כשברצלונה וריאל קרובות זו לזו מאוד אי אפשר שלא להיזכר באחת העונות המטורפות אי פעם בכדורגל האירופאי, עונת 2006/07 בליגה הספרדית. הנה הסיפור שלה.

החתמתו של הזאר, לעת עתה לפחות, נכשלה בענק, לאחר שהבלגי כבש שער בודד לאורך כל העונה והחמיץ משחקים רבים. אז איפה בעצם הכל השתבש והאם הזאר הוא האשם היחיד בסיפור?

בטור הזה אני אנסה להסביר מה לא עובד בשיטה של סטיין, אני אתעלם מגורמים שלא בשליטתו (פציעות, למשל) ואתייחס רק לשיטת המשחק של המאמן.

קבוצות רבות ברחבי היבשת לא מתכוונות להתנהל בקלות ראש בכל הנוגע להיבט הפיננסי לאור המשבר שנוצר. אחת מהן היא ריאל מדריד.

הימים ימי בצורת של גולים אז הראש נודד לשערים, ולשחקנים שהבקיעו הרבה מהם, ואז גם לתהיות אם יש אחרים שיכולים לנשל את מלכי השערים של כל הזמנים בליגות שונות ממקומם.

אריחי הקרמיקה הראשונים נוצרו לפני כ- 5000 שנה ובעיקר שימשו לצורכי ריצוף או חיפוי קירות. 5000 שנה מאוחר יותר, נבנה אצטדיון שלם מעוטר באריחי קרמיקה. "Estadio de la ceramica", ובעברית, אצטדיון הקרמיקה, אצטדיונה הביתי של ויאריאל, אצטדיון המלא בקרמיקה מבפנים ומבחוץ. וכאן עולה השאלה, מה הקטע עם הקרמיקה?

על פרויקט ה"גלאקטיקוס" של ויאריאל העונה ניתן להכריז כבר עכשיו ככישלון. וכעת הגיע הזמן לשאלה הגדולה - היכן טעה חאבייר קאייחה, המאמן שהיו לו את כל הכלים הדרושים על מנת להשיב את הצהובים לימיהם הגדולים?  

החלטתי לנצל את המצב ולעשות מאין "סיכום עונה" של כל אחת מחמשת הליגות הבכירות באירופה ולקינוח גם הליגה שלנו. כולן יחולקו על פי חמש קטגוריות שונות: קבוצה מצטיינת, קבוצה מאכזבת, הקבוצה המרעננת של העונה, השחקן המאכזב של העונה והשחקן המצטיין.

באחרונה נשמעות אמירות רבות המעודדות את עזיבתו של סרחיו ראמוס מריאל מדריד. בטור זה ברצוני להסביר מדוע עזיבתו האפשרית תהיה טעות ויכולה להיות אף יותר גרועה מעזיבת כריסטיאנו רונאלדו.

מה הופך את העונה של סוסיאדד לכל כך מיוחדת? אם בוחנים את ההיסטוריה של הבאסקים על פי תארים, הפעם האחרונה בה הם זכו להניף תואר הייתה לפני 33 שנה, הגביע הספרדי של עונת 86/87. העונה סוסיאדד מגיעה לגמר ולכן ההתרגשות בשיאה.