Tag Archives: המסע לאליפות של ליברפול

איך ההצלחה של שון וייסמן בוולפסברגר מעידה על כישלון חוק החריגים בנוער, למה יורגן קלופ הוא הפנים של האליפות ההיסטורית של ליברפול, ואיך ההעברה של אשרף חכימי לאינטר מבשרת על שינוי מגמה בכדורגל העולמי.

את המסע לאליפות עם ליברפול התחלתי אי שם בתחילת העונה, עם ציפיות לתואר אחרי "מי סופר כמה" שנים. אחרי המשחק הזה כבר ברור שהקבוצה ממש לא רלוונטית לשום דבר בצמרת הטבלה.

מהבחינה המקצועית מה שהיה ברור בשבועות האחרונים נהיה היום ברור כשמש. לקבוצה אין שום פתרון מול הגנה מעובה ונסוגה.

מה אמרו לנו לפני המשחק עם ווסט ברומיץ' אלביון? שהם חבורה של נגרים גבוהים וחזקים שהאפשרות היחידה שלהם להבקיע גולים זה ממצבים נייחים.

לפני כמה שנים ישבתי לחשב כמה זמן אני מבזבז בנסיעות לעבודה כשבתקופה ההיא נסעתי שעה לכל כיוון.

ויורגן קלופ, מה הוא עשה בזמן הפנדל שבעט מילנר במשחק היום מול סוואנסי? עמד עם הגב למגרש והסתכל על הקהל. מתי פעם ראיתם מאמן נוהג ככה?

את הרהורי הכפירה טיאטתי מהר מאוד הצידה והתיישבתי למשחק החשוב באמת. אז מה עם הקלאסיקו מעניין מיליונים בכל העולם? מה שחשוב באמת זה שאנחנו נראה לסטרלינג מה זה!

שום מילה לא תצליח לתאר את הרעש ביציע מאחורי השער של מיניולה אחרי הגול של קוטיניו בדקה ה47.

בתחילת המחצית השניה הקהל באנפילד התחיל להתעורר. היתה תחושה שמשהו טוב מתפתח אחרי מחצית ראשונה חלשה.

מצד אחד, לא ציפינו לגדולות ונצורות מצד ליברפול, ומצד שני, בכל זאת קיווינו לפתיחה מוצלחת ומלהיבה, שתיתן דחיפה להמשך העונה ותשמור לנו/לי על התקווה לתואר השנה.