בסימן יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל אני רוצה לדבר על עצמאות אחרת, עצמאות בספורט הישראלי – קבוצות האוהדים שהן חלק בלתי נפרד מהספורט הישראלי, שעומדות על הרגליים יום יום בזכות עצמן, בזכות האוהדים שפועלים מהרגש מהאהבה לקבוצה שלהם. בנוסף לאוהדים, יש גם את "היציע" – גוף שעומד מאחורי קבוצות האוהדים ועוזר להם להתקיים.
על מנת להבין קצת יותר על פועלם ראיינתי את שי גולוב, יו"ר ארגון "היציע".
שי, מהי מטרת הארגון?
"הארגון מתעסק בגדול בשני אפיקים מרכזיים. האפיק הראשון הוא זכויות אוהדים, שזה בגדול מכירת כרטיסים, עבודה מול המשטרה וכדומה שזה נוגע בכלל אוהדי ישראל והאפיק השני הוא הקמת עמותות אוהדים מתוך הבנה עקרונית שהדרך להקמת העמותות בארץ היא באמצעות מתן תשובה הולמת לשאלה מי מקבל את ההחלטות בקבוצות אוהדים".
מדוע הוקם הארגון?
"הארגון הוקם לפני קצת יותר מעשר שנים בשל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היתה על רקע המצב הכלכלי ב-2005 של הפועל כפר סבא והפועל פ"ת, שני מועדונים שכבר אז היו מסובכים כלכלית, איומי פירוק ברקע וכדומה וסביב השאלה של האוהדים של הקבוצות מי מקבל את ההחלטות במועדון ולמה המועדונים נמצאים שוב במצב בעייתי שכזה;
סיבה שניה היא שבאותה התקופה היו מספר עימותים משמעותיים מול משטרת ישראל. זה משהו שאין כבר יותר בנוף הישראלי לשמחתנו בכדורגל, אבל בזמנו התרחש אירוע מאוד אלים בטדי של אוהדי הפועל תא, ביתר ירושלים ומשטרת ירושלים ושבוע אחרי זה אוהדי מכבי ת"א בנתניה שנטשו את המגרש וסביב זה התחלנו לתקשר עם המשרד לביטחון פנים והקמנו רשת פנימית של ארגוני האוהדים."
איך הקשר מול המשטרה עובד היום? אני יודע שפעם נוספת יש תלונות שלא נותנים להכניס ציוד וכדומה
"תמיד כשאני מדבר על המשטרה אני שואל את עצמי של מי הבושה או הפדיחה. שלנו או שלהם. אנחנו 10 שנים בקשר כזה או אחר מול משטרת ישראל באמצעות צוותים שעובדים מטעם היציע ומה שכיוונו אליו בשנים האחרונות הוא שיהיה נוהל אחיד לאביזרי עידוד, כדי שיהיה ברור מה אפשר להכניס ליציע ומה אי אפשר, כי כמו שאתה יודע הצבע ביציעים הוא מן הסתם חלק מאוד משמעותי באווירה, גם של האוהד הבודד וגם כשבאים לגייס כסף וחסויות עבור דגלי פריסה.
היו הרבה עליות וירידות ובסוף נוצר איזשהו נוהל של משטרת ישראל, אבל בוא נאמר שאנחנו לא מאוד מרוצים ממנו כי היישום שלו הוא לחומרה. בסופו של דבר מה שקורה הוא שיש את המטה הארצי שהוא מנחה ויש את המחוזות שם מיישמים את ההחלטות ועובדה שהמטה הארצי מנחה לא בהכרח מבטיחה שבפועל השוטרים בשטח מיישמים את ההוראה באותה דרך שבה שנכתבו הנהלים, ובגלל הפער הזה העסק הזה לא עובד כמו שצריך עדיין."
כמה מתנדבים עובדים כיום בארגון?
"זה משתנה. כרגע 6-7 עובדים מתנדבים רק ל"היציע", אבל רוב העובדים הם מתוך עמותות האוהדים שנכנסים לנושאים כאלה ואחרים בתקופות מסוימות ויש אנשים שמתנדבים באתר בפייסבוק מול המשטרה או משרדי הממשלה כשיש פגישות ייעודיות."
לפני שנתעסק בקבוצות אוהדים, איפה עומד המשפט בנושא השקיפות מול ההתאחדות?
"עברנו את כל שלבי המשפט, כולל שלב הסיכומים שהסתיים לפני חודש וחצי בערך ואנחנו מחכים לפסק הדין. במידה וזה לא יעבור על ידי בתי המשפט ננסה גישה של חקיקה. כבר נפגשנו עם משרד הספורט והנחנו על השולחן את הנושא. יש ראש מנהל ספורט חדש שעושה רושם חיובי, אבל אנחנו נמצה את המהלך של המשפט לפני שנמשיך לחקיקה."
כמה קבוצות אוהדים קיימות היום בארץ?
"יש היום 9 קבוצות אוהדים. בכדורסל יש את הפועל ת"א, הפועל רמת גן, הפועל חיפה וגליל עליון קריית שמונה ובכדורגל יש לנו בבעלות מלאה את קטמון, יפו, אשדוד, ביתר נורדיה והפועל רובי שפירא ובבעלות חלקית יש את כפר סבא. חוץ מזה יש עמותות שעוד מנסות לעשות מהלכים, אבל אין בעלות מעשית."
קבוצות האוהדים נחשבות כ"חברות מלאות בארגון" מה זה אומר?
"זה עוזר בזה שיש מהלכים שכל קבוצה בנפרד לא מסוגלת להניע אותם בעצמה. החל מנושאים טריוויאליים כמו גיוס כסף. כשאתה פונה אל המדינה, שאוהבת מאוד את הנושא של קבוצת אוהדים, ואומר לה בואי נעשה משהו, אז ישנו משקל משמעותי יותר לכך שאתה מגיע כחלק מקבוצה של כמה מועדונים עם אלפי חברים. זה נראה הרבה יותר טוב. כנ"ל בדינמיקה מול המשטרה. אבל היתרון המשמעותי ביותר הוא העברת הידע בין הקבוצות וזה לא קורה במועדונים אחרים.
אני אוהד של הפועל כפר סבא וכשהעמותה הייתה בקשר טוב עם המועדון והייתי פעיל שם ניתן היה לראות פניות שמגיעות ממועדונים אחרים, אבל זה לא ברמה של הדינמיקה והחלפת הידע שיש בין קבוצות אוהדים. אין מה להשוות."
כמה קבוצות אוהדים יש בעולם?
"לא פשוט לענות על זה. יש קבוצות מקצועניות ויש חובבניות. יש ליגות בכירות כמו הבונדסליגה (כל שלושת הליגות המקצועניות שרוב הקבוצות בהן הן קבוצות אוהדים) וסקנדינביה – נורבגיה ושבדיה (שמתבססות על פי המודל הגרמני של "50+1" – כאשר לפי חוק זה 50% מבעלות הקבוצה יכולה להיות שייכת לכל אדם, ו-50% הנותרים יהיו שייכים לאוהדים ולאותם 50% המשקל יהיה רב יותר)
יש המון חובבניות באנגליה. יש עשרות קבוצות בליגות נמוכות שהן בבעלות אוהדים. בנוסף יש את דרום אמריקה וספרד שבהן יש כל מיני מודלים שונים. יש מאות קבוצות."
ואיפה ישראל מול שאר העולם?
"אנחנו במקום טוב באירופה. התחלנו לפני 10 שנים כשהנושא תפס תאוצה באירופה (לא כולל הבונדסליגה). כשהתחיל הגל החדש של קבוצות אוהדים היינו שם די בהתחלה. הקבוצות הישראליות די מבוססות – אם במספרי חברים יפים ובסוף גם הרבה מאוד פעילות. הן נחשבות לקבוצות טובות."
כמה לדעתך קשה היום לנהל קבוצת אוהדים?
"זה קשה, זה מאוד מאתגר.
אין לך את הבסיס. אין לך משהו שמזרים לך כסף כל הזמן כשצריך אז זה אחד הדברים הכי מאתגרים בכל הסיפור הזה. הרבה יותר "ממועדונים רגילים";
מצד שני, צריך להגיד שהפוטנציאל של גיוס כספים הוא גדול יותר, בגלל שקבוצות אוהדים חייבות לגייס ספונסרים אז הן עושות את זה בצורה הרבה יותר טובה מרוב המועדונים בליגת העל לדוגמא."
האם קבוצות האוהדים מקבלות את הכלים והעזרה המתאימה כדי לנהל קבוצה?
"אני אתן לך דוגמא חיה. קח את הפועל פ"ת שעכשיו מנסים או את מכבי נתניה בקיץ, שהייתה שם התארגנות שישבנו איתה ובסוף זה לא הבשיל מסיבות טובות.
כשיש התארגנות הם בדרך כלל פונים אלינו ויש כמה מישורים:
יש את המישור הטכני-משפטי שבו אנחנו משתמשים בשירותי משרד עורכי הדין "לאונרד" שכבר שנים מלווה אותנו ועוזר לרשום לעמותה באופן יום יומי.
באקטים של הניהול היום יומי זה חילופי ידע. פשוט נותנים להם את כל הטלפונים של כל ראשי העמותות והאנשים הרלוונטיים יושבים, נפגשים ושואלים את כל השאלות,
הידע נמצא בתוכנו חד משמעית."
האם אתה חושב שכל הקבוצות צריכות להיות של האוהדים?
"לא. אני חושב שכל עמותת אוהדים צריכה להחליט מה המודל שמתאים לה.
אני יכול לספר לך שיש היום עמותת אוהדים של מכבי ת"א בכדורגל בשם "אחים לסמל" שלא מתעסקת בנושא הזה. דיברנו איתם והם מסמפטים את הרעיון, אבל הם חושבים שזה פחות מתאים להם. גם בתקופת קשות כשהיו מחשבות הם אמרו שזה לא הכיוון שלהם,
מה שכן, אנחנו חושבים שצריך שכל גוף אוהדים ימצא דרך להיות מעורב ולהשפיע על המועדון שלו ולהרגיש חלק ממנו. זו בעיקר דרך להיות מעורבים בהשפעה על המועדון.
בעלות אוהדים זה החלום, אבל זה גם מאתגר כי אתה צריך גם תרבות, גם מסורת וגם מנהיגות. לא תמיד יש לך את השילוב של שלושת הדברים האלה וכמובן שאתה צריך לפעול תחת משבר ואתה לא מייחל שיהיו משברים לאוהדים כדי שהם יגיעו לתחושה שהם צריכים להקים קבוצה בבעלותם."
מה לדעתך יותר קשה לנהל? קבוצות אוהדים בכדורגל או בכדורסל?
"זה תלוי באיזו ליגה, אבל הייתי אומר שבכדורסל.
בכדורסל הסכומים נמוכים באופן משמעותי, יש לך פחות חברים ואוהדים והרבה יותר קשה לגייס כסף, אבל אף פעם לא עשינו איזה ניתוח כספי מתמטי."
האם יש לקבוצות שקהל האוהדים שלהם קטן מקום בליגת העל?
"יש לנו פרויקט שאנחנו עובדים איתו מול בית הנשיא על קהל שמצטיין בפעילות חברתית של אירגוני האוהדים על פי פרמטרים שונים. וזה קצת מורכב כי אנחנו עובדים מול מועדונים שאין בהם הרבה אוהדים, כמו הפועל חיפה או אשדוד, שבהם האוהדים עברו לקבוצות האוהדים בליגת הנמוכות, או קבוצות שאין בהן אוהדים בגלל תהליכים ארוכי שנים ואז אתה שואל מה החשיבות שלהם?
ואחת התשובות היא שיש להם זכות קיום, השאלה באיזה ליגה, כי יש לנו מעט ספורטאים בארץ ואנחנו רוצים לתת למועדונים באשר הם לפעול, אבל זה הופך לשאלה אם אין לו קהל זה לא מועדון פיתוח והוא יכול להיות בליגות נמוכות יותר בלי קהל. זה חלק מאוד משמעותי מהסיפור הזה. חד משמעית יש עדיפות למועדונים עם קהל או מועדונים שעובדים חזק על זה שיהיה להם קהל. עם את, בסופו של דבר, אתה רוצה לעודד כמה שיותר מועדונים."
מה המטרות העתידיות של הארגון?
"יש לנו מטרה שעד לאחרונה לא הייתה בפוקוס והיא שאנחנו רוצים שבליגת העל יהיו כמה שיותר קציני קשר לאוהדים במועדונים. קציני קשר הוא רעיון שקיים בארגון האירופי (שהוא ארגון גג ליציע) זו הדרך שהארגון מציע שהאוהדים ישפיעו דרך אותו אדם על המועדון. קצין קשר אחראי אך ורק על קשר מול האוהדים, לטפח את האוהדים ולדאוג לאינטרסים שלהם.
היום באופ"א ישנה חובה לרשום קצין קשר לאוהדים ללא קשר אם המועדון מגיע לתחרויות של אופ"א או לא. זה סעיף שמתקדם יפה באירופה, ובישראל המנהלת הכניסה את זה השנה ותקצבה את זה. יש עוד הרבה עבודה לעשות עם זה, אבל אנחנו בקשר ישיר.
יעד נוסף הוא להרחיב את התקציבים של קבוצות האוהדים.
אילו שני הדברים המהותיים שבאופק כרגע."
תודה רבה לשי גולוב
