// מאת עמית לנדה
בכל אירופה ידוע שאת האלופה מכתירים רישמית רק בחודש מאי. לפעמים האלופה נקבעת כבר באפריל ובמקרים ממש נדירים אפילו במרץ, אבל רק אצלנו בארץ הקודש מכתירים אלופות כבר באוגוסט.
זכור לי בתור ילד בתקופת שנות ה-2000, כאשר מכבי חיפה שלטה ביד רמה בליגה שלנו, שבכל שנה מכבי ת"א, מועדון שתמיד מציב לעצמו את האליפות כיעד מרכזי, היתה משיגה רצף של 4-5 משחקים טובים באוגוסט-ספטמבר וכל הפרשנים, כאיש אחד, היו מכריזים שהצהובים רצים לאליפות. כשהנפילה הבלתי נמנעת הייתה מגיעה מספר מחזורים מאוחר יותר, אותם פרשנים היו מסבירים שמכבי ת"א קבוצה בלי עומק, לא מאומנת ובעלת שחקנים לא איכותיים מספיק. בעידן פוסט שנות ה-2000 היינו בתור ישראלים עדים לשתי הפתעות בעולם הכדורגל: הפועל ק"ש בביצה המקומית ולסטר בליגה הטובה בעולם. בשני המקרים הנ"ל כאשר מדובר בקבוצה קטנה, כל הפרשנים מכריזים על נפילה ביכולת שתגיע באופן בלתי נמנע, אך כאשר הנפילה לא מגיעה והקבוצות רצות עד לתואר הנכסף כולם אוכלים את הכובע, או רבים על הקרדיט שהם הראשונים שחזו את זה.
ובחזרה לעונה הנוכחית. הליגה נפתחה בצורה נפלאה ובלתי צפויה. מכבי ת"א הטוענת לכתר עם ניצחון והפסד. מכבי חיפה המתחדשת, שהכריזה כי היא תרוץ עד הסוף השנה, עם מאזן זהה. בית"ר, ללא מאמן על הקווים, עם 2 מ-2 וב"ש, האלופה המכהנת, שרוצה מאוד לשמור על הסטטוס שלה, עם נקודה בודדת משש אפשריות. להגיד בעקבות הפתיחה הנ"ל שבית"ר רצה לאליפות זה שטויות וניפוח ציפיות לא פרופורציונלי. בית"ר ירושלים קבוצה מצוינת, אך אין לה מאמן שיכול לעמוד על הקווים (גיל לבנדה ללא תעודת פרו), יש לה בעלים שמוכר שחקנים למרבה במחיר ובמקביל לא מביא רכש ומנהל כללי שבורח מאחריות ברגעי משבר. המקסימום שהיא יכולה להגיע אליו הוא המקום ה-3.
מכבי חיפה הינה קבוצה שבחמש שנים האחרונות מתחדשת באופן תמידי. כל קיץ מתחיל במתן גב למאמן חדש, החתמות מפוצצות ובדרך כלל התרסקות ודיבור על תהליך כבר במחזור ה-1. השנה לא הייתה שונה. הוכרז כי לוזון ימשיך ויהיה המאמן. החתמות נוצצות בדמות אלברמן, דוס סנטוס ובוזגלו (האחרון יחזור רק לקראת ינואר). הדיבורים על חזרה לצמרת הגבוה נשמעו למרחקים, ואז מחזור ראשון נגד בני יהודה, הפסד 2-0. שוב דיבורים על רכש לא מוצלח, שוב ביקורות על המאמן והשחקנים, מזל שיש את באר שבע. כאילו חיפה לא הפסידה בצורה מחפירה לקבוצה עם שישית מהתקציב שלה, הופעה נאה מול ב"ש ופתאום הכל בסדר בכרמל. בניגוד לבית"ר, חיפה קבוצה עם עומק, אבל כמו כן, משהו לא מתחבר שם שנה אחרי שנה. לדעתי לא לוזון הוא זה שיוציא את העגלה מהבוץ. הוא מאמן שיותר בונה על נחישות מאשר על עבודה טקטית נכונה. אמנם חיפה ניצחה את ב"ש, אבל לא נראתה טוב כלל.
