ב – 2.12 אחד הזרים הגדולים בתולדות מכבי חיפה והליגה הישראלית סרגיי קנדאורוב חגג יום הולדת 48 והנה סיפור הקריירה שלו
// מאת אלכס שוורצר
סרגיי קנדאורוב נולד ב-2.12.1972 בעיר ז'לזנוגורסק, מחוז קורסק ברוסיה. בגיל 14 הוא עבר לפנימיית כדורגל של חארקוב שהייתה יחסית קרובה למקום הולדתו. הפנימיה נחשבה לאחת הטובות בברה"מ. ב – 1988 הוא שיחק לראשונה במילואי קבוצת מטאליסט חארקוב ובאפריל 1990 כבר קיבל את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הראשונה, ששיחקה בליגה הסובייטית המאוד חזקה והייתה אגוז קשה לפיצוח.
עם התפרקות ברה"מ ב-1992, נוסדה ליגה אוקראינית וכבר בעונתה הראשונה, הקבוצה זכתה במקום השלישי המאוד מכובד והגיעה לגמר הגביע. בקבוצה היו מספר שחקנים צעירים מבטיחים ובעונה שלאחר מכן הקבוצה סיימה חמישית. בעיות כלכליות של המועדון לא אפשרו להחזיק בכשרונות ובדיוק גיורא שפיגל החל במסעות האירופאים שלו לאיתור זרים. הוא התרשם מקנדאורוב ופץ ובקיץ 1993 מכבי חיפה שילמה על הראשון 250 אלף דולר. יחד עם הגעת אלון מזרחי מבני יהודה, זה היה ללא ספק אחד מקמפייני העברות הגדולים בתולדות המועדון, אם לא הגדול ביותר.
כבר באימונים הראשונים קנדאורוב הוכיח קשיחות וקיצץ את שחקניו באימון. על המגרש הוא השלים בצורה נהדרת את רוני לוי וכבר בעונה הראשונה שלו קיבע את מעמדו כאחד הזרים הכי טובים בליגה עם 10 שערים ו-5 בישולים. הוא שיחק חלק חשוב באליפות המיתולוגית ללא הפסד וזכה לכינוי "שומר הראש של ברקוביץ'" מהסיבה הפשוטה שברקו הטכני והחכם סחט הרבה עבירות וגם בעיטות מהיריבים ואילו קנדאורוב לא נשאר חייב ובדרך כלל היה נוקם בשחקן הפוגע גם במחיר של צהוב.
בעונת 1994/95 הוא כבש 8 ובישל 4 שערים, אך צריך לזכור שגם כמות המחזורים ירדה מ-39 ל-30. העונה הסתיימה עם סגנות, אבל גם עם זכיה בגביע לה קנדאורוב תרם לא פחות מ-6 שערים, עם צמדים מול הפועל כרמיאל בסיבוב ט', מכבי ת"א בשמינית גמר וגם מול הפועל כפר סבא ברבע הגמר. גם עונת 1995/96 הסתיימה עם סגנות מאכזבת אך קנדאורוב רק השתבח. אפשר להגיד שבאותה התקופה הוא היה הזר הנורמלי היחיד בקבוצה ולבטח הטוב בליגה – הוא כבש 11 שערים ובישל אחד. רק רביבו ושטרית כבשו יותר ממנו באותה עונה בקבוצה.
קיץ 1996 התאפיין במכירת חיסול, כשכל שחקנים המובילים נמכרו וקנדאורוב נשאר המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה כשהוא גם חולק את סרט הקפטן עם רוני לוי. לצערו, שאר הקבוצה הייתה בינונית מאוד בלשון המעטה, אך הוא המשיך בשלו עם 7 שערים (מקום שני בקבוצה אחרי חזי שירזי) ו-9 בישולים (הכי הרבה בקבוצה) שהספיקו רק למקום 5. כבר באותה עונה זכה להתעניינות מצד פיינורד וטורינו. את האיטלקים אימן אז גראהם סונס הסקוטי ומיד נחזור אליו.
בקיץ הבא, עם חזרתו של האווירון, המצב השתפר ובסיבוב הראשון הקבוצה התמודדה על התואר מול בית"ר, הפועל ת"א והפועל חיפה. קנדאורוב כרגיל סיפק את הסחורה עם 5 שערים ו-5 בישולים בסיבוב אחד ואף הפך לקפטן. בינתיים סונס, שכל העת עקב אחרי סרגיי, עבר לאמן את בנפיקה. בדצמבר של אותה שנה הפורטוגלים הגישו הצעה של מיליון וחצי דולר וב-31.12 קנדאורוב חתם על חוזה לשנתיים באמצעות סוכנו פיני זהבי. הוא נפרד ממכבי חיפה עם שער בניצחון ביתי 2:0 על הפועל ב"ש. למרות שלא שיחק כלל בסיבוב השני הוא עדיין נותר מלך הבישולים של הקבוצה ומקום שני משותף בכובשי השערים (אחרי האווירון כמובן). זו הייתה ללא ספק אחת העסקאות הטובות של שחר אי פעם, רק חבל שזה קרה באמצע העונה וחיסל לנו כל סיכוי להיאבק על אליפות עד הסוף.
קנדאורוב היה שילוב נדיר של עוצמה פיזית, קשיחות, מנהיגות, יכולת התקפית, חוכמת משחק ויציבות. לדעתי הוא קשר הזר ה – 50-50 הכי טוב שדרך אי פעם בארץ בפער גדול. הוא היה מעל הליגה ובפתחו עמדה קריירה אירופית מפוארת שבה יכל להגיע רחוק. קנדאורוב נודע בזכות בעיטות תותח שלו והיה גם פנדליסט מצוין.
כאמור בפגרת 1997/98 הוא המריא לפורטוגל שם חיכו לו כוכבים כמו נונו גומש וקארל פובורסקי שהגיע באותה תקופה מיונייטד. מי שעזר לו להתאקלם היה שוער נבחרת רוסיה סרגיי אובצ'יניקוב.
בחצי העונה הראשונה שלו הוא תרם רק שער ליגה אחד ב – 7 הופעות לא מעט בגלל פציעה שספג. בינתיים הפורטוגלים סיימו במקום השני, מה שנתן להם את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות של עונת 1998/99, שם הם פגשו את בית"ר. קנדאורוב פתח בהרכב בהשפלה שהנחילה קבוצתו 6:0. במשחק בארץ לא שותף ובהמשך שותף ב – 2 משחקים בשלב הבתים (מול ה.י.ק הלסינקי ופ.ס.וו איינדהובן) אותו בנפיקה לא הצליחה לעבור ובינתיים בליגה הוא נכנס לעניינים עם 5 שערים ב – 22 הופעות. הקבוצה סיימה שלישית בליגה ובכך פספסה אפשרות לחזור לצ'מפיונס. קנדאורוב קינח עם טיל מדהים לרשת ספורטינג בדרבי באיצטדיון האור במחזור האחרון שנגמר ב–3:3, אך סונס כבר לא עמד על הקווים, כיוון שפוטר 4 מחזורים לסוף. ספק אם קנדאורוב הצטער על כך, שכן יחסיהם היו לא ממש אידאליים.
ביולי 1999 יופ היינקס קיבל את המושכות ואצלו קנדאורוב נתן את עונתו הגדולה ביותר בפורטוגל עם 7 שערים בכל המסגרות ב – 40 הופעות מה שלא עזר לקבוצה לשפר את מיקומה. בינתיים החלו דיונים על חוזה חדש ולקנדאורוב זרמו הצעות מפרמייר ליג, אך זריקה אחת של רופא לא אחראי, חיסלה לו למעשה את הקריירה. בקיץ 2000 הוא טיפל בברכו והרופא בטעות הכניס זיהום. סרגיי התקשה להתאושש מזה ושיחק רק 8 משחקים בעונת 2000/01, כולם בתחילת העונה. בינתיים היינקס פוטר חודש לתוך תחילת העונה ולקבוצה הגיע מאמן אלמוני בשם ז'וזה מוריניו. מוריניו לא היה מעוניין בקנדאורוב ובנפיקה למעשה זרקה אותו לכלבים כשאפילו הפסיקה לשלם לו שכר. לבסוף הוא תבע את הקבוצה ואחרי תקופה ארוכה הם שילמו לו חצי מיליון דולר.
אחרי יותר משנה בלי כדורגל, הוא ניסה את מזלו במבחנים בפורטסמות, אז בליגת המשנה, אך הם העדיפו את פול מרסון הותיק. אז הוא חזר למטאליסט חארקוב בחורף 2002 שהייתה חלשה יותר מהקדנציה הראשונה שלו שם.
בנובמבר 2002, בתיווכו של פיני זהבי וחברו למכבי חיפה חיים רביבו, הוא חתם במ.ס. אשדוד של אלישע לוי, אך הפציעות הפכו אותו לשחקן שונה לחלוטין ממה שהקהל בארץ הכיר. שער אחד ב – 20 הופעות די מאכזבות ביחס לציפיות, גרמו לכך שהוא חזר לאוקראינה בתום העונה. החזרה המרגשת שלו לקרית אליעזר קרתה ב – 20.1.2003, כשהגיע עם קבוצתו למשחק ליגה, אותו הכריע ואליד באדיר בשער בודד. כמו כן, הוא שיחק במחזור האחרון במשחק בו קבוצתו הובסה 5:1 ע"י הירוקים. ב-2003 הוא חתם בקבוצה פורטוגלית קטנה פלגיירש, אך שיחק שם רק שני משחקים.
בחורף 2004 חזר לאוקראינה בשלישית כדי לחתום בהליוס חארקוב קבוצה מהליגה השלישית. בעונת 2004/05 הוא כבש 18 שערים ועזר לה לעלות לליגת המשנה בה כבש 10 שערים. ב – 2006 הוא פרש. אחר כך פנה לאימון כשבין 2007 ל – 2008 אימן את ארסנל חארקוב ובין 2009 ל -2010 אותה הליוס.
בפברואר 2015 מונה לראש מחלקת הסקאוטינג של מטאליסט חארקוב (אחת הרכישות הראשונות שלו היה אקס בלם מכבי חיפה יוריצה בוליאט). בדצמבר אותה שנה הוא עזב את תפקידו, אחרי שביקר את ההנהלה. מטאליסט עד מהרה התרסקה כלכלית.
כל העת הוא גם משמש כפרשן בתקשורת האוקראינית.
מספרים במכבי חיפה:
הופעות בליגה: 118.
בכורה בליגה: 28.8.1993 ניצחון חוץ 3:2 על בית"ר
הופעות בגביע אירופה: 13
הופעות בגביע המדינה: 12
הופעות באינטרטוטו: 1
הופעות בגביע הטוטו: 29
שערים בליגה: 40
בישולים בליגה: 24
שערים בגביע אירופה: 1
שערים בגביע המדינה: 11
שערים בגביע הטוטו: 8
הרחקות: 4
צהובים בליגה: 34
מספרים בקריירה:
ליגה ישראלית: 138 הופ', 41 שערים
גביע ישראלי: 12 הופ', 11 שערים
ליגה סובייטית: 18 הופ', 3 שערים
ליגה אוקראינית עליונה: 50 הופ', 8 שערים
ליגה אוקראינית שנייה: 17 הופ', 10 שערים
ליגה אוקראינית שלישית: 28 הופ', 18 שערים
גביע אוקראיני: 16 הופ', 3 שערים
ליגה פורטוגלית: 67 הופ', 12 שערים
גביע פורטוגלי: 6 הופ', 0 שערים
גביע אירופה: 22 הופ', 2 שערים. בכורה: 17.8.1993 ניצחון חוץ של מכבי חיפה על דידלנז' מלוקסמבורג 1:0 במוקדמות גביע המחזיקות. המשחק הראשון אי פעם של הירוקים בגביע אירופה.
כולל: 2 הופ', 0 שערים בליגת האלופות. בכורה: 30.9.1998 ניצחון 2:1 של בנפיקה על איינדהובן בבית בשלב הבתים.
נבחרת:
6 הופ', 0 שערים בנבחרת אוקראינה. ערך הופעת הבכורה ב – 26.8.1992 בהפסד 2:1 להונגריה במשחק ידידות. למרות זאת, הוא זכה לשחק מספר משחקים בנבחרת הצעירה של רוסיה וכאמור ובעקבות יכולתו המצוינת במכבי חיפה, זכה לזימון לסגל נרחב של נבחרת רוסיה לקראת מונדיאל 1994 והוא אף זכה להופיע במשחק לא רשמי נגד סלובקיה הצעירה .
בינתיים באוקראינה הוא זכה להתעלמות מוחלטת עד למשחקי ההצלבה ליורו בנובמבר 1999 כשאוקראינה שיחקה מול סלובניה. זה נגמר באכזבה גדולה כשהאוקראינים מפסידים 2:1 בלובליאנה אחרי שכבר הוליכו ומסיימים בתיקו 1:1 בקייב המושלגת כל זה בגלל טעויות קשות של שוערה שובקובסקי.
המשחק האחרון שלו במדים הלאומיים היה במאי 2000 בוומבלי מול נבחרת אנגליה. משחק בו סטיבי ג'י ערך את הבכורה שלו אצל היריבה. קנדאורוב גם זכה ביורו לנבחרות הנוער בשנת 1990 עם נבחרת ברה"מ.
תארים:
אליפות עם מכבי חיפה – 1993/94
גביע עם מכבי חיפה – 1994/95
זכה 3 פעמים בסגנות – פעמיים עם מכבי חיפה ופעם אחת עם בנפיקה
קרדיט על סטטיסטיקה: האתר הרשמי של מכבי חיפה
הגול של קנדאורוב בדרבי של ליסבון ב – 1999:
