הזווית בלוג הספורט המוביל בארץ – הזווית
ליגת העל שלנו חוזרת וכדי להכין אתכם לעונת 2017-2018, הבלוגרים שלנו סוקרים את הקבוצות השונות. ממשיכים עם יוחאי שטנצלר ומ.ס אשדוד
על פניו נראה שלא קרה שום דבר דרמטי הקיץ במועדון ספורט אשדוד, שחקנים של המועדון מתקדמים ונמכרים לאירופה או קבוצות גדולות יותר, המועדון ממשיך להסתמך על שחקנים צעירים שגדלו במועדון וגם התוצאות על המגרש אשתקד בעונת החזרה לליגת העל היו סבירות יחסית.
קבוצת בת של ב"ש
אבל בפועל אשדוד עוברת תהליך מתמשך של היחלשות. ה"מכה" שהונחתה על המועדון ש"נאלץ" להיפרד ממעוז ההגנה, חתאם עבד-אל חמיד, שעבר להפועל ב"ש בשל פציעתו של ויטור, הייתה החותמת הסופית לכך שהמועדון הופך לסוג של קבוצת בת של הפועל ב"ש. הרי חתאם רק חתם לפני מספר חודשים על חוזה באשדוד, לאחר שהושלם מעברו מגנט ממנה הושאל בשנה החולפת. בשנה האחרונה כאמור אשדוד נפרדה מכוכביה הגדולים – מיכאל אוחנה, ניב זריהן, אל חמיד (כולם לב"ש) ואור אינברום שעבר גם כן בחסות סוכן העל, דודו דהאן, לגנט. כשמוסיפים לכך גם את המאמן, רן בן שמעון, שעזב באמצע ההכנות לאמן את נבחרת קפריסין, ואת המעבר של אוהדים רבים של הקבוצה לקבוצות האוהדים המתחדשות בליגות הנמוכות (עירוני אשדוד והאדומים אשדוד), מקבלים מועדון שהוא סוג של תחנת מעבר ללא שאיפות אמיתיות, רק שהפעם גם עלול למצוא את עצמו בחזרה בליגה השנייה.
קשה לצפייה
אשדוד של העונה שעברה כאמור לא השתתפה במאבקי הירידה, אבל היא הייתה קבוצה קשה לצפייה. אמנם ההגנה הייתה מאוד יציבה, ספגה רק 32 שערים, שלישית רק למכבי ת"א והפועל ב"ש. אבל מנגד כבשה רק 22 שערים, ההתקפה החלשה בליגה יחד עם רעננה. זה אומר שמשמעותית, במשחקים שלה הובקעו הכי פחות שערים. העונה היא עוד תצטרך להסתדר ללא אינברום וזריהן שכבשו חלק נכבד משעריה אשתקד ומנגד עבד אל חמיד ומיקי סירושטיין (עבר לבית"ר) שעזרו לשמור על שער נקי עזבו גם כן. בנוסף, אחת מהפתעות העונה שעברה, השוער יואב ג'רפי (שבטח יעבור בעונה הבאה), שבר את ידו וייעדר מהחודשיים הראשונים של העונה.
אין רכש
וכך ניצבת לה אשדוד ללא כוכבים משמעותיים ועם סגל שרחוק מלהיות גמור ורק 3 זרים. וזאת עוד בעיה באשדוד – קבוצה כל כך צעירה חייבת זרים איכותיים ומנוסים, ובשנה שעברה התרומה שלהם הייתה זניחה, אשדוד הייתה הקבוצה ששיתפה הכי פחות זרים. המגן קרלו ברוצ'יץ' הוא היחיד שממשיך לעונה נוספת, כשבחלק הקדמי הוחתמו אדילסון באהיה, אשתקד בהפועל חיפה, ומאוריסיו קורדיירו מעירוני ק"ש. זה כנראה קשור לכך שדודו דהאן הוא הסוכן של הרבה שחקנים ומנסה למצוא להם קבוצות אחרות, אבל הקשר הטוב שלו עם ג'קי בן זקן נפגע והוא כבר לא זה שמביא את הזרים לאשדוד, שבעבר שידרגו מאוד את היכולת של המועדון. מבחינת רכש ישראלי, יובל יעקובוביץ' הגיע לאחר שאת העונה שעברה בילה ברומניה ובכפ"ס והוא חיזוק נחמד למרכז המגרש. כמו כן, דן ביטון, הכישרון מב"ש שהושאל בעונה שעברה, יעבור באופן סופי לאשדוד, לפחות עד שב"ש תחליט לקנות אותו בחזרה אם יצא ממנו משהו. בנוסף, מחלקת הנוער שיצרה בעבר שחקנים מצוינים כמו אינברום, קינדה, ניר ביטון ואלו שעברו לב"ש, כרגע לא מסוגלת לספק שמות חדשים משמעותיים לסגל.
עטר יביא את השינוי?
עוד סיבה שאמורה לפגוע בסה"כ באשדוד היא העובדה שהאיש שקובע את הלך הרוחות, ג'קי בן זקן, נמצא מאחורי סורג ובריח. אמנם בן זקן עדיין מחליט את כל ההחלטות, אבל אני מניח שדמותו ביציעים ובאימונים חסרה. אבל סימן השאלה הגדול הוא דווקא בעמדת המאמן. ראובן עטר מגיע לעיר הנמל אחרי כמה עונות לא טובות בלשון המעטה. מצד אחד, הוא עשה כבר דברים יפים עם קבוצות צעירות והוא גם יכול להיות שינוי מרענן לאדישות שיש בצוות שכלל את רוני אוואט, רן בן שמעון ויוסי מזרחי שמשקיף מעליהם כמנהל מקצועי. עד לירידה ללאומית לפני שנתיים, אשדוד הייתה המועדון עם הוותק הארוך ביותר בליגת העל מלבד ארבעת הגדולות. היא הצליחה לחזור מהר מאוד לליגה הראשונה, והצליחה להישאר בליגה, מבחן לא פשוט עבור עולה חדשה, אלא שבעונה ראשונה לעיתים יש קצת התלהבות שמספיקה להישאר, כך שהמבחן הגדול ביותר הוא בעונה השנייה. עם חיזוק נכון וקצת אנרגיות חדשות מכיוון עטר, אשדוד אולי תוכל להימנע ממאבקי התחתית, אבל אני חושב שהיא כן תהיה שם. היא אמנם לא חלשה כמו הפועל עכו והפועל אשקלון, אבל העובדה שאין לה שחקנים משמעותיים מנוסים יכולה לפגוע בה ברגעי האמת.
