הסיפור של גולדן סטייט – בנייתה של שושלת – חלק 4 – בעלים חדשים

לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי

ב-6.7.2010 קיבלו ג'ו לייקוב ופיטר גובר את האישור מקוהאן. הם עדיין היו צריכים אישור של הליגה למכירה, אישור שהוא פורמלי למדי. האישור הזה ניתן לאחר פתיחת העונה בחודש נובמבר. בפועל לייקוב וגובר כבר ניהלו את הקבוצה.

הציפיה של כולם הייתה לניקוי אורוות מסיבי, ולא בכדי. פרנצ'ייז כושל שמנוהל שנים בצורה רעה. אלא שלייקוב, שלקח על עצמו את ניהול הקבוצה, ממש לא מיהר לשנות. לקראת סוף אותה עונה, לייקוב השתתף בסלואן קונפרנס והתייחס בדיוק לנקודה הזו: "יכלתי להיכנס ולפטר את כולם ביום הראשון…צריך לקחת שנה, לעבור עונה – כמו שהיית עושה בכל עסק אחר- להעריך מה יש לך, ואז בזמן הנכון לעשות שינויים אם צריך."

Embed from Getty Images

כולם נשארים חוץ מ…

אז לייקוב וגובר נכנסו, וכמעט כולם נשארו במקומם, אפילו רוואל. לייקוב לא רצה להתחיל להחליף אנשים גם כי רצה לתת לאנשים הזדמנות להוכיח את עצמם, אבל גם כי פחד שאם יביא מישהו חדש, הוא ירצה לעשות הרבה רעש מהרגע הראשון, וייקח החלטות נמהרות שהווריורס ישלמו עליהם בעתיד. לייקוב רצה עונה של שקט שבה הוא יוכל להתחיל לתכנן את העתיד של המועדון. רוואל נשאר נשיא הקבוצה, רק ללא סמכויות ההחלטה שקוהאן נתן לו. לארי ריילי נשאר הג'נרל מנג'ר, רק שצירף לצוות את קירק לייקוב, הבן של, שהגיע להשגיח. היחיד שהועזב היה דון נלסון.

שבוע לפני פתיחת מחנה האימונים, גולדן סטייט קנתה את העונה האחרונה בחוזה של נלסון ושלחה אותו לפרישה במאווי. לייקוב רצה התחלה חדשה על הספסל, אלא שהוא לא מיהר להביא שם גדול, ומינה במקום נלסון את קית' סמארט. סמארט היה בקבוצה 7 עונות, הכיר את כל השחקנים, וכממלא מקום לשנה היה בהחלט מספק. שינוי אווירה, בלי מחוייבות רבת שנים. ללייקוב היה ברור שהקבוצה צריכה הנהגה חדשה, אבל הוא רצה לעשות את זה לאט ובזהירות.

מבחינה מקצועית, הקבוצה עברה קיץ שקט יחסית לסערות בעונות הקודמות. הם שוב פספסו בדראפט כשבחרו בבחירה השישית את אפה אודו, שהצטיין בעיקר בפנרבחצ'ה. דייויד לי הגיע מניו יורק בS&T על חוזה של 80 מליון דולר. דורל רייט הגיע כשחקן חופשי, והקבוצה החתימה ילד מקומי במה שנראה כמו צעד לטובת הקהילה. הילד היה ג'רמי לין שלא נבחר בדראפט. לין גדל באיזור המפרץ ושיחק בהארוורד.

הדבר שהיה הכי חשוב מקצועית לעתיד הקבוצה, התרחש אלפי קילומטרים מסן פרנסיסקו ואיזור המפרץ – בטורקיה. אליפות העולם התקיימה וסטף קרי היה חלק מהסגל של נבחרת ארה"ב. כמו שהזרעים של מיאמי 2010 נזרעו ביפן 2006, וסין 2008, הזרעים של גולדן סטייט 2017 נזרעו בטורקיה 2010. קרי התחבר למי שכיום הוא כנראה המעריץ הכי גדול שלו – אנדרה איגודלה. שני השחקנים הרבו להתפלל ביחד. הצלע השלישית הייתה קווין דוראנט. אבל יש עוד זמן עד שנגיע לשם.

Embed from Getty Images

ברוכים הבאים לעתיד

לאחר אישור המכירה, לייקוב וגובר ערכו ארוחת היכרות עם התקשורת במסעדה בסן פרנסיסקו. כבר בפגישה הראשונה עם העיתונאים לייקוב דיבר על מעבר של הקבוצה לסן פרנסיסקו. זה נראה כמו רעיון רחוק. עיקר הפגישה לא נסב סביב רילוקיישיין, אלא סביב ריזרקשיין (תחייה). לייקוב הבטיח שהוא וגובר יהיו בעלים מעורבים. לייקוב, שהתמחה בבניית חברות, לקח על עצמו לבנות את ההנהלה החדשה ואת הקבוצה. גובר התמחה בבידור והוא היה אחראי על חווית האוהד. "אין שום סיבה שלא נהפוך למועדון שזוכה באליפויות. כאן זה מתחיל, היום זה מתחיל." בהצהרה הזו סיים לייקוב את הפגישה.

הוא לא הסתפק בזה ובאותו ערב השניים פגשו את האוהדים באורקל ארינה. "אתם האוהדים הכי טובים ב-NBA" אמר לייקוב לקהל "אם תסתכלו למעלה, זה דגל בודד מאוד. אנחנו רוצים עוד אחד". כשלייקוב וגובר התיישבו אחרי תשואות הקהל, גובר לחש ללייקוב "תזהר, כל תהילה היא חולפת". הציטוט המפורסם מהסרט פלאטון קלע בול כשפחות משנה וחצי אחרי אותו רגע, אותו קהל שרק בוז ללייקוב ולא נתן לו לדבר (נגיע לזה בחלק הבא). לייקוב אמר את כל הדברים הנכונים. הווריורס היו חסרי חשיבות כדי שהתקשורת תייחס חשיבות גדולה מדי להצהרות האלו כמו שצחקו על פרוחורוב שהצהיר דברים דומים כשקנה את הנטס. מה גם שלייקוב קיים, ככה שלא היה מה לצחוק עליו יותר מדי.

לייקוב לא עשה שינויים גדולים בהנהלה, אבל באותה עונה הווריורס הפכו לקבוצה החמישית שהתקינה את החידוש האחרון בתחום הטכנולוגי – ספורטס ויו. ספורטס ויו היא חברה שהוקמה על ידי גל עוז ומיקי תמיר – שני ישראלים שעבדו בתעשייה הבטחונית בעיבוד תמונה, ופיתחו אלגוריתמים למעקב אחרי טילים. את הידע שלהם הם ישמו בפיתוח טכנולוגיה שתעקוב אחרי שחקנים. בהמשך הם נרכשו על ידי STATS LLC והועברו לארה"ב. החברה האם חיפשה להיכנס לתחום ובחרה ב-NBA כליגה להשתלט עליה. היא התחילה עם 4 קבוצות: 3 הטקסניות ואוקלהומה סיטי. ברגע שהווריורס שמעו על הטכנולוגיה הם רצו להיות הקבוצה החמישית. זה לא שינה יותר מדי לאותה עונה, כי אף אחד לא באמת ידע מה לעשות בכל המידע שהמערכת פלטה, אבל זה בהחלט היה חידוש טכנולוגי מרענן.

וכדורסל יוק

כל זה לא השפיע על הכדורסל. הקבוצה פתחה את העונה במאזן 6 – 2 ואז הפסידה 16 מ-19 המשחקים הבאים וצנחה לתחתית. זה קשור לפציעה מוזרה שעבר דייויד לי אחרי שנתן מרפק לווילסון צ'אנדלר ושן של צ'אנדלר נשארה בתוך המרפק של לי. התפתח זיהום חמור שדרש המון אנטיביוטיקה, והקריירה, כמו גם היד שלי לי, הייתה בסכנה. גם קרי התחיל לנקוע את הקרסול. הוא עדיין סיים את העונה עם 74 משחקים, אבל קרסול ימין שלו בפירוש היה חלש, אחרי שקרי נקע אותו מספר פעמים רב במהלך העונה. הקבוצה שיפרה את המאזן שלה ב-10 נצחונות, לא מספיק בשביל להתקרב לפלייאוף.

Embed from Getty Images

ובינתיים לייקוב מסתבך

לייקוב וגובר ניסו להשאר זמינים לקהל ולאוהדים. הם הופיעו למשחקים ואפילו פתחו חשבון אימייל לשאלות של האוהדים. הדבר האחרון שהם רצו זה להראות כמו קוהאן שנעלם מעין הקהל וכפה על עצמו גלות בתא הבעלים. לייקוב עלה לראיון בKNBR ודיבר על הכל, בין השאר על השילוב של מונטה אליס וסטף קרי. מהרגע הראשון שהוא הגיע, לייקוב רצה לגרום לאליס להרגיש רצוי. הוא אפילו לקח את אליס ואשתו למשחק פוטבול של הפורטי ניינרס. זה מה שהיה לו להגיד על הצמד: "אלא אם כן נקבל הצעה מדהימה – שאנחנו מקבלים ערך עצום בחזרה – סטף קרי לא הולך לשום מקום. מונטה אליס לא הולך לשום מקום. החברה האלה הם חברה כלבבי. אני אוהב אותם. הם שחקנים פנטסטיים. הם הקו האחורי ההתקפי הכי טוב בכדורסל."

המילים האלו יחזרו לנשוך את לייקוב בישבן אחרי קצת יותר משנה. אפשר היה להתווכח על האופי ההתקפי שלהם, אבל דבר אחד היה ברור, הווריורס עם השניים על המגרש קלעו 1.8 נקודות פחות מהיריבות שלהם ל-100 החזקות כדור, ככה שעם כל כמה שזה היה טוב, זה לא היה מספיק טוב.

מאוחר יותר באותה עונה, בסלואן קונפרנס, ממנו הבאנו ציטוט קודם, אמר לייקוב גם את הדברים הבאים: "יש לחץ גדול מהתקשורת לעשות טריידים מהירים. מהבלוגרים, שאני לא בטוח שהם אוהדים אמיתיים. בדקתי אם יש להם מנויים, בדרך כלל אין להם. אז יש הרבה לחץ על זה. אבל אנחנו חושבים שיש לנו גרעין טוב ואנחנו הולכים לקחת את הזמן שלנו לראות מה אנחנו יכולים לעשות עם זה, ולהוסיף לזה וצריך לתכנן איך אנחנו הולכים לעשות את זה."

שני דברים עיקריים עצבנו את האוהדים בדברים של לייקוב:

1. הקישור בין מנויים לאוהדים אמיתיים, או בעצם האמירה שאם אין לך מנוי, אתה לא אוהד אמיתי.
2. התחושה שהם לוקחים את האוהדים כמובנים מאליהם, ולא ממהרים להשתפר.

לייקוב התחיל להזכיר לאוהדים בעלים שהם רצו לשכוח. עונת 2010-11 הגיעה לסיומה ב-13.4, שוב בלי פלייאוף. באותו ערב לייקוב התחיל לעשות את השינויים שתכנן, והשמועה באותו ערב הייתה על רכש חדש להנהלה של הווריורס. על כך בחלק הבא.

לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי

אהבתם את הטורים? רוצים לקבל אותם ארוזים בספר עם תוספות? קנו ותהנו