// מאת שי לילה

כולנו מכירים את זה. הפרשנים אומרים על אחד השחקנים "השחקן הצעיר.. השנה זאת תהיה שנת הפריצה שלו" וחיפוש קצר בגוגל מגלה שהוא בן 25. לא בדיוק שחקן צעיר.

אז בשביל באמת להבין את הפוטנציאל של שחקנים צעירים בליגה, הכנתי לכם רשימה של 5 שחקנים עד גיל 21, שאני מאמינה שהשנה זו תהיה שנת הפריצה שלהם שבסופה הם יצאו לאירופה כשהכוונה שלי היא יציאה למדינה בה השחקנים יוכלו להשתפר מקצועית (למשל, אוקראינה, אוסטריה וכד').

איליי מדמון  (17, הפועל באר שבע)

בסוף חודש יוני שעבר קרה משהו שלא קרה הרבה זמן – שחקן שעדיין משחק בנערים א' ובקבוצת הנוער במקביל, כבר עלה להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת של הפועל באר שבע. איליי מדמון, שבסוף החודש יחגוג את יום הולדתו ה-18, משחק כקשר, שיחק בכ-20 משחקים בקבוצה הבוגרת בכל המסגרות והוא השחקן הישראלי הכי צעיר ששיחק בשלב הבתים של הליגה האירופית.

איליי, שחקן בית בהפועל ב"ש וקפטן נבחרת הנערים של שנתון 2003, גדל לתוך שיתוף הפעולה של המועדון עם אתלטיקו מדריד, ולפני שנתיים הוא אפילו טס לספרד להתרשמות במתחם האימונים של אתלטיקו. אחרי "פגרת הקורונה" בסוף העונה שעברה, המאמן (לשעבר) יוסי אבוקסיס העלה אותו לקבוצת הבוגרים.

בניגוד לרוב הכדורגלנים בתחילת הקריירה הבוגרת שלהם, איליי משחק עם ביטחון ונראה שאחרי הרבה זמן, סוף סוף יש שחקני בית מוכשרים שמשחקים בקבוצה הבוגרת בהפועל באר שבע. השנה, איליי צריך להמשיך את היכולת הטובה שהוא הציג עד כה. לאחרונה נראה שהפך ל"באנקר" בהרכב של יוסי אבוקסיס, אך לאחר התפטרותו אין לדעת מה המאמן הבא יחליט.

אני מאמינה שאיליי מספיק מוכשר כדי להוכיח למאמן הבא שהוא מתאים לשחק בהרכב, ולאור העובדה שהוא זוכה למעקב מאתלטיקו מדריד, לא מן הנמנע שכבר השנה הוא יעבור לאירופה.

אור בלוריאן (20, מכבי פתח תקווה)

על מחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה ו"פס היצור" של שחקנים צעירים ומוכשרים כבר שמעתם, על מנור סולומון וליאל עבדה בטוח ששמעתם. אור בלוריאן גדל בנוער של מכבי פתח תקווה בדיוק כמו מנור וליאל, אבל בניגוד אליהם הוא שחקן הגנה ולא התקפה ובגלל זה בחרתי אותו.

למה? כי על בעיית הבלמים שיש בליגת העל ובנבחרת ישראל אין צורך להרחיב, ואצל רוב הקבוצות העתיד לא נראה מזהיר. אור בלוריאן יכול להיות (איך אוהבים אצלנו להגיד את זה) "בלם העתיד" של נבחרת ישראל.

אור, זכה באליפות כקפטן עם קבוצת הנוער של מכבי פ"ת, ובעונה שעברה כשמכבי פ"ת הייתה בליגה הלאומית, הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת ובמקביל שיחק גם בקבוצת הנוער, כיום הוא שחקן הרכב קבוע בקבוצה ומשחק גם בנבחרת ישראל הצעירה.

אור צריך לעשות את הפריצה העונה בליגת העל, שתבוא לידי ביטוי בעיקר בתוצאות של מכבי פ"ת. כרגע לאור יש שער אחד והוא שמר 6 פעמים על רשת נקייה, אם הקבוצה תמשיך להציג יכולת טובה, ואור יוסיף עוד כמה שערים\ בישולים, הוא בסוף השנה יצא לאירופה.

נועה סלימהוגיץ' (17, מכבי בנות עמק חפר)

עד גיל 17 לנועה סלימהוגיץ 'המכונה "ברקו" יש הספק לא רע: נועה, המשחקת כפליימקרית, שיחקה 3 פעמים בנבחרת ישראל הבוגרת, ועוד 3 פעמים בנבחרת עד גיל 16 והבקיעה 5(!) שערים. היא זכתה בתואר "חביבת הקהל" בתוכנית "הבנים והבנות" בערוץ הילדים, בכיתה ח' היא עברה לגור בפנימייה של וינגייט כדי שתוכל להמשיך לשחק כדורגל ברמה הכי גבוהה בארץ ואפילו נבחנה באתלטיקו מדריד ובצ'לסי.

נועה התחילה לשחק בגיל 7 בקבוצת הבנים של מכבי נתניה. בסוף כיתה ו', היא כבר לא יכלה לשחק עם הבנים ואז היא קיבלה זימון לנבחרת ישראל לילדות. בכיתה ח' היא עברה לפנימיית וינגייט כדי שתוכל לשלב את הכדורגל והלימודים, ובגיל 16 היא עברה למכבי בנות עמק חפר. נועה היא התקווה הגדולה של ספורט הנשים בארץ ושל הכדורגל בישראל בכלל.

נועה צריכה לצאת לאירופה בראש ובראשונה בזכות הכישרון שלה, במצב הנוכחי של ליגת הנשים בישראל מבחינת התנאים, הישארות בארץ לא תתרום לה. בנוסף לכך, עצם העובדה שעתיד הכדורגל והספורט בישראל לא ברור, כשאי אפשר לדעת האם הליגה תשוחק באופן רציף עד לסיומה (בעונה שעברה ליגת הנשים הופסקה בחודש פברואר לאחר 14 משחקים), אז כל מה שנשאר לנו הוא רק לאחל לה בהצלחה ולקוות שהיא תמשיך להשתפר ולהצליח.

אושר דוידה (20, הפועל תל אביב)

על העונה הרעה (מאוד) שעוברת על הפועל תל אביב אין צורך להרחיב, אבל יש נקודת אור בתוך כל הבלגן – אושר דוידה. לא ברור אם הפועל ת"א תרד ליגה העונה, אבל מה שכן ברור זאת העובדה שאם היא תישאר בליגה, אושר יהיה חלק משמעותי מאוד בהישארות שלה בליגה.

לפני כשלושה שבועות הקבוצה הפולנית לגיה ורשה הגישה עליו הצעה של 500,000 אירו בתמורה ל50% מהכרטיס שלו והפועל ת"א סירבה. אפשר להבין אותה – הם רוצים להישאר בליגה והם לא יכולים לוותר על שחקן משמעותי כמוהו, ואם הוא יציג יכולת טובה עד סוף העונה הערך שלו יעלה, דבר שמאוד יעזור להפועל ת"א במצב הכלכלי שלה.

זו לא העונה הראשונה של אושר בקבוצה הבוגרת. הוא שיחק בה כבר לפני שנתיים, כשהקבוצה הייתה בפלייאוף התחתון וניצלה מירידה במחזור האחרון, מאז הוא התנדנד בין הנוער לבוגרים, כשבסוף העונה שעברה כבר שיחק באופן קבוע בקבוצה הבוגרת. העונה, אושר מעורב ב-2 שערים ו-2 בישולים (נכון לזמן כתיבת הטור). זה לא הרבה לחלוץ, אבל כשהעונה להפועל ת"א יש 9 שערי זכות אפשר להבין את החשיבות שלו לקבוצה.

הפריצה של אושר צריכה להתבטא בשערים, והרבה מהם. בזכותם ובזכות היכולת הטובה של אושר ושאר הקבוצה הפועל ת"א תשרוד בליגה. לדעתי, לגיה ורשה לא תוותר עליו ותרכוש אותו בסוף העונה, ואם הוא ימשיך להציג יכולת טובה ויעזור לקבוצה להינצל מירידת ליגה, הדרך לאירופה סלולה.

אביאל זרגרי (18, בית"ר ירושלים)

16.1.2020, בית"ר ירושלים נגד בני ריינה, סיבוב ח' בגביע המדינה. לרובכם המשפט הזה לא אומר יותר מדי, לאביאל זרגרי הוא אומר המון – הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים בגיל 17. המשחק, כצפוי נגמר בניצחון 3-1 לבית"ר. אמנם אביאל לא היה מעורב ישירות באף אחד מהשערים, אך הוא היה השחקן המוביל בתיקולים מוצלחים, חילוצי כדור בחצי היריבה ובעימותים הגנתיים מוצלחים.

אביאל, שמשחק כ"מספר 6" ויכול לשחק גם כקשר 50-50 בבית"ר ירושלים, שיחק העונה כ- 13 משחקים בבית"ר. הוא מכונה ע"י מאמן קבוצת הנוער כקשר "גרמני"- קשר אגרסיבי והגנתי. אביאל שימש כקפטן בית"ר בכל שנתוני הנוער. מספרים עליו שהוא מנהיג, עם ביטחון עצמי, שהעובדה שהוא משחק באחד מהמועדונים הגדולים בישראל לא משנה לו, הוא עושה את העבודה שלו על המגרש ובין כל הלחץ שיש בבית"ר ירושלים, הוא נשאר רגוע ורק משתפר ממשחק למשחק.

המאמנים של אביאל בבית"ר הם דראפיץ' וברדה, שני מאמנים שיודעים דבר או שניים בפיתוח שחקנים צעירים (שון וייסמן, דן גלזר…) אז אין לו מה לדאוג, עם המאמנים הנכונים שמאמינים בו ולא מפחדים על אף גילו הנמוך להפוך אותו ל"באנקר" בהרכב, הוא יכול להגיע רחוק.

הפריצה שלו צריכה לבוא בהתפתחות בצד ההתקפי, בחלק ההגנתי הוא אחד הטובים בקבוצה, כשהוא ישפר את החלק ההתקפי הדרך לאירופה נראית בטוחה, ומי יודע, אולי הוא יגיע לגרמניה…