BB יש רק אחד

האם פיל ג’קסון, פופוביץ’ ופט ריילי היו מצליחים בלי הכוכבים ששיחקו בקבוצות שלהם?
האם מייקל, דאנקן ומג’יק היו מגיעים למעמד וההישגים שלהם ללא המאמנים שהדריכו אותם?
לעולם לא נדע את התשובה לשאלות הללו, אבל כנראה שהשילוב הוא שתרם להצלחות הגדולות של הצמדים הללו ועוד אחרים.

בכדורסל יש לא מעט צמדים מצליחים, אבל בפוטבול, בגלל גודל הקבוצות והפיזיות של המשחק זה הרבה יותר קשה לשרוד שנים רבות, ביחד או לחוד. אמנם אני לא היסטוריון של פוטבול, אבל אני לא מכיר שום צמד ששרד יחד כה הרבה שנים והגיע לכזו הצלחה כמו הצמד המוביל של ניו אינגלנד פטריוטס (פאטס), הקוורטרבק טום בריידי והמאמן ביל בליצ’ק (Bill Belichick).

New England Patriots at Washington Redskins 08/28/09

בליצ’ק, 65, מאמן כבר ארבעים ושתיים שנה בליגה המקצוענית במגוון תפקידים, מהן שלוש קדנציות כמאמן ראשי.
הקדנציה הראשונה היתה בקבוצה הכושלת של קליבלנד בראונס, היא החלה ב 1991, נמשכה ארבע שנים וההישג היחיד היה העפלה אחת לפלייאוף.
הקדנציה השניה נמשכה יום אחד בלבד והיא מספרת הרבה על אופיו של האיש. אחרי שלוש עונות כעוזר מאמן הוא קודם לתפקיד המאמן הראשי של ניו יורק ג’טס, אבל ממש לפני מסיבת העיתונאים הראשונה שלו הוא רשם מכתב התפטרות בן שורה אחת, על מפית נייר: “התפטרתי מתפקידי כמאמן ראשי של הג’טס”, וחתם כמאמן ראשי של הפטריוטס, היריבה השנואה ביותר של הג’טס. השתיים משחקות באותו בית וכל משחק ביניהן הוא מלחמת עולם. הבעלים של הפטריוטס נאלצו לפצות את הג’טס בבחירת דראפט בסיבוב הראשון. זו כנראה היתה העסקה הטובה ביותר שעשו אי פעם, מאחר והוא מאמן אצלם כבר 17 שנים ברציפות (הכי הרבה בהיסטוריה של הליגה) עם אינספור הישגים ושיאים שאין דומה להם בענף.
בתקופתו הקבוצה ניצחה בסופרבול ארבע פעמים מתוך שש הופעות, הגיעה לפלייאוף ב 14 עונות והעפילה למשחק הגמר של ה AFC עשר פעמים, מהם ששת האחרונים ברציפות.

בליצ’ק הוא פריק קונטרול, פרפקציוניסט, שם את הקבוצה ואת הצלחתה בראש סדר העדיפויות ושם ז.. על כולם.
הוא אחד משני המאמנים היחידים בליגה שמשמשים גם כג’נרל מנג’ר של הקבוצה, כלומר מקבלים את כל ההחלטות המקצועיות והפרסונליות לבד. רק מאמנים עם קבלות, כוחניים וחזקים מסוגלים להשיג שליטה כזו טוטאלית על ניהול הקבוצה, ורק אנשים יוצאי דופן יצליחו לתפקד ביעילות בשתי המשרות לאור הניגוד ביניהן. מאמן צריך לדעת להפעיל רגש וליצור מחוייבות של השחקנים כלפיו וג’נרל מנג’ר חייב להתייחס אליהם בצורה עיסקית קרה וללא רגש.

אחד היתרונות הגדולים שלו היא העובדה ששימש עוזר מאמן במגוון תפקידים (בפוטבול יש מאמנים ספציפיים לכל אספקט התקפי או הגנתי), בניגוד למרבית המאמנים שמגיעים מעולם ההתקפה או ההגנה בלבד. בליצ’ק שולט בדרישות של כל תפקיד על המגרש מה שמקנה לו כבוד רב והערכה מצד כל השחקנים ומאפשר לו להדריך כל אחד מהם. הוא דורש משחקני ההתקפה להכיר את עבודת ההגנה ולהיפך, ומשתדל להכין את השחקנים לכל תרחיש אפשרי. בשבוע לפני כל משחק הוא בוחן את שחקניו על תכונות ויכולת שחקני היריב שיתמודדו מולם. לדוגמא, המהלך ההגנתי המנצח בסיום הסופרבול האחרון היה מהלך שתורגל באימונים, אחרי לימוד של תרגילי הקבוצה היריבה, סיאטל סיהוקס.
היו שנים בהם הוא שימש גם כמאמן ההגנה או ההתקפה והצליח גם באותן עונות להביא את הקבוצה לפלייאוף.
בליצ’ק משלב את הידע העצום שלו עם יצירתיות ומקוריות, מה שמאפשר לו לתכנן מהלכים ומערכים מפתיעים ויעילים. ההתקפה שלו מבוססת על יכולת המסירה וניהול המשחק של בריידי ובהגנה הוא תמיד מנסה לנטרל את הנשק העיקרי של היריב ומאתגר אותו לנסות ולנצח עם הכלים המשניים שלו.

New England Patriots at Washington Redskins 08/28/09

לבליצ’ק אין זמן לשטויות והוא אינו מאפשר שום סטיות מכללי ההתנהגות הנוקשים אותם הוא מכתיב לשחקנים. ברור לכולם שאיתו לא מתעסקים וחייבים להיות מקצוענים כל הזמן וללא פשרות. הוא מתעב את הרשתות החברתיות ואצלו שחקנים לא מעלים סרטונים או תמונות מחדרי ההלבשה כמו בקבוצות אחרות.

