בעשור האחרון, התרגלה איטליה לצפות, להתמוגג ולסבול מרביעיית ה-BBBC בחלק האחורי של יובנטוס. על רביעייה זו, שכללה עד לפני שנתיים את ג'יג'י בופון, אנדראה ברצאלי, לאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני, הורעפו לאורך השנים אינספור סופרלטיבים - החל מהכתרתה בתור חוליית ההגנה הטובה בעולם בעשר השנים האחרונות וכלה בטענה המבדרת כי היא היחידה שיכולה לעצור את ארגון הטרור הרצחני דעא"ש. כיום, לאחר שברצאלי כבר תלה את נעליו ולפני שקייליני, בופון ובונוצ'י מגיעים אל קו הסיום של הקריירות המרשימות שלהם, הספיק להיוולד דור חדש של בלמים ביובנטוס. דור שלא נולד באיטליה אלא הפציע משני מקומות לא צפויים - הולנד וטורקיה.

החולצה החדשה היא לא הדבר היחידי שיובנטוס עשתה בשנים האחרונות, ובעיקר בקיץ הזה, כדי להתרחק מהמסורת שלה, וכל זאת תחת יושב הראש שלה אנדראה אניילי.

כשרונאלדו הודיע בקיץ שהוא עובר ליובנטוס כולם היו בטוחים שהנה, יובנטוס ינסו להיות ריאל מדריד החדשה. תחזית שהתגברה יותר ויותר בעקבות מחירתו של גונזלו היגוואין

מאז הידיעה המטלטלת כל כך על המעבר של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס, רבים עסקו בריאל פוסט-רונאלדו וביובה והרכש הגדול. אך אותי מעניין לא פחות מה תהיה ההשפעה של הגעתו של הסופרסטאר הפורטוגלי על יובנטוס הקבוצה והסגל שלה כעת.

הרשמים הם שיובה למדה מאותו גמר שהזכרתי למעלה ומהנפילה הכואבת מול המכונה הגרמנית בשנה שעברה. כנראה שאותם רשמים עשו את שלהם, הסדקים התאחו והלקחים הופקו ונבנתה שיטה מבוקרת ומסודרת