אחת הפתיחות האהובות עליי מעולם הקולנוע היא הפרולוג של גלדריאל בסרט שר הטבעות הראשון, 'אחוות הטבעת'. קטע הידוע גם כ-The World is changed.

פעם בכמה זמן כשאני כותב משהו, אני מנסה לעשות איזושהי אדפטציה לטקסט הנהדר הזה ולהתאים אותו לנושא הפוסט שלי, אבל זה אף פעם לא מתאים בול. שר הטבעות זה שר הטבעות, והנ.ב.א, עולם שונה לחלוטין שגם הוא משתנה לנגד עינינו, זה משהו אחר לגמרי.

ובעונה זו, כל מיני אמיתות וקיבעונות שהתרגלנו אליהם משתנים ומתחלפים באחרים.

מייק ד'אנטוני לא רק מאמן את קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, אלא את הקבוצה הטובה בליגה, שאפילו בהגנה מדורגת בין עשר הטובות ביותר. ואם יוסטון תישאר בראש המערב, יש סיכוי לא רע בכלל שלראשונה מאז 2014, אנחנו נראה את גולדן סטייט ווריורס משחקים בסדרת פלייאוף ללא יתרון ביתיות. גם עם הפציעות של סטף קארי שצצות להן מדי פעם מעל לפני השטח, הם עדיין הפייבוריטים, אבל זה כבר לא חד משמעי כמו בשנים הקודמות.

הסן אנטוניו ספרס, אחרי רצף הפלייאוף ו-50 הניצחונות שלהם, שנה אחר שנה, אולי לא יהיו בפלייאוף לראשונה מאז 1997. אז זה היה דייויד רובינסון שנפצע, ויצא מזה טים דאנקן בדראפט. הפעם, אפשר ל"האשים" את הפציעות של קוואי לאונרד בכך שהספרס מקרטעים (29-37 נכון לכתיבת שורות אלה, עם 3 ניצחונות בלבד מאז תחילת פברואר).

במזרח, יש סיכוי טוב לטוענת לכתר חדשה. במשך 7 שנים רצוף, הקבוצה שבה שיחק לברון ג'יימס הגיעה לגמר הנ.ב.א, אפילו אחרי ביצועים פחות טובים בעונה הסדירה. אבל השנה, אחרי רעידת האדמה של הקיץ (עזיבת קיירי), קליבלנד נראתה רע מדי עד שבוצע מהפך בקבוצה. עד עכשיו זה לא שינה יותר מדי בגיזרה המזרחית – זו עדיין נראית כמו העונה של טורונטו או בוסטון, בעוד בקליבלנד מקווים שהכול יתחבר להם בפלייאוף, וזה עוד לפני שמדברים על שינוי הכתובת הצפוי של לברון בקיץ.

השינויים הם לא רק ברומו של עולם. גם קבוצות קטנות יותר משנות מציאות. Trust the Process, סיסמה שהייתה הבדיחה הגדולה של הליגה במשך כמה שנים, פתגם שסימל את תופעת הטנקינג, הפכה לדבר שמסמל הצלחה. הפיכת ברווזון מכוער לברבור יפיפה. פילדלפיה בדרך לפלייאוף ראשון מאז 2012, והפעם חוץ מלגמור לדרק רוז את הקריירה יהיה גם מעניין לראות את הקבוצה.

ומה עם מינסוטה? האמת שלאחרונה לא כל כך טוב, אבל בגדול, זו העונה הטובה ביותר של הקבוצה מאז ימי קווין גארנט. עברו 14 שנה מאז שהזאבים היו בפלייאוף, הבצורת הארוכה בליגה. ואם מינסוטה לא תיכנס, אולי זו תהיה דנבר שתתפוס את המקום שלה, אחרי כמה שנים רעות בהן ניסו להתאושש באוויר הדליל של קולורדו מסילוקו של ג'ורג' קארל.

ויש גם שינויים, או רוחות של שינוי מכיוון הנהלת הליגה. פלייאוף שמתעלם מההפרדה בין מזרח למערב? שינוי שיטת הדראפט והלוטרי כדי להילחם בטנקינג? אדם סילבר כבר הראה יותר מפעם אחת שהוא פתוח לשינויים וקשוב לקולות של אוהדים ושחקנים. מי יודע לאן פתיחות המחשבה הזו תוביל את הליגה.