כל אוהד מכיר את השפעת הקבוצה על מצב הרוח שלו לטווח הקצר.  כל אוהד יודע שהרבה מאיך שנראה השבוע שהיה לו היה מורכב ממה שעשתה הקבוצה שלו.  ביום של משחק אוהד יודע שלא משנה כמה הבוס שלו הרגיז אותו בעבודה היום, האוטו הארור שוב במוסך,  האישה כעסה עליו(טור זה כתוב בלשון זכר, אך פונה לשני המינים באותה המידה ואגב כך, …

בחסות הקורונה ממשיכים קברניטי הכדורגל הישראלי להוציא לנו את הכדורגל משבת. זה חייב לעצור.

כדי לסכם את העונה של ק"ש, אני אשתמש בתיאור של חמשת שלבי התמודדות עם אובדן, כפי שחוותה אותם הקבוצה במהלך השנה.

יעקב שחר בחר לבזבז את העשור על מינוי מאמנים כושלים למכבי חיפה, קומבינות בהבאת זרים, הכשלת ניסיון עם המנהלים המקצועיים

בפרק #143 ניצלנו את הפגרה בליגת העל לטובת סיכום ביניים, דיון על הקבוצות תוך כדי ניסיון להרכיב את ה 11 של העונה עד כה בעזרת חברינו אדם רוזנטל ויהונתן מאיר.

נתחיל מהסוף להתחלה/ אין לי ספק שאנטואן קונטה, שאני מעריך בתור דמות ספורטיבית מעולה, שמע אתמול נהמות מכיוון היציע של קהל אוהדי מכבי חיפה.

לא מדובר כאן בסתם עוד ניצחון מתוק במשחק גדול. כאלה היו למכבי חיפה בשנים האחרונות. הניצחון של אתמול העניק משהו אחר לאוהדים הירוקים

כשבבית''ר ירושלים ירגעו מההפסד למכבי חיפה הם יראו את מכבי חיפה של העונה ויבינו: מכבי חיפה של עונת 2019/20 זה מה שבית''ר ירושלים רוצה לעשות כשהיא תהיה גדולה

הרגשה קצת מוזרה לפגוש קבוצה שלא ניצחת עונה שלמה. קשה להתעלם מזה שנוצר סוג של מחסום פסיכולוגי. ובכלל, אפשר להגיד שמשחק בין בני יהודה לנתניה הוא גם משחק בין סגנונות

זרים באים והולכים, הסכמי פשרה והקפאות הפכו עניין שבשגרה ומעל לכל, מתעוררים דיונים מרתקים שהרפרנס הטבעי להם עוסק באדומים בבירת הנגב, אבל יש לראות דרכם את הכדורגל הישראלי כולו.