אצל ביל הקבוצה היא מעל הכל ושום שחקן או מאמן אינו חשוב יותר מהמערכת ומהקבוצה. הוא לא היסס להעביר כוכבים לקבוצות אחרות גם ברגעים קריטיים במהלך העונה, אם חשב שהם פוגעים במרקם החברתי, אינם מתאימים מקצועית, דורשים יותר מדי כסף או שניתן לקבל עבורם תמורה טובה יותר. סביר להניח שחלק מהשחקנים הועברו מכיוון שהעזו להביע דיעות שונות מדעתו של הבוס, או צברו כח רב מדי בחדר ההלבשה. בכל מקרה, מבחינתו של בליצ’ק לכל אחד יש תחליף, והוא מצליח להוכיח זאת בהצלחות של הקבוצה לאורך השנים למרות חילופי השחקנים. מעניין מה יהיה כשבריידי יחלש או יאבד את מגע הקסם שלו.

למרות שהוא נחשב טיפוס מתבודד ואולי גם פרנואיד הוא משתמש הרבה בהומור הציני שלו על מנת לתקשר עם שחקניו ולהעביר אליהם מסרים. אחד מהם אמר ש”כשזה קורה לך אתה לא חושב שזה מצחיק, אבל כל האחרים כן…”. בשביל כל הבדיחות, העקיצות, הביקורות והמחמאות הוא משתמש באותו טון דיבור מונוטוני ושקט.

גם את התקשורת הוא לא סופר ולא סובל למרות התפקיד החשוב שלה בעולם הספורט. הוא ממעט לדבר והראיונות איתו קצרים ותמציתיים, ומתחמי האימונים של הקבוצה נשארים רוב הזמן מחוץ לתחום עבור התקשורת.

פעמיים בשנים האחרונות הואשמו בליצ’ק והקבוצה במעשים לא חוקיים שנועדו לשפר את סיכויי הקבוצה לנצח.
בתחילת עונת 2007 הואשמה הקבוצה בכך שצילמה בזמן משחק את מאמני הקבוצה היריבה, כמובן ניו יורק ג’טס, באופן לא חוקי על מנת ללמוד את הסימנים בהם הם משתמשים. בליצ’ק נקנס בסכום המקסימלי של חצי מיליון דולר, והפרשה זכתה לשם “spygate”. כמובן שהפרשה רק נתנה לבליצ’ק ולקבוצה יותר מוטיבציה והם לא הפסידו כל העונה, בדרך לעונה כמעט מושלמת. דווקא בסופרבול הם נוצחו ע”י ניו יורק ג’איינטס באחת ההפתעות הגדולות של כל הזמנים.
ב 2015 הואשמה הקבוצה בכך שבמשחק האליפות מול אינדיאנפוליס קולטס הפחיתה את לחץ האויר בכדורים בהם השתמש בריידי כדי לשפר את דיוק הזריקה. אחרי שערוריה תקשורתית ואינספור ישיבות ודיונים הליגה השעתה את טום בריידי לארבעה משחקים. העונש בוצע בתחילת העונה הנוכחית ולא מנע מהפאטס להגיע לסופרבול. דרך אגב, ניו אינגלנד ניצחה את הקולטס בקלות באותו משחק, כך שלא היתה לפרשה כל השפעה על התוצאה. גם הפרשה הזו זכתה לכינוי בסגנון ווטרגייט – deflatgate.

שתי הפרשיות הללו והיחס שלו לתקשורת הפכו אותו ל”איש הרע” בעיני הציבור והתקשורת, אולם רוב העיתונאים והאנשים המכירים אותו מקרוב סבורים שזה לא ממש מעניין אותו. מה שחשוב לו זה להשיג כל יתרון אפשרי על מנת לנצח, תוך מתיחת החוקים והתקנות עד הקצה. אני מאמין שכבן אדם וכאיש מקצוע שחשוב לו מקומו בהיסטוריה של המשחק, איכפת לו כיצד הוא מצטייר בציבור, אולם הוא בודאי לא יראה זאת.

פרטי החוזה המלאים שלו אינם ידועים אבל ההערכה היא שהוא מרוויח כ 7.5 מיליון דולר לעונה. בליצ’ק גרוש מזה עשר שנים ואב לשני בנים, שמשמשים כעוזרים בקבוצה, ובת שהיא מאמנת להקרוס.

בעידן של תקרת שכר, שחקנים חופשיים והרבה מעברים בין הקבוצות, כאשר הכל מתוכנן כדי ליצור שיוויון ותחרותיות, זה מרשים לראות איך בליצ’ק מוביל קבוצה שמצליחה שנה אחר שנה להיות בצמרת.

מספרים שאחרי ההפסד בסופרבול ב 2007, שהיה כנראה המכה הגדולה ביותר אותה הוא ספג כמאמן הפאטס, הוא נשא נאום נרגש בפני השחקנים והצוות, בו הוא ממש התנצל על כך שאיכזב אותם. מסתבר שגם לקואץ’ ביל יש הרבה צדדים ומי שנחשב טיפוס אגוצנטרי יכול להיות אנושי ורגשן.

כשתצפו בסופרבול תחפשו בצד של הפאטס אדם מבוגר לבוש בסווטשירט פשוט של הקבוצה וראשו מכוסה בכובע. זה ביל בליצ’ק.

תוצאת תמונה עבור ‪bill belichik‬‏

 
       

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח