כשאני חושב על הקרב הזה, אני קצת נזכר ב WWE. לא בגלל שהקרב "מתוסרט" (להיפך), אלא מכיוון שמדובר בקרב בין שתי דמויות מנוגדות לחלוטין, שמוציאות המון אמוציות מהאוהדים. יש כאן מקרה קלאסי בין הגיבור, האיש הטוב שמייצג את כל מה שאוהדי הספורט המסורתיים אוהבים ויש את ה"רע". הלוחם שעסוק יומם ולילה ב"חימום" האווירה, וגורם להמוני אנשים לרצות לראות אותו סופג מכות מה"טוב".

צרפת מניפה את גביעה העולם, פדרר מוכיח שוב שגיל הוא רק מספר, אדה הגרברג שחתומה על הזכייה הראשונה של אישה בכדור הזהב. רשימת הרגעים הגדולים של 2018 לפניכם וזה הזמן לעשות סדר ולדרג.

בשבת הבאה עלינו לטובה (בישראל – בלילה בין שבת לראשון) ה-8 לדצמבר, קצת אחרי שנדליק נר שביעי, יערך אחד מאירועי ה UFC המצופים של השנה UFC 231.

אל קוקוי, לפי הסבר של פרגוסון עצמו, הוא דמות מפחידה. חיפשתי כמה פרטים נוספים, וכל מה שמצאתי אומר פחות או יותר את אותו הדבר – דמות מפחידה.

אין צורך לענות. אני לא תמים. זה לא מספיק מעניין. זה לא מספיק מעניין כי אין דיבורי טראש יוצאי דופן, או קרבות רחוב, או מעורבות בפלילים

לקראת הקרב הגדול בהיסטוריה של ה-MMA, אכין אתכם מיהם הלוחמים, ההיסטוריה ביניהם ואנסה לנחש מי מהם ייצא כשידו על העליונה.

אחד מאירועי ה MMA המשובחים שנראו על מסכינו – UFC 228 עבר, וכמו תמיד בעולם של הספורט הזה, אין זמן לדוש בעבר, כי אוטוטו מגיע המגה קרב של הארגון.

אם תלכו ברחוב ולא תדעו מיהו דניאל (DC) קורמייה, רוב הסיכויים שלא תביטו פעמיים. אולי אפילו תפספסו אותו.

משום מקום, מתקרבת חבורה אחרת, מונהגת ע"י קונור והם מתחילים לתקוף את האוטובוס – כנראה בנסיון "לנקום" בחביב הרשע. מתפרעים וזורקים כל מיני דברים שנמצאים מסביבם. קונור תופס פיקוד, מרים עגלה כזו של סבלים ופשוט מעיף אותה על האוטובוס במה שנראה כמו התקף זעם – סלאש – מגלומניה.

מתחילת הדרך ה-MMA סבל מרגשי נחיתות מול שאר ענפי הלחימה ונחשב לבדיחה, פארסה מגוחכת שרק חולי נפש מעוניינים לראות