אז אחרי שהקונפטי התפזר וחברי הבועה התפזרו חזרה לבתים, זה הזמן לסכם את מה שראינו עם 5 נקודות על סדרת גמר ה-NBA 

הכדורגל, שהוא התשוקה הכי גדולה שלי ועוד מאות מיליונים בעולם, עובר את אותו סריקה, ובימי המגיפה הנוראית הזאת שעצרה את העולם מלכת, וזה כולל בתוכו את הכדורגל כמובן, אני שואל את עצמי יותר על מהות הקשר שיש לי למשחק הזה. למען האמת, רמת ההשקעה הרגשית שיש לי בתוך בעולם הזה, כבר זמן מה גורמת לי להרגיש, סך הכול, די אידיוט.

כדורסל הוא ספורט שהחיכוך בין שחקנים, בין אם זה בהחלפות מבטים, מילים או מחוות כאלה או אחרות, קורה ללא הפסקה. תקראו לזה מלוכלך, רדוד, או לא ספורטיבי, זה חלק מהמשחק. הבאטל הפסיכולוגי הזה יכול להיות כלי בשביל להביס את היריב שלך תודעתית, ובפרספקטיבה רחבה יותר, הוא בידור אדיר לצופים ביציעים ובבית.

הסיפור סביב השם הזמני שניתן לבית''ר ירושלים לפני קום המדינה, מתקשר גם לשאלה סביב בית''ר נורדיה של 2019. המחשבה המקורית הייתה שנורדיה היא אלטרנטיבה זמנית לבית''ר ירושלים, עד אשר יגיע היום ואת מדי בית''ר ילבש שחקן ערבי, אך הרעיון שנורדיה היא קונספט זמני לא עובר להרבה אנשים בקהל של נורדיה טוב באוזן.

האם הכדורגל הישראלי רק הולך אחורה או שאולי, יכול להיות, שאנחנו הישראלים, לא באמת אוהבים כדורגל כמו שאנחנו חושבים?

מה הן השאלות הכי מעניינות שניצבות בפניי הפרמיירליג בשנה הקרובה?

אז האם יש סיכוי שהכדורסל עושה צעדים ראשונים במאבק אמיתי מול הכדורגל על תואר המשחק הפופולארי בעולם? אין צורך להרחיק לכת עד לשם, אבל העובדה שאנחנו באמצע הקיץ וההעברות שכולם מדברים עליהן הן העברות לליגה שתתחיל עוד 3 וחצי חודשים, מציגה לא רק את זה שליגת הNBA נמצאת בצמיחה מדהימה באמריקה ובשאר העולם, אלא גם את המצב הקצת עגום של הכדורגל האירופי.