רבותי, ההיסטוריה חוזרת.

// מאת עדי כהן נייס

שוב הגענו לנקודה הזאת בעונה שבה יענקלה הופך את המשבר לקטסטרופה, בדיוק כמו בכל אחת מ-7 השנים האחרונות. המצב די פשוט: יענקלה כבר החליט שהוא רוצה לפטר את רוטן, אבל הוא לא יכול לעשות זאת בלי הסכמתו של אלאך, כי הדבר ייתפס כצעד לא לגיטימי. הרי אי אפשר לקבל החלטות מעל הראש של המנהל המקצועי שהוא עצמו מינה.

מו אלאך
קרדיט לדף הפייסבוק של מכבי חיפה

אז מה הוא עושה בינתיים? מחכה שהמצב יחמיר עוד יותר. יורד (שוב) לחדר הלבשה ומדבר עם השחקנים. למה? יש פה מישהו שחושב שזה עוזר? שזה מרגיע את השחקנים? משרה עליהם שלווה? שירים את היד עכשיו. וכשהקבוצה תמשיך להתדרדר, בעוד מחזור, שניים או שלושה – הוא יאמר "לא הייתה לי ברירה" ויפטר בלי להתייעץ עם אלאך. בדיוק כמו שהוא עשה עם קרלסן ומולנסטיין. מזל שגיא לוזון שוב פנוי.

כשהפועל באר שבע חוותה משבר בתחילת העונה, שדרת הניהול כולה התגייסה כדי לבודד את השחקנים מהתקשורת ולתת להם תמיכה נפשית ופסיכולוגית מתאימה. הרי ברור שהבעיה היא לא מקצועית – היא מנטאלית. הלחץ פשוט הורג את השחקנים.

 

יענקלה מעדיף לברוח מאחריות ולזרוק אותה על המנהל המקצועי, המאמן והשחקנים, כל עונה מחדש. הוא מנהל כושל שלא יודע להאציל סמכות לאנשים שהוא עצמו ממנה, לא יודע לייצר שקט תעשייתי במערכת, ובעיקר לא יודע לתת אמון באנשים. הקבוצה והמועדון חשובים לו והוא חש אותם בכל נימי נפשו – ובדיוק בגלל זה הוא מתנהג כמו אוהד ולא כמו מנהל. מקבל החלטות אמוציונליות ופזיזות מתוך הבטן, מזעזע ומרעיד עוד יותר מערכת שכל כך זקוקה לשקט. בורח מאחריות.

יענקלה, אנחנו לא טיפשים, ואנחנו לא קומץ. תודה לך יענקלה על שנים יפות, הגיע הזמן לשים את המפתחות. אולי יהיה מי שייקח אותם, אולי לא. מה שבטוח הוא שאתה לא רק חלק מהבעיה, אתה הבעיה עצמה. שחרר.

יענקל'ה שחר, מכבי חיפה
יענקל'ה שחר.
קרדיט לדף הפייסבוק "מועדון כדורגל מכבי חיפה Maccabi Haifa FC".
Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח