מכבי ת"א שב-3 העונות האחרונות פיספסה את צלחת האליפות, פילסה את דרכה בעקשנות בשנים האחרונות חזרה לזירה האירופית במטרה להישאר רלוונטית על הבמה הגדולה. בארץ היא תנסה להשיג שוב את הצלחת במלחמה מול הגדולות בלי לעצור.

אני אוחזת בשתי תמונות ומתחילה לעבור על הפרצופים. אחת, מכבי ת"א הגדולה של סוזה ופאקו ,זו שזכתה בטראבל, בגביע, גביע הטוטו ואליפות במשך שלוש שנים ברציפות. השנייה, מכבי ת"א שבשנים האחרונות לא הצליחה לשמור על עקביות ברמת המשחק שלה ושבעטה בדלי יותר מפעם אחת בזמן האמת כולל שני גמרי גביע רצופים. בעונה הקרובה יש לדעתי למכבי ת"א הזדמנות לשחזר את הישגי העבר ולהחזיר לאוהדיה את שמחת הקהל. הרי מה יותר משמח מאשר לצהול מול הפנים של היריב הכי גדול שלך?

אפשר לומר שאנו רק בצעדים הראשונים של העונה, אבל מהמתרחש בקבוצה הצהובה אפשר לראות שמכבי ת"א משנה גישה מבחינת סגל השחקנים, כאשר ראינו שילוב של שחקני בית רבים, מה שכמעט לא קרה בתקופת קרויף. זה דבר שאני אוהבת לראות ואני מקווה שזה משהו שמכוון לטווח הארוך. מכבי ת"א היא מועדון מלא עוצמה. חסון, חזק. כזה שכשצריך לעמוד איתן הוא יודע לקפל את כל האצבעות שלו ולהפוך לאגרוף פלדה. מועדון קר-רוח ורגוע, שיכול לשעמם, אפילו להביך לפעמים כשהוא לא מרוכז. אבל כשהוא בא בפוקוס, כשהוא עם הגב אל הקיר, כשכבודו עומד למבחן, הוא מפגין קור רוח ועוצמה. שחקניו הם חלק ממועדון חרב שחושלה באש. ראינו את זה לאורך השנים כששיחקו מול הקבוצות הטובות באירופה. ראינו את זה במשחקים הגדולים בארץ. יש להם היסטוריה. יש להם מוניטין.

מועדון הוא תבנית נוף מולדתו של אוהד ומכבי ת"א בעיני האוהדים ועבור הכדורגל הישראלי משולה לענק. ענק ישנוני לעיתים, לפעמים משעמם ולפעמים מלהיב ומעניין, אבל תמיד ענק. בתקופות מסוימות מכסה אותו כר דשא רענן, וזה נעים וכיף. כולנו אוהבים תקופות כאלה, אבל הן לא מגדירות אותנו. מועדון כמו מכבי ת"א אפשר להקביל להר והרים לא נופלים – הם היו לפני, הם יהיו אחרי.

הקלישאה אומרת ש"הדבר היחיד שקשה יותר מלזכות באליפות זה לחזור על הזכייה הזו" ואת זה כבר עשתה ת"א שלוש פעמים ממש לא מזמן ואז נעצרה. הסגל של מכבי ת"א הוא עדיין מהטובים ביותר בליגה וגם עמדת המאמן אוישה באותה הצורה שמכבי התנהלה לאורך שנים מאז שקרויף הגיע לקבוצה, באופן מקצועי וחשאי. עוד מוקדם לקבוע אם ולדימיר איביץ' יהיה סיפור הצלחה במכבי תל אביב, אבל האיש משדר עוצמה, קור רוח ואינטינקטים טובים ברגעים הנכונים. את עטר הוא כבר קנה וקיבל ממנו שני גולים, רוסלן ברסקי יהיה החייל שלו אחרי הקרדיט שהוא קיבל ושחקנים כמו איתן טיבי ודור מיכה שהיו בירידה בעונה שעברה, יוכלו שוב להתרומם.

במכבי ת"א המחודשת יש קודם כל דגש על עמידה ומחויבות הגנתית, רואים רביעייה אחורית יותר מאורגנת, יותר מסודרת. בנוסף אני חושבת שמכבי ת"א פגעה בול עם הבלם ז'איר אמאדור. יש לו שילוב של פיזיות, מהירות, רגל שמאל טובה והוא יכול לאזן את איתן טיבי. בנוסף, לגבי אנריק סבוריט המגן השמאלי, לא היו לו משחקים גדולים ויהיה צריך לתת לו זמן להסתגלות, אבל הוא נראה יציב על הרגליים, אגרסיבי, ומאזן את ההגנה וכמובן שערו של אלירן עטר הגיע כתוצאה של ביצוע מרשים עם שילוב של טכניקה, עוצמה בבעיטה ודיוק, שער שסיים מחצית לא טובה. עטר היה זה שבא לדאוג שהיא תסתיים בטעם מתוק. האמת שהתגעגענו לאלירן עטר הזה.

גולדהאר לומד. פעם אלה הפיטורים של נמני, פעם הפרידה מערן זהבי ועכשיו העזיבה של קרויף. כל עוד ישקיע, ילמד מטעויות, יעשה את הבחירות הנכונות ויישאר עם אותו אופי חזק ולא מתפשר, קשה לראות סרט שבסופו של תהליך מכבי תל אביב לא תחזור להיות האימפריה בכדורגל הישראלי. נראה שזאת פונקציה של זמן בלבד. השאלה היא רק האם גולדהאר מוכן לקרבות הראש בראש עם ספינת המדבר שמאיימת לרכוש ולכבוש את כל ליגת העל, הרגשתי היא שהוא מעבר למוכן, הוא מתכנן נוקאאוט.

על הדשא, גולדהאר הוא שינוי מבורך במכבי תל אביב ובכדורגל הישראלי. הוא מצליח לנתק את הקבוצה מהרעש הסביבתי של האוהדים והתקשורת, ולמרות הסאגות עם המאמנים, הוא מאמין גדול בעבודה לטווח ארוך והשנה זה ניכר בצמצום תקציב והבעת אמון בשחקנים צעירים. הפעולות שהוא עושה בנוגע לנדל"ן עבור המועדון והמתחמים שהוא מנסה לרכוש, רק מוכיחים עד כמה קשה יהיה למנוע ממנו את ההצלחה בעתיד.

לדעתי הפוטנציאל של מכבי ת"א העונה גדול, אבל אם גולדהאר לא יצמיד למאמן החדש יועץ ישראלי שמכיר את הכדורגל הישראלי, על בוריו, ילווה אותו באופן שוטף ויעזור לו בהכנות לכל מה שצפוי לו מול כל קבוצה, שופט, אצטדיון והשחקנים, הדרך לצלחת ולהצלחה לא תהיה משחק ילדים. זהו חלק בלתי נפרד מההצלחה של כל מאמן כאן, התובנות לגבי הפרטים הקטנים של הכדורגל הישראלי. מכבי ת"א פתחה דף חדש בספר אותו היא רוצה לסיים עם סוף טוב ועם תמונות התארים ועמידה בכל היעדים שהציבה לעצמה. על העונה הקרבה ובאה אפשר בבטחה לומר, שהחל מהמשחק הראשון ועד למשחק האחרון מכבי ת"א תסתכל לא על העבר ולא על העתיד הרחוק, אלא רק על הכאן ועכשיו.