גולדן סטייט מנצחים בקליבלנד 132-98 כשסטף קארי קולע 35 נק' לעומת 27 נק' של לברון ג'יימס, קיירי אירווינג וקווין לאב ביחד.
מתנגד: אני לא זוכר אם זה היה דוביד שוויצר או עמנואל שפר שקרא לקבוצה השניה בכינוי המיתולוגי "מתנגד". במשחק הזה לא היה ממש מתנגד. היו כבר תבוסות בסדר גודל כזה גם בסדרות גמר, אבל אין ספק שזה היה אחד המשחקים הכי חד צדדיים שראיתי.
ספק: אחד הפתגמים הכי פופולריים בצבא היה "אם יש ספק אז אין ספק". למישהו עדיין יש ספק לגבי גולדן סטייט? לגבי סטפן קארי? לגבי גרין, תומפסון וכו'?
שימי צדק: כן, כן, שימי ריגר צדק. קשה לי להגדיר מה שימי עושה באולפן, אבל בגדול הוא מכיר שניים – שלושה שחקנים בכל קבוצה, לגביהם יש לו שניים – שלושה משפטים קבועים. אחד החביבים עליו הוא ג'יי.אר. סמית מקליבלנד. אחרי כל סל הוא קורא לו ג'יי.אר. סוויש ובנוסף הוא טוען שאין לו כלום בין האוזניים. אחרי העבירה המטופשת שבה הוא ניסה לעבור דרך חסימה באמצעות הכתף שלו, אני מסכים עם שימי לגבי האוזניים של סמית. לא עושים עבירה כזו כשאתה השחקן היחיד בקבוצה שהצליח ל"פוט דה בול אינטו דה סל".
שימי טעה: בניגוד לדעתם של השדרנים המלומדים, לדעתי העבירה הזו בהחלט היתה בלתי ספורטיבית. יכול להיות שהשופטים החמירו קצת עם ההרחקה, אבל עדיף להחמיר ולהגן על שחקנים מאשר להקל על העבריינים.
אין כבוד: בתום עוד אחד מהתרגילים המרהיבים של גולדן סטייט מצא את עצמו קארי ברחבה מול מוזגוב. שלושים ס"מ הבדל ביניהם. אני שומע את עצמי ממלמל בחושך: "אין סיכוי שהוא קולע, אין סיכוי". הצחקתי אותו. עבר אותו בלי בעיה, גילגל את הכדור לסל אנד וואן. כמה דקות אחר כך, שלושים הפרש לווריירס, קארי זורק שלשה באמצע מתפרצת ממרחק של יותר מעשרה מטרים, ואני ממלמל לעצמי (עדיין בחושך): "אם הוא קולע זה ממש לדרוך עליהם". החטיא. חצי נחמה לבלאט ולברון.
ומה צ'רצ'יל היה אומר על זה: "מעולם לא יצרו כה מעט אנשים, כה הרבה גארבאג' טיים, עבור כל כך הרבה צופים."
תיאוריית הקשר: יכול להיות שכל זה היה הטעיה מתוחכמת של דיוויד בלאט?
מה זה אומר לקראת הפלייאוף? שום דבר. הכל עוד יכול לקרות.
תקציר המשחק למי שהפסיד:
