Are you ready to…Rumble – ההכנה!

כמאמר הכותרת, ברויאל ראמבל עסקנן וזה האירוע המזוהה ביותר עם ה-WWE ועולם ההתאבקות בכלל, כנראה מלבד ראסלמאניה. האירוע הראשון התרחש אי שם בשנת 1988 עם ניצחון של ג’ים “Hacksaw” דאגן ומאז התקיים כל שנה, כשהזוכה בהכי הרבה קרבות ראמבל הוא “סטון קולד” סטיב אוסטין עם שלושה (ב-1997, 1998 ו-2001).

ובאמת שאם אתם חובבים של סטטיסטיקות (גם של ספורט עם תוצאה קבועה מראש) אז זה האירוע בשבילכם, כשהיוטיוב ושאר המדיות של ה-WWE יפציצו אתכם בכל סטטיסטיקה ופרט בנוגע להיסטוריה של הקרב שנפשכם תהיה חפצה. אין ספור רגעים קלאסיים התרחשו בקרב הזה, כמו הניצחונות של שון מייקלס, או ה-Botch הענקי ב-2005 כשבאטיסטה היה אמור לנצח נקי, אבל הרגליים שלו ושל ג’ון סינה נגעו ברצפה באותו הזמן בטעות ואנדרלמוסיה מוחלטת התפוצצה באולם; וינס מקמהאן, הזועם מאחורי הקלעים, רץ אל עבר הזירה כדי להכריז על באטיסטה כזוכה, ואז תוך כדי הכניסה שלו לזירה (אם מעולם לא שמעתם על זה, אז אני לא ממציא את זה) וינס קורע את שני שרירי ה-Quads בשתי הרגליים שלו. ישוב בלי יכולת לקום בזירה, מקמהאן הזועם צעק על השופטים שיתחילו את הקרב מחדש רק עם באטיסטה וסינה בזירה ובאטיסטה ניצח אז “כמתוכנן”.

בכתבה הזאת, נסקור ונסכם במהרה את אירועי החודש האחרון ב-WWE שהיו TLC ו-Takeover: Blackpool, ואז ונעבור לבחינה של הראמבל השנה; בואו נקפוץ ישר פנימה!

ברוק לסנר, שתמיד הסיפורים סביבו הכי מעניינים. באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE

 

אירוע ה-TLC שהתקיים ב-16 בדצמבר, היה אירוע די מוצלח והמשיך את המסורת של ה-WWE השנה, שגם אם המוצר השבועי טעון הרבה שיפורים, אז לפחות ברמת אירועי ה-PPV הם לא ממש נופלים ומספקים אירועים די מבדרים באופן עקבי. היוצא דופן בתגובה השלילית אליו, היה הקרב של סת’ רולינס ודין אמברוז, שפשוט לא עמד בציפיות של הקהל. אומנם הקרב קיבל את משבצת המוות בין קרבות הפאר של בריאן וסטיילס מצד אחד, והקרב המשולש של אליפות הנשים של סמאקדאון מצד שני; אבל עדיין, הקהל ציפה שאמברוז ורולינס ינסו לקרוע אחד את השני (כפי שהם עשו בקרב בלי החוקים שלהם ב-RAW לפני כמה שבועות) ובמקום זה קיבלו קרב טקטי, איטי ודי שבלוני. בקצרה, הקהל לא הגיב טוב לזה וצעק להם שהקרב משעמם. עוד אדם שלפי הדיווחים היה בהתקף זעם על הקרב מאחורי הקלעים, היה וינס מקמהאן שפשוט רתח מכעס על המתאבקים.

אבל זה היה הקרב המאכזב היחיד באמת של הערב. היו קרבות שלא היו אמורים להיות קלאסיקות, אבל ביצעו את עבודתם (רובי ריוט מול נאטאליה למשל, או פין באלור מול מקינטייר וכו’). ומעל לכולם עמדו צמד הקרבות שציינתי בפסקה הקודמת. רוב תשומת הלב ניתנה לקרב הנשים בסיום הערב (בחירה פנטסטית ונכונה לקרב המרכזי), ולכן נדמה לי שהקרב של דניאל בראיין ו-AJ סטיילס טיפה נדחק הצידה מהתודעה של הצופים, אבל זה היה במלוא מובן המילה “קרב קלאסי לספרים” כששני המתאבקים מוכיחים בדיוק למה הם נחשבים לבין המתאבקים המוכשרים ביותר של עשרים השנים האחרונות, ואין לי ספק שהם יקרעו את התקרה בקרב החוזר שלהם בראמבל.

 

וכמובן, כפי שציינתי, הקרב שנחקק בתודעה אצלם כולם היה קרב ה-TLC על אליפות הנשים של סמאקדאון, בין בקי לינץ’ (האלופה בכניסה) לבין שארלוט ואוסקה שהצליחה לנצח את הקרב ולזכות בחגורת האליפות הראשונה שלה ברוסטר הראשי אחרי התערבות של רונדה ראוזי בסיום הקרב. כבר אי אפשר להסתיר בשום צורה שבכל החודשים האחרונים אלו הנשים שגונבות את ההצגה פעם אחרי פעם אחרי פעם ב-WWE. בין אם זאת העלייה המטאורית של בקי לינץ’ לתופעה מעבר לספורט, או הקרבות המעולים שמפגינה רונדה ראוזי, או העבודה הטיפה אנדרייטד של שארלוט בחודשים האחרונים (ה-MVP שלי בקרב המשולש הזה) ואפילו אוסקה שקיבלה Boost ענקי מהזכייה שלה בתואר והיא מתחילה להרגיש שוב בתור המתאבקת הכריזמטית והעוצמתית שהכרנו מימיה ב-NXT.

מילה קצרה על אירוע הטייקאובר הראשון של בראנד ה-UK של NXT שהתרחש בבלאקפול ב-12 בינואר. האירוע היה הצלחה אדירה וקיבל תשבחות מכמעט כל ביקורת עליו; כיאה ומצופה לאירוע טייקאובר בהפקה של טריפל H בשנים האחרונות. קרב הזוגות של Moustache Mountain מול זאק גיבסון וג’יימס דרייק (שהפכו לזוכים הראשונים בתואר הזוגות של הבראנד) היה תענוג טכני לצפייה (טיילר בייט הוא פשוט כוכב על בהתהוות). הפתעה פנטסטית בדמות ההופעה של פין באלור לקרב בהפתעה מול ג’ורדן דבלין (בן ארצו ומתאבק תלמיד שלו בעבר) הורידה את התקרה באולם; טוני סטורם זכתה באליפות הנשים מידי ריאה ריפלי והיא תהיה שם ענקי ב-WWE בשנים הקרובות (עברה שבועות מאוד לא קלים לפני האירוע כשהיא חוותה פריצה לפלאפון שלה והפצה של תמונות שלה. לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה למתאבקים, כשגם פייג’, שארלוט סבלו מהגועל הזה בעבר).

ובקרב המרכזי קיבלנו קרב שקצת מפצל דעות בין האלוף פיט דאן שהצליח להגן על התואר שלו מול ג’ו קופי. הקרב היה באורך של 35 דקות ואני יכול להבין אנשים שעבורם, קרב כזה מרגיש ארוך מדי לצפייה, אבל אין ספק בנוגע למחויבות וההקרבה של המתאבקים בזירה. ההפתעה האחרונה באירוע הייתה הבכורה של WALTER (המתאבק עם ה-Chop האכזרי ביותר שאי פעם תראו) שהופיע בסוף האירוע לקרוא תיגר על דאן. האירוע הזה של UK הוכיח את העוצמה האדירה של זירת האינדיז של בריטניה בשנים האחרונות וצפו להמשך שלא ירד ברמה בהמשך.

לינץ’ ואוסקה, מהקרב החם ביותר ב-TLC לראמבל. באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE.

 

עכשיו עוברים ישר למים העמוקים עם ההכנה לרויאל ראמבל!

נחלק את הצד הזה של הכתבה לשני חלקים. תחילה טיפה פרטים מאחורי הקלעים על החדשות וההחלטות מאחורי בחירת הקרבות לאירוע, ואז בניתוח עצמו של הראמבל, אני פחות אתמקד בפירוט של כל הקרבות, אלא נשנה מעט פאזה, ואני אתן את הפייבוריטים לניצחון בקרבות הראמבל של הגברים והנשים.

הנה הקארד הרשמי של האירוע:

  • ברוק לסנר (א) מול פין באלור, קרב על חגורת האליפות האוניברסלית.
  • דניאל בריאן (א) מול AJ סטיילס, קרב על חגורת האליפות ה-WWE.
  • אוסקה (א) מול באקי לינץ’, קרב על חגורת אליפות הנשים של סמאקדאון.
  • רונדה ראוזי (א) מול סאשה בנקס, קרב על חגורת אליפות הנשים של RAW.
  • באדי מרפי (א) מול אוקירה טוזאווה מול הידאו איטאמי מול קאליסטו, קרב מרובע על אליפות ה-CW.
  • הבאר (א) מול המיז ושיין מקמהאן, קרב על אליפות הזוגות של סמאקדאון.
  • רוסב (א) מול שינסקה נאקאמורה, קרב על חגורת אליפות ארה”ב.
  • קרב הרויאל ראמבל של דיוויזיית הגברים.
  • קרב הרויאל ראמבל של דיוויזיית הנשים.

הקרב המעניין ביותר מבחינת הסיפור מאחוריו הוא הקרב של לסנר מול פין באלור. הקרב המקורי שהוכרז היה לסנר מול ברון סטרומן. התוכנית המקורית מלפני כמה חודשים הייתה באמת לסנר מול סטרומן, אך בחודשיים האחרונים בערך (מאז האירוע בערב הסעודית), וינס מקמהאן הרגיש שברון סטרומן מתקרר יותר מדי, ולא רצה “לקבור” אותו עם עוד הפסד ללסנר (כשזאת הייתה התוצאה המתוכננת). עכשיו, הסיבה שלסנר היה אמור לנצח, היא שהכיוון כרגע (מאז הפרישה של רומאן ריינס להילחם בלוקימיה) הוא לסנר מול סת’ רולינס במאניה (היה רעיון נוסף שנזרק קצרה, שסטרומן יזכה בתואר מידי לסנר ויפסיד אותו למקינטייר במאניה, אבל זה כנראה ננטש). אחרי שוינס החליט שהוא רוצה להגן על סטרומן (שגם סבל מפציעה וניתוח במרפק בתקופה הזאת) מהפסד נוסף ללסנר, הוחלט כבר לפני כחודש וחצי שהקרב ישונה ללסנר מול פין באלור. לסנר לפי הדיווח, רצה כבר תקופה ארוכה לעבוד עם באלור (מחמאה לא קטנה לבאלור) ובכלל אוהב מאוד את הדינמיקה של קרב מול יריב קטן (הקרבות הכי טובים שלו מאז החזרה שלו ל-WWE היו מול כאלו מתאבקים: AJ סטיילס ודניאל בראיין) כי זאת דינמיקה ופסיכולוגיה הכי פשוטה וקלה להעביר בזירה.

הסיבה שהשינוי בקרב הוכרז רק לאחרונה ולא כבר לפני חודש וחצי (כשנפלה ההחלטה) הוא מכירת כרטיסים. האירוע השנה מתקיים (בפעם הראשונה בהיסטוריה של ה-WWE) באצטדיון בייסבול ולכן יש הרבה מאוד מושבים למכור והתחושה של וינס הייתה שסטרומן מול לסנר יהיה קרב שימכור יותר כרטיסים בהתחלה ולכן השינוי “כביכול” ברגע האחרון. בשלב הזה נכנס האלמנט של ה”עידן החדש” שהוכרז ב-WWE לפני כמה שבועות. אם לפני כמה שבועות היה אפשר להניח בוודאות שבאלור יפסיד בקרב מעולה ללסנר (עדיין סביר שזה יקרה), עכשיו יש סיכוי קטנטן שגם נראה הפתעה, כי ב-WWE חייבים לעשות שינויים ממשיים, ולא רק להכריז על כאלו. אני אפשט את זה עבורכם: אם פין באלור מופיע בתור השד, יש סיכוי שהוא זוכה בתואר; אם הוא מופיע כפין באלור הרגיל, לסנר שומר בוודאות.

הריבייבל, ישארו ב-WWE? באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE.

 

הסיפור הגדול ביותר הנוסף ב-WWE הוא המתאבקים שרוצים לעזוב את הארגון. לאחרונה הכריזו קבוצת ה-Elite של קודי רודס והיאנג בקאס על הקמת ארגון התאבקות חדש: AEW (All Elite Wrestling). הארגון הוקם בעזרת כספים ותמיכה כלכלית של משפחת קאן (Khan), משפחה ממקור פקיסטני – אמריקאי עם הרבה מאוד כסף (מדובר במולטי ביליארדרים) והם כבר הכריזו על האירוע הראשון שלהם (Double or Nothing שיתקיים ב-25 במאי בלאס וגאס) ועל שורת החתמות מאוד מרשימה מהאינדיז, עם שמות כמו: קודי רודס והיאנג באקס כמובן, Hangman פייג’, כריסטופר דניאלס הוותיק, ג’ואי ג’נלה, פרנקי קאזריאן, PAC (לשעבר נוויל ב-WWE), בראנדי רודס, בריט בייקר (אשתו של אדם קול מ-NXT) והשם הכי חם – כריס ג’ריקו. עכשיו הארגון גם באופן כמעט וודאי יקבל עסקה לשידור בטלוויזיה (אפילו בחרו כבר משבצת לשידורים, שלישי בלילה; מה שאומר שכנראה הם לא יתחילו לשדר לייב עד לפני אוקטובר כשסמקדאון עוברת ל-FOX ולימי שישי בלילה); ועם התמיכה הכלכלית הסופר רחבה של מקור כמו משפחת קאן, זאת בעצם התחרות והאיום הגדול ביותר על ה-WWE מאז הימים העליזים של מלחמות Monday Night מול WCW של טד טרנר בשנות ה-90.

 

הארגון הזה באופן טבעי מושך אליו גם מתאבקים ב-WWE שהזהרתי לפני כמה חודשים בכתבה אחרת, שאם ימשיכו לזלזל בכישרון שלהם ב-WWE, הם לא יתעקשו להישאר ויעזבו לאינדיז (שם הם יכולים לא רק לקבל הרבה יותר חופש קריאטיבי, אלא גם כסף לא פחות. במיוחד ב-AEW). ואכן בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים דיווחים על מתאבקים שביקשו את שחרורם מה-WWE. בין השמות נמצא את מייק קאנליס, דולף זיגלר וכמו כן את צמד הריבייבל אשר ב-RAW של ה-14 בינואר, מיד אחרי הקרב שלהם מול הלוצ’ה פארטי, כשהם עדיין עומדים ב-Gear שלהם, ביקשו את השחרור שלהם (לפי דיווח של דייב מלצר). כרגע “מסיבות ברורות” ה-WWE מסרב לשחרר אף אחד, ויתרה מזה, לפי אותו דיווח של מלצר, הם אמרו למתאבקים שהם יהיו מוכנים להשוות כל הצעה בכתב שהם יביאו מחברה אחרת ואף במקרים מסוימים להכפיל אותה. הסיבה לרצון לעזוב של הריבייבל לא מבוסס רק על הבוקינג המזעזע שהצמד (פוטנציאלית הצוות הטוב ביותר בעולם אגב מבחינתי) מקבל מאז הם עלו לרוסטר הראשי, אלא גם לפי הדיווח של מלצר – מבוסס על ההרגשה הכללית של הריבייבל שוינס מקמהאן מזלזל בהתאבקות זוגות ככלל והם איבדו אמון באפשרות שלהם להתקדם ולייצר את המורשת שהם רוצים להשאיר בתחום, בתוך ה-WWE. אני אמשיך לעדכן אתכם עם ההתקדמות של הסיפור הזה בכתבות הבאות כמובן.

עכשיו לקרב שעליו השם של האירוע: הראמבל. 2 מתאבקים מתחילים בזירה ואז כל 90 שניות (לא באמת, יותר נכון כל כמה זמן שנוח לבוקינג. לפעמים זה יותר, לפעמים זה פחות) מגיעה הספירה לאחור מעשר, ומתאבק נוסף נכנס לזירה. הדרך היחידה להיפסל מהקרב, זה להיזרק מעל לחבלים של הזירה וששני הרגליים יגעו בריצפה. בואו נתחיל עם ראמבל הגברים:

סת’ רולינס. הפייבוריט הגדול. באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE.

 

הפייבוריט הגדול: הוא ללא ספק סת’ רולינס. כמו שסיפרתי לכם מוקדם יותר, התוכנית כרגע היא לסנר מול רולינס במאניה, והדרך הפשוטה ביותר להגיע לשם היא עם זכייה של רולינס בראמבל. רולינס יהיה גם זוכה פופולרי עבור הקהל שזה אספקט חשוב עם ה”עידן החדש”.

ההימור ההגיוני: השני הוא דרו מקינטייר. הדיווח המקורי בנושא הזה סיפר שוינס מקמהאן רוצה את לסנר מול רולינס במאניה, וטריפל H מנסה לדחוף לכיוון של סטרומן מול מקינטייר במאניה. כנראה שמה שוינס רוצה, וינס מקבל. אבל קחו בחשבון שדרו מקינטייר נמצא Up there בהקשר למעמד שלו בחברה וזה לא מן הנמנע שהוא יקבל את הפוש האדיר שמגיע עם זכייה בראמבל ואז אולי הוא אפילו יחליט לקרוא תיגר על דניאל בריאן לדוגמא, ולהשאיר עדיין את לסנר מול רולינס בתוכניות.

ההימור משום מקום: הוא משהו שבאמת ב-99.99% אין שום סיכוי שיקרה, אבל בואנה שזה יהיה מדהים ברמות שלא ניתן לתאר. אני מדבר על קני אומגה. אומגה, המתאבק ביפן ונחשב למתאבק הטוב בעולם כרגע (או לבטח מה-3 הטובים ביותר) הכריז כבר שהוא לא מחדש את החוזה שלו ביפן ויסיים לעבוד ב-NJPW בסוף החודש. הדבר ההגיוני ביותר שיקרה הוא שאומגה יכריז שהוא מצטרף ל-AEW שבו חברים כבר כל חבריו מה-Elite, אבל המילים היחידות שהוא אמר בנושא הוא שהוא “יעבור לפלטפורמה בינלאומית מרכזית עכשיו”. ויש שביב תקווה עבור כל אוהד WWE שאולי ב-WWE מצאו את הג’וקר שלהם שיטרוף את כל הקלפים עם ההחתמה המהדהדת ביותר של הארגון מאז חזרתו של ברוק לסנר.

 

עכשיו לראמבל הנשים:

הפייבוריטית הגדולה: היא בקי לינץ’, או שארלוט פלייר, או רונדה ראוזי. אני אסביר. כבר כמה חודשים מאז שריינס עזב את הארגון (זמנית כמובן, נקווה) שוינס מקמהאן מחפש בנרות את הקרב המרכזי שלו עבור מאניה. ועם העלייה המטאורית של בקי לינץ’, זה נראה שהוא מצא אותו. לקרב של לינץ’ מול ראוזי (או יותר סביר, לינץ’ מול ראוזי מול פלייר בקרב משולש) יש ניחוח היסטורי של לא רק קרב הנשים הראשון שמהווה קרב מרכזי במאניה, אלא גם אחד שהקהל יקבל בתור Deserving לחלוטין בכל קנה מידה. לינץ’ היא המתאבק (גבר או אישה) הפופולרי ביותר ב-WWE כרגע בלי שום צל של ספק והיא הרוויחה את המשבצת הזאת; ומי עדיף מלהיות שם אתה מאשר שם ענקי כמו רונדה ראוזי, וגם שארלוט שאני לא מוכן פשוט להגיד עליה שהיא “פייבוריטית של ההנהלה”. שארלוט היא המתאבקת העקבית ביותר ב-WWE בשנים האחרונות, ואני לא מזלזל בכלל בעובדה שגם היא הרוויחה ביותר מאשר יושר את הזכות להיות בקרב המרכזי של מאניה. אז איך מגיעים לשם? יש מספר רב של אפשריות… לינץ’ מפסידה את ההזדמנות שלה לאוסקה בעקבות התערבות של שארלוט לדוגמא, ראוזי שומרת על התואר מול בנקס, לינץ’ נכנסת לראמבל, זוכה בו וקוראת תיגר על ראוזי ושארלוט למאניה. או כל וריאציה אחרת עם אותם השמות (שארלוט או בקי מתערבת לראוזי בקרב מול בנקס, ראוזי נכנסת לראמבל וזוכה בו וכו’ וכו’). כל אפשרות היא לגיטימית, וסביר מאוד להניח שראמבל הנשים ישמש כדי לבנות את הקרב הזה. הימור הגיוני נוסף אין, כי כבר נתתי לכם שלושה, אז נתקדם ישר אל…

ההימור משום מקום: יהיה חייב להיות שם שמגיע ממקום אחר. ופה אני אתייחס לסיפור שנבנה בשקט מאחורי הקלעים כבר שנה בערך, עם The Four Horsewoman של ה-MMA (רונדה ראוזי, שיינה בייזלר, מארינה שאפיר וג’זמין דיוק) מול ה-Four Horsewoman של ה-WWE (שארלוט פלייר, בקי לינץ’, סאשה בנקס וביילי). ה-WWE מאוד רוצה לעשות את הקרב הזה בסופו של דבר כי זה רעיון שמאוד מוכר. לכן ההימור משום מקום שלי תהיה אלופת הנשים כרגע של NXT: שיינה בייזלר. ניצחון משום מקום שלה בראמבל יתן את הניצוץ להכנסה שלה עם ג’זמין דיוק ומארינה שאפיר (שגם נמצאות ב-NXT) ישר לרוסטר הראשי ולתודעה ויהיה אפשר לבנות לקראת פיוד אמיתי. זה גם לא פוסל את הקרב המשולש שהזכרתי במאניה. אפשר להגיע אליו גם בפשוט להכריז: “זה הקרב המרכזי של מאניה” בלי שום בנייה ועדיין הקהל יקבל את זה (ללינץ’, ראוזי ושארלוט יש בכל מקרה כבר מספיק היסטוריה בחודשים האחרונים).

בשלב הזה אני אשחרר אתכם מהכתבה הארוכה הזאת, מתנצל על זה… ואנחנו נתראה בקרוב, אחרי הראמבל (והטייקאובר הצמוד אליו, שכמו תמיד אני ממליץ בחום לראות כי החברה של NXT תמיד גונבים את ההצגה מהרוסטר הראשי) עם סיכום של שני האירועים המבטיחים האלו!

ראוזי ובנקס. מה הולך לקרות בראמבל עבור הנשים? באדיבות הפייסבוק הרשמי של ה-WWE.
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח