שנת 2018 עומדת להסתיים והבלוגרים שלנו פותחים בפרויקט סיכום מלא בדירוגים והפעם שגיא להמן מדרג את 5 שחקנים שרוצים לשכוח את 2018
לשאר הטורים בפרויקט סיכום 2018
לשחקנים רבים 2018 הייתה שנה מוצלחת: לוקה מודריץ' זכה בכל תואר שאולי ואולי לא הגיע לו, מו סלאח נכנס לרשימת שחקני הטופ העולמי, קיליאן אמבפה המשיך להראות שהוא הדבר האמיתי ומסי ורונאלדו המשיכו לתת מספרים כמו שרק הם יודעים. אך יש שחקנים, שלהם אתן את המקום ברשימה זאת, ש – 2018 פשוט לא הייתה השנה שלהם והם ישמחו למחוק אותה בטיפקס ולהמשיך הלאה. מכיוון שאני אופטימיסט על כל אחד אכתוב מה יכול להשתפר אצלו בשנה הבאה.
כמעט נכנסו:
מנואל נוייר – את 2018 הוא התחיל פצוע, חזר בדיוק בזמן למונדיאל והודח בבושת פנים עם נבחרת גרמניה בשלב הבתים. העונה יש לו בינתיים את אחת הסטטיסטיקות הכי גרועות לשוער בבונדסליגה.
למה לא נכנס? כי הרבה מהשערים שחטף היו לא באשמתו אלא באשמת ההגנה שלו, לא נראה עדיין שמישהו מתכוון להחליף אותו בבאיירן מינכן או שיוגי לב מתכוון להחליף אותו בנבחרת.
בנג'מין מנדי – המגן הצרפתי התחיל את 2018 פצוע והוא יסיים אותה פצוע, כשבאמצע הוא משחק רק כחודשיים.
למה לא נכנס? כי בחודשיים האלה הוא הספיק לזכות במונדיאל עם צרפת (לא פתח, אבל זכה) ולקבל פידבקים חיוביים על הופעותיו במנצ'סטר סיטי.
ולרשימה:
5. ניימאר – הכוכב הברזילאי נפצע כבר בפברואר פציעה שהשאירה אותו מחוץ לדשא עד לסוף העונה כשמהיציע הוא צפה בקבוצתו פריז סן ז'רמן מודחת בשמינית גמר ליגת האלופות. הוא חזר מהפציעה בדיוק למונדיאל ששם אני לא חושב שצריך להזכיר איזה נזק התדמית שלו חטפה (בנוסף לכך שהוא לא זכה). העונה ניימאר פתח עם מספרים יפים בליגה ובליגת האלופות, אך עדיין מרגיש שאמבפה הופך להיות הסופרסטאר ולא הוא, בכדור הזהב הוא נותר מחוץ לעשירייה המובילה ובאופן כללי הרצון של ניימאר להפוך לטוב בעולם מרגיש יותר רחוק מאשר בתחילת השנה.
שאיפות ב-2019: הוא יככב בשלבי הנוקאאוט בליגת האלופות ויהיה השחקן המצטיין בניצחון על קבוצה בכירה בשלבים המתקדמים. בנוסף, הוא יוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה הביתי לראשונה מאז 2007.
4. גונסאלו היגוואין – עונת 2017/18 הייתה מאכזבת מאוד עבור החלוץ אותה הוא סיים עם 16 שערי ליגה בלבד. בנוסף, הוא היה חלק מהקמפיין המאכזב של נבחרת ארגנטינה (שבה הוא בקושי פתח) וזאת הייתה רק תחילת הקיץ המסויט שלו: יובנטוס מכרה אותו למילאן בשביל לפנות מקום לכריסטיאנו רונאלדו. בחוסר היציבות של מילאן הוא מנסה לספק מספרים, אבל הודח מהליגה האירופית כבר בשלב הבתים והושפל במשחק מול האקסית בו הוא החמיץ פנדל וקיבל כרטיס אדום.
שאיפות ב-2019: יסיים את העונה לפחות כמלך השערים של מילאן ויוביל אותה אל עבר המקום הרביעי ואל שלב בתים ראשון בליגת האלופות מאז 2014.
3. לוריס קאריוס – אם ללוריס קאריוס היו מספריים עדינות יותר, הוא היה מעדיף לגזור משחק אחד מהקריירה שלו, אבל כמו העדינות שהוא הראה במשחק הזה, כך גם העדינות של המספריים שלו ולא תהיה לו בעיה להקריב שנה שלמה רק כדי להיפטר מהרגע הזה.
את השנה הוא התחיל בתור שוער ראשון במועדון בכיר באנגליה, הגיע איתו (אבל לא בזכותו) לגמר ליגת האלופות (פסססט, זה המשחק המדובר אם לא הבנתם עד עכשיו) שם הוא סיפק את אחת מתצוגות השוערות הגרועות שנראו בשנים האחרונות ברמות הללו. לאחר מכן אליסון הגיע להחליף אותו ואת 2018 הוא מסיים כמושאל בבשיקטאש, שנמצאת במרחק 8 נקודות מהפסגה והודחה בשלב הבתים של הליגה האירופית.
שאיפות ב-2019: ישתפר משמעותית בחצי השני של העונה ויזכה עם בשיקטאש באליפות, לאחר מכן יימכר לאיזו קבוצת ביניים אירופאית ויהפוך להיות שוער ראשון לגיטימי בה.
2. מסוט אוזיל – כמו כל שחקני ארסנל, גם אוזיל לא הבריק בעונתו האחרונה של ארסן וונגר. כמו כל שחקני נבחרת גרמניה, גם אוזיל לא הבריק במונדיאל האחרון. אז למה זאת לא הייתה שנה טובה להיות מסוט אוזיל? כי בניגוד לרוב שחקני ארסנל, הוא לא מבריק גם בעונה הנוכחית תחת אונאי אמרי ובניגוד לרוב שחקני גרמניה, אל אוזיל באו בביקורות, שרובן לא היו קשורות ליכולותיו על הדשא, אלא לעובדה שהוא הצטלם עם ארדואן כשבועיים לפני תחילת המונדיאל ויצר סערה בגרמניה.
מספר שבועות אחרי סיום המונדיאל אוזיל הודיעה על פרישתו מהנבחרת ותקף את הצביעות והגזענות של אנשי הכדורגל, דבר שגרם לתגובות אפילו יותר חריפות נגדו (כולל התגובה האינטליגנטית של אולי הנס "אוזיל השחקן הכי גרוע בארסנל"). את 2018 הוא מסיים עם שמועות על כך שהוא הודח מהסגל בגלל התמכרותו לפורטנייט ולהשתתפות שלו במסיבה במהלכה הוא התעלף כתוצאה של שאיפת גז צחוק.
שאיפות ב-2019: יפסיק עם גז הצחוק, יגמל מהפורטנייט, יחזיר לעצמו את המקום בהרכב ויוביל את ארסנל לזכייה בליגה האירופית ולסיום בטופ 4 באנגליה.
1. אלכסיס סאנצ'ס – עבור רוב השחקנים שכתבתי פה הבעיות התחילו עוד לפני השנה: פציעות שהם סחבו, תקופות רעות שהם היו בהם מתחילת העונה, אבל אם יש שחקן שבשבילו למחוק את כל מה שקרה מאז שהשעון הראה חצות ב-1 בינואר ועד שהשעון יראה חצות ב-31 בדצמבר ישפר את הקריירה שלו פלאים, זה אלכסיס סאנצ'ס.
הווינגר הצ'יליאני הגיע בינואר למנצ'סטר יונייטד כאחד השחקנים הטובים בפרמיירליג, אבל גם הוא, כמו כל שחקן שעבר תחת מוריניו בשנתיים האחרונות, התרסק, בקושי כבש ורוב הזמן גם לא פתח. את 2018 סאנצ'ס התחיל מהטופ, והוא יסיים אותה בתחתית.
שאיפות ב-2019: השנה של סאנצ'ס הסתיימה עם אקורד חיובי בדמות פיטוריו של ז'וזה מוריניו. הוא יחווה שיפור משמעותי תחת סולשאר ותחת המאמן שיגיע אחריו ויחזור למקומו הטבעי בפסגה.
*****
ולסיום, אני רוצה להגיד לכל אותם אנשים ש-2018 לא הייתה השנה הטובה שלהם: תתעודדו, דברים ישתפרו, כמאמר השיר "עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה"
לשאר הטורים בפרויקט סיכום 2018
