כמה פעמים זוכה בן אדם לשמוע שקט מוחלט, אבל ממש שקט מוחלט? אני מניח שדי מעט פעמים. לי זה קרה פעמיים ועוד במקום הכי רועש באיזור. בפאב בבוואריה במשחק חצי הגמר בין גרמניה לצרפת.
גם אני לא תיארתי לעצמי שזה אפשרי, אבל בדקה ה 40 כשאוליביה ג'ירו רץ לבדו לכיוון השער הגרמני בדרך לשער בטוח, אפשר היה לשמוע את הקצף של הבירה בכוסות.
כשהובדס גלש והוציא ממנו את הכדור, הכוסות כמעט נפלו מהרעש וצעקות השמחה של הגרמנים. מסתבר שגם הם הכי מעריכים פעולת הגנה מצוינת שמגיעה אחרי מאמץ אדיר.
בדקה ה 45 כשהחבר'ה מסביבי הבינו שנשרק פנדל לטובת צרפת, היתה הפעם השניה שבה שמעתי שקט מוחלט.
אידיאל הידידות והאחווה הגברית הוא לשבת ביחד בפאב, לשתות בירה ולראות ספורט. בארה"ב זה פוטבול ואצלנו זה בעיקר כדורגל. לזכות לחוויה כזו עם הילדים זה נדיר, גם בגלל פער הגילים ובעיקר בגלל שכשהם מגיעים ל"גיל שאפשר להתחיל" הם מתגייסים לצבא וחלון ההזדמנויות לבילויים משותפים מסוג זה נסגר די מהר.
מי היה מאמין שהפעם הראשונה שאראה משחק כדורגל בפאב, על כוס בירה, עם שני הבנים שלי, תהיה דווקא בגרמניה, ולא סתם משחק, כי אם חצי גמר היורו.
איכשהו הצלחנו לנצל רגילה של החייל לטיול זריז בגרמניה, ומצאנו את עצמנו בפאב בעיירת סקי ונופש עם השם הקליט של גרמיש-פרטנקירשן, יחד עם עשרות גרמנים וגרמניות, ועם שלוש כוסות בירה על שולחננו.
בגדול, האוהדים הגרמנים דומים לכל אוהדי הכדורגל כולל הישראלים. כל עבירה גרמנית היא תיקול חוקי ונקי וכל נגיעה צרפתית היא עבירה גסה המצדיקה מינימום כרטיס צהוב. כל בעיטה גרמנית לכיוון כללי של השער היא החמצה משוועת וכל מצב צרפתי הוא מקרי (האמת היא שהפעם הם צדקו – הם החמיצו בטירוף וספגו משתי טעויות). החולצות הלבנות היו התלבושת הפופולרית ואחריהם הדגל כצעיף או כיסוי גוף.
במחצית השנייה הם כבר היו הרבה יותר שקטים, וגם בפיגור של שער היתה להם תחושה של "אין סיכוי" ושל השלמה עם הגורל (כמו אצלנו). אמנם גרמנית אני לא מבין, אבל לא שמעתי קללות ולא התרשמתי שיש כעס על הקבוצה והמאמן. נראה היה לי שמקבלים את ההפסד ברוח ספורטיבית לחלוטין. את זה אנחנו עוד צריכים ללמוד.
מצד אחד על המגרש הנבחרת הגרמנית הרבה יותר טובה, אבל מצד שני גריזמן פשוט ענק וכל נגיעה שלו בכדור היא קסם.
מצד אחד הגרמנים יורים צרורות ולא פוגעים, ומצד שני הצרפתים פוגעים בבודדת.
מצד אחד אין לי בעיה עם הפסד גרמני, אבל מצד שני רציתי כל כך לחוות שמחת ניצחון מקומית.
נדמה לי שגארי לינקר פעם אמר משהו כמו "כדורגל משחקים תשעים דקות ובסוף גרמניה סופגת מפנדל בעקבות נגיעת יד מיותרת ברחבה".
היה משחק נהדר ועכשיו גריזמן מחכה לרונאלדו בגמר.
