מאמן שעובר ליריבה השנואה ומאיים להצית מחדש את המלחמה באוקראינה, השחקן הכי אנדרייטד מסיים את דרכו, ולמה ההצהרות באינסטגרם של מיכה ואצילי חשובות יותר ממה שהן נראות

בבירת אוקראינה נואשים לאג'נדה חדשה, אך נראה כי המינוי של מירצ'ה לוצ'סקו הוא ניסיון חיקוי וניסיונות חיקוי, בדרך כלל, נועדו לכישלון.

בחרתי להתמקד בכתבה הזו במה שאני מגדיר כתור הזהב של הקבוצות ממזרח אירופה במפעלים האירופיים. תקופה בה איכות וכמות ההישגים שלהם הייתה הכי גבוהה. זה גם חפף לתהליך דעיכת המשטרים הקומוניסטים שלבסוף קרסו לחלוטין ב – 1988-1989 במזרח אירופה וברה"מ

ההתרסקות הכלכלית גרמה לגל עזיבה חדש של שחקנים אוקראינים, ולבסוף הנבחרת הרוויחה שחקנים בעלי מוטיבציה גבוהה, שהתחילו לשחק בליגות יותר טובות, צברו ניסיון בינלאומי ונחשפו לשיטות משחק יותר מתקדמות. אז מיהו אותו דור חדש של לגיונרים אוקראינים במערב?

לכבוד אחת העונות המטורפות והדרמטיות בתולדות ליגת האלופות, החלטתי לחזור אחורה בזמן ולדרג את המועדונים הגדולים בתולדות המפעל, החל מהקמתו ב-1955

למרות שמעולם לא זכתה באליפות או הייתה מועדון מוביל של ממש באוקראינה, בעשור שלפני ההתפרקות חוותה מטאליסט נסיקה חדה, בעיקר תודות להגעתו של המאמן מירון מארקביץ'.

החלטתי להקדיש לנושא פינה חדשה - "המפורקות". בחלק הראשון בחרתי לדבר על דנייפרו דנייפרופטרובסק - ליתר דיוק, על שלושת מועדוני "דנייפרו".