשור: חילוף המשמרות בכס השליטה בכדורגל הספרדי עליו ישבה בנוח עד כה ברצלונה שזכתה 6 פעמים בגביע הנכסף. הטיעון הזה נובע בעיקר בגלל שני פרמטרים חשובים שבאו לידי ביטוי על כר הדשא ומחוצה לו לאורך רוב 2019/20: החיבור הקיים בסגל וחשיבה על העתיד.
"כל דבר שזידאן נוגע בו הופך לזהב. הוא המפתח. אנחנו מאמינים בו ובעבודה שלו. בכל פעם שהוא מגיע, מה שהוא נוגע בו, יש לו יד של קדוש", כך אמר קפטן הקבוצה סרחיו ראמוס על מאמנו שזכה בתואר ה-11 שלו על הקווים בצד הלבן של מדריד רגעים אחרי שהזכייה הפכה לרישמית. לאחר סיום עונה שאותה ירצה לשכוח, זידאן פיענח את השיטה שתשיב את שחקניו אל מסלול הניצחונות, השתמש בג'נטלמניות ובכריזמה שנשפכת ממנו כמו מי נהר כדי לשבות את שחקניו בקיסמו ונתן אמון מלא בכל אחד מהם כולל בצעירים שרוטציה כמו פדה ואלוורדה שעשה קפיצה מטאורית ביכולתו, הוסיף מימד של קשיחות בהגנה ואיום מרחוק בהתקפה, ומנער צעיר הפך לשחקן מן המניין שמגשים חלום ומשחק ליד הגרזן הטוב בליגה וזוכה כדור זהב לשעבר, ומפיח בשניהם כוחות מחודשים לאחר עונה מדשדשת. נוסף אליו גם וויניסיוס ורודריגו קיבלו לא מעט דקות משחק, ולמרות שהשניים עדיין לא הגיעו למיצוי הפוטנציאל כשהם שיחקו יחדיו על המגרש, כל אחד לחוד סיפק לא מעט רגעים נוצצים.
חילופי תפקידים
זה לא סוד שברצלונה חרטה על דגלה להוות מודל לחיקוי עבור שאר אריות אירופה בכל הנוגע לטיפוח שחקנים מבית ב"לה מאסיה", אלא שבשנים האחרונות אנחנו חוזים בחילופי תפקידים בהתנהלות של שני המועדונים הגדולים של ספרד. דווקא ריאל מדריד ופלורנטינו פרס שמזוהה עם הגלאקטיקוס והכסף הגדול, פאסיבי יותר בחלון ההעברות, משקיע בטאלנטים צעירים ומשאיל כאלה לקבוצות אחרות בלה ליגה על מנת שיתרגלו לקצב המשחק. הבלאוגרנה לעומת זאת, מונעים מהחלטות שנויות במחלוקת בכל הגזרות של ברתומיאו, שבמקום לנצל את העובדה שהיריבה הגדולה איבדה את הכוכב הגדול שלה, נמצאת בסחרור וחוסר וודאות וללחוץ על דוושת הגז בנוגע לשימור הכוח של המועדון, שפך סכומי עתק ורוקן את הקופה על שחקנים בעלי שם שלא הצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי.
אחרי פיטוריו של ארנסטו ואלוורדה נקרא למערכה קיקה סטיין חסר הניסיון במעמדים גדולים שניסה להשריש לקבוצתו שיטת משחק שלא מתאימה לה, וכל אופציה אחרת שניסה במקום רק הוציאה משחקניו את החשק להתמודד על תואר האליפות עד שהרימו ידיים בהפסד הביתי לאוסאסונה שגמר את הסיפור. גם כשפזל לחלק הצעיר בקבוצה וניסה לקדם שחקנים כמו ריקי פוץ' שהראה ניצוצות של כישרון, זה פשוט היה מאוחר מדי.
הדבר המשותף לשתי היריבות הללו הוא השפעתו של נגיף הקורונה שיצריך אותם לצמצם משמעותית בהוצאות. במדריד כבר הודיעו על כך שיסתמכו על הכוח הצעיר, ימכרו שחקנים לא נחוצים כמו גארת' בייל וחאמס רודריגס, ולא יבצעו רכישות מפוצצות. הסגל הנוכחי מספיק מנוסה, רחב ובעל איכויות כדי להגן על התואר גם בשנה הבאה וכל עוד זידאן הוא האיש שמכווין את הספינה, יש שקט תעשייתי. מן העבר השני, בצד האדום כחול מנסים להסתמך על כוחו של אחד השחקנים הטובים ביותר שראה המשחק, ובכסף שאין לנסות ולהחתים את חברו לנבחרת ארגנטינה, לאוטארו מרטינס מאינטר, שיהיה (אם וכאשר) החיזוק העיקרי בחלון הקרוב בעסקה שתשלב בתוכה שחקנים. אפס חשיבה על היום שאחרי פרישתו של מס' 10 שמתקרבת אט אט וגם הוא נראה כאחד שמאס בכל מה שקורה סביבו וכלל לא חוסך בביקורת פומבית שלא אופיינית לו כלפי צוות הניהול.
ב-2021 ייערכו בחירות לנשיאות ברצלונה והמועמד לרשת את כיסו של ברתומיאו הוא ויקטור פונט שטען: "כל עוד לא נעשה את מה שמוטל עלינו, אנחנו בסיכון להפוך למילאן החדשה או לחלופין מנצ'סטר יונייטד". מפתיע לשמוע אמרה שכזו ממי שמועמד להיכנס לשדרת המועדון, אך לנוכח הפעולות האחרונות שנעשות במסדרונות הקמפ נואו, גם הוא מריח את הסכנה הממשית מבעד לחלון ויודע שאם וכאשר הוא ייבחר, הוא לא יקבל את ברצלונה שברתומיאו קיבל והצליח להרוס במו ידיו.
הקטאלונים יצעדו לעונה הבאה עם מאמן חדש על הקווים ככל הנראה, אך עם סגל בוגר, שבע וחייזר אחד עם מספר 10 על הגב שעל כתפיו מונחות הר של ציפיות. ריאל לעומת זאת, תשוב עם סגל חזק שבכל עמדה ניצב לו עוגן בוגר שמכווין את השחקנים שסביבו ועושה אותם טובים יותר. הקטאלונים ימשיכו להתפלל ולקוות שמסי ימשיך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב מכיוון שבלי זה הם ייכנסו במהרה לפלונטר שרדף את ריאל לכל אורך העונה שעברה, אלא שלהם זה ייקח הרבה יותר זמן לצאת ממנו לאור האיכות הלא מספקת בסגל והעמימות שנוצרה בעקבות התפרצותו של הנגיף בכל רחבי העולם.
