שבע שנים

כאילו לא עברו שבע שנים, ובית"ר ירושלים שוב חוטפת חמישייה בחוץ באירופה.
יהיו כאלו בבית"ר שיאשימו את השופט (בצדק, יש לומר), יהיו כאלו שיתלו את האשמה באווירה של מינימום לפני מלחמה מקסימום הדרבי של בלגרד שהתקשורת מאוד שמחה ללבות (זה יהיה טיפה לוזרי מצד הצהובים שחורים) ויש שיאשימו את ניהול המשחק הגובל בחשש שאולי לדראפיץ' אין כלום מתחת לשיער (שזה סה"כ די נכון, אבל זו לא כל התמונה).

אבל לדעתי, האשם העיקרי בתבוסה המחפירה של בית"ר ירושלים הערב, שביישה את המועדון הזה וכרגיל, דפקה לליגה את הניקוד באירופה, כמו שקבוצות ישראליות 'נהנות' לעשות לאחרונה, הוא כמובן אלי טביב.

במועדון שמחשיב את עצמו כהכי לחוץ במדינה, הדבר הכי מטומטם לעשות בקיץ היה לשדר חוסר וודאות, וזה מה שטביב עשה.
ארסו נשאר? יש תאריך להארכת חוזה? אנטל? חיימוביץ'? מישהו יודע בכלל להגיד מה קורה? גיא לוי מפוטר, מגיע מאמן חסר ניסיון ברמות האלה כמאמן ראשי, הרכש ישראלי שהגיע איתו מזכיר את בית"ר שבין 2011/12 ל-2013/14, ואז המשחק הראשון נגד הקזחים, שגם בו בית"ר נראתה כמו חבורת בקבוקי אקנומיקה שזרוקים במחזורית השכונתית, והבעלים הדגול ממשיך לשדר חוסר וודאות.
אז מול הקזחים העקרים התקפית זה הספיק, אבל מול שרלרואה, שגם היא קבוצה לא חזקה אבל לפחות קבוצת כדורגל בניגוד לאורדובאסי, כשהרכש מגיע בכחודש איחור, אחד פצוע ושניים לא בכושר, זה כבר לא יכול להספיק. עם התנהלות שכונתית מגיעה גם תוצאה של שכונה.

ובחייאת, עם כל הביקורת שלי ושל הרבה אחרים על הקהל של בית"ר ירושלים, כמה שהם רצו אירופה. במשחק מול אורדובאסי ראו את התשוקה ואת הרצון, ובמדד של 1 עד 5, אפשר לומר שהם רצו 5…

רק אל תתפלאו אם לליגה זה (שוב) יספיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *