/מאת רועי אורן

אמנם בין הערים תל-אביב ללוס אנג'לס יש מרחק רב מאוד, אך מבט על קבוצות הכדורסל מכבי תל-אביב ולוס אנג'לס לייקרס מראה שיש ביניהן לא מעט דברים משותפים (חוץ מהעובדה ששחקני שתי הקבוצות לובשות גופיות צהובות):

הניהול המשפחתי של שתי הקבוצות
כזכור, ביולי 2011 מונה בנו של אחד הבעלים דני פדרמן לתפקיד מנכ"ל הקבוצה. הוא היה אחראי בעיקר על התחום המקצועי במועדון ושימש במקביל גם כנשיא הקבוצה. מטרת המהלך הייתה להצעיר את שדרת הניהול במועדון המפואר. בעקבות אובדן האליפות בשנת 2015, התפטר דני מתפקידו והניסוי לכאורה נכשל כאשר רקאנטי, שמעון מזרחי, ודיוויד פדרמן חזרו לשלוט במועדון. את פדרמן החליף במועדון שחקן העבר של הקבוצה ניקולה ווייצ'יץ'.

גם בלייקרס נעשה ניסיון דומה כאשר בתו של יושב הראש המיתולוגי ג'רי באס, ג'ייני, מנהלת את העניינים במועדון, כאשר אחיה, ג'ים, משמש כסגנה. מאז מותו של ג'רי בשנת 2013 הפכה הלייקרס מקבוצת צמרת, לקבוצת תחתית מה שחייב זעזוע עמוק בקבוצה. ג'ייני פיטרה את אחיה הגדול מתפקיד סגן-נשיא המועדון ואת המנהל המקצועי של הקבוצה בשבע-עשרה השנים האחרונות מיץ' קופצ'אק. כרגע הקבוצה מורכבת מחבורת צעירים שפתחה טוב את העונה, אך בשבועות האחרונים היא חושבת איך לקבל בחירות גבוהות בדראפט.

היריבה האדומה של הקבוצות
בעוד הלייקרס מאותגרת על-ידי יריבתה העירונית "לוס-אנג'לס קליפרס" אשר הפכה בשנים האחרונות כקבוצה הבכירה בעיר, מכבי תל-אביב מאותגרת על-ידי הפועל ירושלים אשר מנסה לשחזר את הישגי העבר של הצהובים ולהפוך למועדון גדול בזכות עצמו.

ההידרדרות האיטית של שתי הקבוצות
שתי הקבוצות מדרדרות בשנים האחרונות מאחר והן קיבלו החלטות שגויות מבסיסן.
עם זכייתה של מכבי תל-אביב באליפות אירופה בשנת 2013, האמינו הצהובים שאוטוטו התקופה הרעה נגמרת והם שבים לצמרת הגבוהה בישראל ובאירופה. בפועל קרה בדיוק ההיפך: ההנהלה החליטה להשקיע בשחקנים בינוניים כמו נייט לינהארט, מרקיז היינס, ארינזה אונואקו ואחרים מתוך תקווה שרוח הקבוצה תוביל להישגים במגרש. החלטה זו הובילה את מכבי תל-אביב לזכייה בשלושה גביעי מדינה רצופים, אך חשוב מכך להדחות מוקדמות הן מהיורוליג והן מסדרות הגמר בליגה המקומית.

ובנתיים בלוס אנג'לס, בשנת 2013, הודיע קובי ברייאנט על פרישה ממשחק הכדורסל והלייקרס החלו לבנות סגל צעיר ומוכשר, אך במקום שברייאנט יחנוך שחקנים אלו, יאמן אותם ויעניק להם מניסיונו הרחב, הוא המשיך להיות "הפנים של הקבוצה" כאשר משחק ההתקפה נע לכיוונו כל-הזמן. הוא קלע באחוזים נמוכים מהשדה ולא שיתף אף-אחד מהשחקנים הצעירים שבאו לקבוצה.

בסיכומו של דבר, כרגע, לא נראה ששתי הקבוצות עתידות להשתקם ממה שעבור עליהן – דבר שיזיק מאוד לסצנת הכדורסל במדינות השונות.