"שלוש בראש" עם שלושה סיפורים משמעותיים מהשנה הבאה – מה הנפילה של הפועל פתח תקווה מלמדת על הנפילה של הפועל תל אביב, עד לאן תגיע סלטה ויגו, הקבוצה הכי חמה באירופה, ותמונה מצב חצי שנה לפני שאולי יצא לדרך יורו 2020. וגם – שלוש המלצות לשבוע הראשון של 2021 מגלזגו, בואנוס איירס ומילאנו
1. ירדו מגדולתן
זוכרים את הרעיון להקים ליגה סגורה רק לקבוצות העילית של אירופה במקום ליגת האלופות? אז גם בישראל עלה רעיון שכזה בסוף שנות התשעים, כשהתקבלה החלטה על שינוי מבני בליגות הישראליות. שש קבוצות בכירות העלו רעיון להתנתק משאר קבוצות הליגה ולהילחם בליגה פרטית, שתשאב את כל הכסף בכדורגל הישראלי אליה ולא תחייב את הגדולות לחלק כספים עם הקבוצות הפחות עשירות.
רשימת הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי בסוף שנות התשעים כללה את בית"ר ירושלים, שזכתה בשתי אליפויות גדולות באותה התקופה, מכבי חיפה ומכבי תל אביב, שלשתיהן היו התקציבים הגדולים ביותר דאז, וגם הפועל חיפה, הפועל תל אביב והפועל פתח תקווה. הקמה של יוזמה כזאת הייתה מוחקת מועדונים קטנים יותר, כמו הפועל באר שבע ומכבי נתניה. העובדה שכיום שני המועדונים האלה נחשבים ליותר גדולים לפחות משלושה מועדונים שהיו בקבוצת השש, מסבירה עד כמה המהלך ההוא לא היה שפוי בכדורגל הישראלי. אבל בעיקר רשימת השש ההיא מסבירה עד כמה גדולה הייתה הפועל פתח תקווה של אותן השנים.
חברה קבועה בצמרת הליגה העליונה, כזאת ששולחת שחקנים לנבחרת ישראל ומגדלת שחקנים גדולים (מוטי קקון, מיכאל זנדברג, אלי אברבנל וואליד באדיר הם רק חלק קטן מהרשימה). הפועל פתח תקווה של השנים ההם נתפסה כמאיימת קבועה על האליפות, כזאת שהפסד לקבוצה שלא ממועדון הגדולות נתפס כבושה והוביל אפילו לפיטורי מאמנים. כיום, כשהפועל פתח תקווה נמצאת בתחתית הליגה השנייה ובדרך הישירה לליגה הלאומית, הכללתה כאחת מששת הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי נתפסת כמגוחכת ביותר. ניהול כושל, מאבקי כוח ופירוקים הובילו את אחד ממועדוני הפאר של ישראל בדרך לליגה א'.
עוד מועדון מחבורת ששת הגדולות נמצא בעונת מפנה שבסיום הדרך עלול למצוא את עצמו בדיוק באותו המקום. הפועל תל אביב חווה את אחת העונות הגרועות ביותר שלה בליגת העל, ונמצאת בדרך הישירה לרדת ליגה ללא מעצורים. בעוד הירידה הקודמת של הפועל תל אביב בעונת 2016/17 נתפסה ככזאת שנגרמה בעיקר עקב הפירוק והורדת הנקודות, הירידה המסתמנת שלה העונה מעוררת באוהדים רגשות ייאוש. עם ניהול שכזה, שלא לדבר על תקציב שכזה, הפועל תל אביב תצטרך להתאמץ מאוד קשה כדי לשוב בעונה שאחרי לליגת העל.
מדובר פה בנבואה שהגשימה את עצמה. שני מועדוני פאר שהיו בטוחים שישרדו לעד בטופ של הכדורגל הישראלי הוזנחו לטובת ניהול כושל של בעלים כושלים, התערבויות מקצועיות גסות והחלטות פופוליסטיות. הלקח משני המקרים האלה הוא שאף מועדון, גדול ככל שיהיה, לא חסין מהידרדרות כזאת. במקומות בהם הבעלים חשבו שהם גדולים יותר מהקבוצה או מהאוהדים הגיעו בסופו של דבר לתחתיות שלא האמינו שאפשר. שנת 2021 הולכת כנראה להיות אחת השנים הקשות בהיסטוריה של הפועל תל אביב, ואם אפשר ללמוד משהו מהסיפור של הפועל פתח תקווה הוא שאף תחתית לא נמוכה מספיק בשביל אף מועדון.
2. גאוותה של גאליסיה
המיקום האטרקטיבי של העיר ויגו, לחופי הים האטלנטי, הפך אותה עם השנים לאחת הערים המתפתחות ביותר ספרד. מכפר קטן שנקרא ויגו בתרגום מלטינית (Vicus בלטינית משמעותו כפר) שהיה למעשה אחת המושבות הרומיות המערביות ביותר, הפכה ויגו לעיר נמל חשובה ולמקור תעשייתי חשוב לכל ספרד ובמיוחד לחבל גאליסיה, בו היא העיר הגדולה ביותר. בעבר גאליסיה היה אחד מחבלי הארץ הכי מאוכלסים בספרד, והיווה המקור הכי גדול להגירה ספרדית אל מעבר לים, בעיקר למדינות דרום אמריקה, בתחילת המאה העשרים. ההגירה, שכללה ברובה אוכלוסיה צעירה, הייתה הגורם המשפיע ביותר בכך שויגו החלה להזדקן בצורה משמעותית במאה האחרונה.
כמו העיר, גם קבוצת הכדורגל סלטה ויגו, שנוסדה בתחילת המאה העשרים באיחוד של שני המועדונים בעיר, סבלה במשך המאה העשרים מהידלדלות האוכלוסיה והלכה ודעכה. עונת השיא שלה הייתה בעונת 1947/48, כשהגיעה לגמר גביע המלך ולמקום הרביעי בליגה הספרדית העליונה. היה זה החלוץ פהיניו המקומי שהוביל את הסלסטס (שאגב שינתה את מדי לתכלת לבן רק באיזו שנות השישים). מאז האוכלוסיה בעיר הידלדלה וויגו מצאה את עצמה מתנדנדת בין הליגה הראשונה לשניה, כאשר בשום שלב לא הייתה קרובה לזכות בתואר כלשהו.
שנות התשעים היו שנים של התעוררות בחבל גליסיה, גם בקבוצות הכדורגל דפורטיבו לה קורוניה וסלטה ויגו, ובעיקר בחבל הארץ עצמו. שינוי תעשייתי גרם לעוד מקומות עבודה בחבל הארץ ואנשים רבים מרחבי אירופה מיהרו להגיע לויגו. בעיר הוקם מפעל של פיג'ו-סיטרואן שהפך לאחד הגדולים של חברות הרכב באירופה, והביא לעיר עשרות אלפי תושבים חדשים. כתוצאה מכך גם קבוצת הכדורגל של העיר חוותה רנסנס מפתיע ובמקביל לשיפור ביכולת של השחקן המקומי החלה להביא גם שחקנים זרים שהעלו את הרמה של הקבוצה.
אחד מהם הוא כמובן חיים רביבו, שנחשב לאחד הכוכבים העולים באירופה באותה התקופה. אחרים, כמו הצמד הרוסי אלכסנדר מוסטובוי וואלרי קרפין, קלוד מקאללה, ליובוסלב פנב הבולגרי, גוראן ג'ורוביץ' הסרבי ואפילו ג'ורדי קרויף הובילו את סלטה בעונת 1998/99 לעונת שיא, כשהקבוצה סיימה במקום החמישי ובעיקר הגיעה לרבע גמר גביע אופ"א בהופעתה השנייה אי פעם בלבד במפעל אירופאי, תוך כדי שהיא מדיחה את אסטון וילה ואת ליברפול, כולל שער ענק ובלתי נשכח של רביבו בגומלין באנפילד. הגליסיאנים הצליחו לשחזר את ההישג מאותה העונה גם בשתי העונות תוך כדי שהם מדיחים בדרך לרבע גמר גביע אופ"א את אריס סלוניקי, בנפיקה ויובנטוס בעונת 1999/00, ואת הכוכב האדום, שחטאר דונייצק ושטוטגראט בעונה שאחרי.
אלא שאז באה נפילה חדה ביכולות של סלטה ויגו, והיא מצאה את עצמה שוב למשך שנים לא מעטות בתחתית הליגה וגם בליגה השנייה. מאז חזרה לליגה הראשונה בעונת 2012/13 היא סיימה לרוב בתחתית הטבלה, לא מהווה סיכון משמעותי לאף אחת, בטח שלא לריאל מדריד וברצלונה. בתחילת עונת 2019/20, לאחר פתיחת עונה לא טובה, פוטר מאמן הקבוצה פראן אסקריבה ובמקומו מונה עוד שם מוכר בכדורגל הישראלי, אוסקר גארסיה. את עונת 2019/20 המפוצלת סיימה סלטה ויגו במרחק נקודה אחת בלבד מירידה לליגה השנייה, אבל אוסקר המשיך לקבל קרדיט מהנהלת הקבוצה.
העונה הנוכחית הייתה כבר יותר מדי עבור ראשי המועדון. סלטה ויגו נראתה נורא וניצחה רק משחק אחד מעשרת הראשונים שלה בליגה. באמצע נובמבר הגיע זמנו של גארסיה ללכת, ולמחליפו מונה אדוארדו קודה, מאמן ארגנטינאי חסר ניסיון לחלוטין באירופה, שמלבד זכייה בליגה הארגנטינאית עם ראסינג היה גם חסר תארים בכלל. בשש שנות האימון שלו הוא לא עבר את ה52% הצלחה במועדון. לכאורה, זה מאמן שאין לו הרבה סיכוי להצליח בקבוצה שנאבקת על חייה. בפועל הוא שינה לחלוטין את סלטה ויגו, שכמעט ולא מאבדת נקודות מאז שמונה.
עם שישה ניצחונות משבעת המשחקים האחרונים והעלייה למקום השמיני סלטה ויגו היא הקבוצה החמה כיום באירופה. בראש הנהנים מההצלחה המחודשת של המועדון התכול נמצא יאגו אספס, חלוצה של סלטה בן ה-23. עם 5 שערים ב7 משחקי הליגה האחרונים שלו, גם בגילו הוא מועמד ראוי מאין כמוהו לחלוצה הראשי של נבחרת ספרד ביורו שאמור להיות בקיץ. אם צריך לזהות את הסיפור הכי מעניין של קבוצה בשנת 2021 הוא טמון בשאלה האם סלטה ויגו יכולה לשבור את התקרה שלה ולהגיע בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות, או אפילו לזכות במשהו. עבור אוהדים שהתרגלו לבינוניות זה יהיה לא פחות ממדהים.
3. מה מדד היורו?
בעוד חצי שנה ובאיחור של שנה, בתקווה שלא ידחה שוב או יבוטל, יורו 2020 יצא לדרך במשחק בין איטליה לטורקיה באולימפיקו. על אף שנסיבות המחלה הופכות את האירוע לכמעט בלתי אפשרי במתכונתו הישנה, אופ"א מתעקשת שאכן כך יהיה. 12 ערים ברחבי אירופה אמורות לארח את הטורניר הזה, מבאקו במזרח ועד דבלין במערב. גם אם יתקיים איכשהו במתכונתו הנוכחית או במתכונן מצומצמת ביותר של מדינה אחת שתארח, יורו 2020 צפוי להיות טורניר מרתק מאוד, שמעמיד את סדר העוצמה באירופה למבחן מחודש. הנה כמה דברים לחכות להם בטורניר הזה:
הפייבוריטיות: נדמה שאלופת העולם היוצאת ואלופת אירופה היוצאת יהיו הפייבוריטיות לזכייה הפעם. אמנם סוכנויות ההימורים טוענות בתוקף שפורטוגל לא קרובה לזכייה, אבל הנבחרת של פרננדו סנטוס, שהוביל אותה לזכייה ביורו הקודם, מלאת כישרונות צעירים כמו ז'ואאו פליקס, רובן דיאז, רובן נאבס, טרינקאו ודייגו ז'וטה כמובן. בעוד שב2016 פורטוגל שיחקה לא טוב והסתמכה בעיקר על רונאלדו בדרך לזכייה מפתיעה, עכשיו היא אחת הנבחרות האיכותיות בישבת. אליהם יצטרף כנראה כריסטיאנו רונאלדו, אולי בטורניר הגדול האחרון שבו הוא יהיה דומיננטי בנבחרת. אצל הטריקולור מצרפת הרבה שחקנים סובלים מתקופה בינונית, אבל האיכות המשוגעת של הסגל של דשאן יכולה לנצח כל יריבה שהיא בעולם. הצרפתים הם כרגע הפייבוריטים הגדולים להניף את גביע אירופה השלישי בתולדותיהם.
המתחרות הראויות: לפי סוכנויות ההימורים, שתי הנבחרות המובילות לזכייה ביורו הן אנגליה ובלגיה. הסוכנויות בעיקר מסתמכות על הבתים הקלים יחסית שהשתיים קיבלו בשלב הבתים (אנגליה עם קרואטיה, סקוטלנד וצ'כיה, בלגיה עם רוסיה, דנמרק ופינלנד). מדובר בשתי נבחרות בנקודת מפנה חשובה בהיסטוריה שלהן. בנבחרת אנגליה גדל דור מוכשר ושונה שהגיע, בעיקר דרך הגרלה קלה אבל גם עם רמת משחק גבוהה, לחצי גמר המונדיאל האחרון. הארי קיין פייבוריט בסוכניות לזכייה בתואר מלך השערים, ויחד עם סאנצ'ו, גריליש, אברהם, קלוורט לווין, סטרלינג וראשפורד מציגים התקפה מדהימה מגובה בהגנה בעייתית במיוחד. אצל הבלגים דור הזהב שהוכן בקפידה חייב לעשות את קפיצת המדרגה, כאשר רוב הנטל ייפול על כתפיו של קווין דה בריינה, שירצה להביא לבלגיה תואר ראשון מאז הזכייה בטורניר האולימפי ב1920 שנערך בבלגיה.
בסימן שאלה: גרמניה נקלעה לבית קשה והנבחרת המקומית לא באמת מצליחה להתרומם כשיוגי לב נמצא על הקווים. ספרד לכאורה מוכשרת, מגוונת ועם בית קל מאוד, אבל מאז הזכייה ביורו לפני שמונה שנים לא מצליחה לממש את הכישרון שבה. הולנד מגיעה עם המון בעיות ואולי גם ללא וירג'יל ואן דייק, דבר שאמור לשבש את תוכניותיה להגיע רחוק ולחזור לתמונה ברמה האירופית. האיטלקים ימשיכו להתבסס על הגנה נוקשה כאשר ככל הנראה היא תציג את אחת הנבחרות הצעירות בטורניר לאחר חילוף הדורות.
שחקנים לעקוב אחריהם בהקשר של היורו בחצי שנה הקרובה, אחד לכל נבחרת, בלי הסבר: הקאן צ'להאנולו (טורקיה), צ'ירו אימובילה (איטליה), דניאל ג'יימס (ווילס), האריס ספרוביץ' (שוויץ), כריסטיאן אריקסן (דנמרק), לוקאש הרדצקי (פינלנד), אדן הזאר (בלגיה), אלכסיי מיראנצ'וק (רוסיה), פרנקי דה יונג (הולנד), רוסלן מלינובסקי (אוקראינה), דויד אלאבה (אוסטריה), אזג'יאן אליוסקי (צפון מקדוניה), ג'ק גריליש (אנגליה), מתיו קובאצ'יץ' (קרואטיה), ריאן פרייז'ר (סקוטלנד), פטריק שיק (צ'כיה), רודרי (ספרד), אלכסנדר איזאק (שבדיה), ארקדיוש מיליק (פולין), מרטין ואליינט (סלובקיה), דומיניק סובוסלאי (הונגריה), פרנסיסקו טרינקאו (פורטוגל), מרכוס טוראם (צרפת), קאי הברץ (גרמניה).
המלצות למשחקי השבוע הבא
ריינג'רס – סלטיק (02/01, 14:30, איברוקס)
הליגה הסקוטית, מחזור 22
כבר הרבה שנים שהליגה הסקוטית לא הגיעה לכריסמס עם כזאת תחרות בין ריינג'רס לסלטיק. לכאורה ריינג'רס כבר ב13 הפרש על הקבוצה של ביטון ואלחמיד, אלא שלסלטיק יש עוד שלושה משחקים חסרים, ויחד עם ניצחון במשחק הזה ההפרש יכול להצטמצם לנקודה. בהיבט התרבותי יש פה שוב מאבק בין קתולים לפרוטסטנטים בסביבות חג המולד, דבר שהיה יכול ליצור מהומות סביב האצטדיון אם היו אוהדים במשחק. ועדיין, סלטיק פשוט חייבת את הנקודות מול חניכיו של ג'רארד. העניין הוא שריינג'רס עוד לא הפסידה העונה, ואנחנו כבר במחזור ה22.
בשורה התחתונה: ריינג'רס בדרך לסגור את האליפות ההיסטורית עם ניצחון.
בוקה ג'וניורס – ריבר פלייט (03/01, 02:30, הבונבוניירה)
הליגה הארגנטינאית, פלייאוף עליון, מחזור 4
כמה ימים לפני ששתי הגדולות של בואנוס איירס ושל הכדורגל הארגנטינאי יעלו לשחק בחצי גמר הליברטדורס מול יריבות ברזילאיות (סנטוס ופלמיירס בהתאמה), הן נפגשות למשחק סופר חשוב שיכול להכריע כבר עכשיו את האליפות. ריבר בכושר מדהים ולא הפסידה מאז תחילת נובמבר. בוקה תצטרך להסתמך על משחק טוב של שלושת המנהיגים – טבז, אבילה וקארדונה, ובעיקר לעצור את ההתקפה המשוגעת של ריבר פלייט שהבקיע 17 שערים בששת המשחקים האחרונים. שתי הקבוצות עדיין ללא הפסד בפלייאוף העליון.
בשורה התחתונה: תיקו ביניהן ישאיר את ההכרעה לשני המחזורים האחרונים.
מילאן – יובנטוס (06/01, 21:45, סן סירו)
סרייה א', מחזור 16
משחק העונה הראשון והמפתיע של הליגה האיטלקית יפגיש את האלופה בתשע השנים האחרונות עם האחרונה שלקחה ממנה אליפות. אבל איזה הבדל תהומי. יובנטוס מגיע אחרי ההפסד המוזר לפיורנטינה והמשחק הביתי מול אודינזה (שיערך שלושה ימים לפני המשחק הזה), ותקווה לחזרה טובה לעניינים של שחקני ההתקפה שלו שנדמו מול פיורנטינה. מילאן בעונה מדהימה עדיין ללא הפסד והמנטליות של איברהימוביץ' מחלחלת לשאר הקבוצה, שלא מפסיקה לנצח. זה המבחן הראשון והמרכזי שלה אם היא תרצה להדיח את יובנטוס השנה מהכס.
בשורה התחתונה: מילאן תישבר, יובנטוס חוזרת לתמונה