מכבי ת"א בעידן קרויף היא טוענת תמידית לכתר, גם כשהיא מגמגמת בפתיחה. יש לה אוסף שחקנים סופר איכותיים ומאמן שהטמיע שיטה ובנה סביבו מעטפת מקצועית שהציבה רף חדש בכדורגל שלנו. בשלוש השנים הראשונות זה הצליח לה, בשנתיים האחרונות זה חמק ממנה, והיא רוצה לשנות זאת. שני השחקנים שעליה תקום או תיפול מכבי הם השוער ראיקוביץ' והחלוץ קיארטנסון. ראיקוביץ' שוער צעיר וכבר עכשיו מעל הליגה וקיארטנסון הוא מלך השערים אשתקד ולא צריך להרחיב מעבר. אם בנוסף לשני אלה גם עומר אצילי ואלירן עטר יתעלו ביכולת, הם יהוו מכשול קשה לבאר שבע, על אף ההגנה החלשה יחסית.
ב"ש בסיום שני המחזורים ובעקבות ההדחה מהצ'מפיונס נמצאת במשבר, אין ספק. את הנקודה היא הוציאה מנתניה כששיחקה לא טוב והפסידה למכבי חיפה, הסוס השחור שלה בחמש השנים האחרונות. ובכל זאת, ב"ש היא הקבוצה הטובה ביותר בארץ ועדיין המועמדת מספר אחת לאליפות. ברצלונה פתחה את עונת 2008-9 עם הפסד לנומנסיה, העולה החדשה דאז, ותיקו מול סאנטנדר, קבוצת תחתית, ובתום העונה קטפה כל תואר אפשרי, וזה היה כשעונה לפני כן היא סיימה במקום ה-4. אז נכון שההשוואה הזאת אמנם מוזרה, ב"ש היא לא ברצלונה ונאווקמה הוא לא מסי, אבל זה רק כדי להמחיש את הנקודה שאפשר לפתוח רע ובסופו של דבר לצאת עם ידך על העליונה. בשביל ברק בכר פגרת הנבחרות הגיעה בול בזמן (למרות הפציעה של בן ביטון). באר שבע בשנתיים האחרונות לפני שהיא קבוצת התקפה מפחידה עם שחקנים כמו נאווקמה, מליקסון, אוחנה, בן שהר ואפילו פקהארט, שלדעתי עוד יפתיע את כולנו, היא קבוצת הגנה מצוינת. לבכר יש עכשיו את כל הפגרה לייצב את ההגנה שלו. ויטור ייחסר, אך גם בלעדיו ניתן לבצע את המשימה. ברגע שההגנה שלה תתייצב הגולים בהתקפה כבר יגיעו.
לפני שאהמר על איך שהעונה הזאת תסתיים, כמה נתונים מעניינים:
- גם לפני 40 שנה ב"ש זכתה בשתי האליפויות רצופות, מי ששברה לה את הרצף היתה מכבי ת"א.
- העונה, כאמור, הפועל ת"א לא לוקחת חלק בליגה הראשונה, בפעם היחידה בהיסטוריה שזה קרה (89-90) האלופה הייתה דווקא בני יהודה.
- ב"ש רוצה להצטרף לרשימה נורא מצומצמת בארץ של מועדונים שהצליחו לקחת שלוש אליפויות רצוף, והן מכבי ת"א בין השנים 2013-2015, ומכבי חיפה בין השנים 2004-2006.
- השיא, שעומד על 5 אליפויות רצופות, שייך להפועל פ"ת בין השנים 1959-1963
ולהימור שלי – האליפות תישאר בנגב, וכמו בארבע השנים האחרונות, המאבק יהיה בין ב"ש למכבי. בית"ר וחיפה יצטרכו להסתפק במאבק על מקומות 3-4.
