הכתובת נמצאת על הקיר תקופה כל כך ארוכה, שרוב האותיות מזמן כבר החלו להתקלף. היכולת ההתקפית הנהדרת של מכבי חיפה העונה גם היא הקשתה על רבים לקרוא לילד בשמו. אבל האמת, אותה אני זועק כבר זמן רב, חייבת להיאמר: הסגל של חיפה פשוט לא עמוק מספיק בהשוואה לקיים בתל אביב.
מי שהאזין לרצף הראיונות שהעניק יעקב שחר לאמצעי התקשורת בשבוע שעבר, היה עלול להשתכנע בטעות שמכבי חיפה באמת לא זקוקה לחיזוק נוסף, כפי שטען הבעלים הירוק. אך פציעתו המוקדמת של רוקאביצה היום והיכולת ההתקפית המוגבלת של מכבי חיפה בלעדיו, ריססו שוב את הגרפיטי ברחבי הכרמל: למכבי חיפה פשוט אין חלוץ מחליף, ובלי אחד כזה, יהיה לה קשה מאוד להישאר אטרקטיבית לאורך זמן.
הבעייתיות בבניית הסגל של מכבי חיפה לא נוגעת רק לחלק ההתקפי, אלא גם לחוסר הרצון או היכולת של שחר להחתים שחקני הגנה שוברי שוויון, כמו חאתם אלחמיד ואנדרה ג'ראלדש.
שח מט בשני מהלכים
כמובן שאפשר לדון את מכבי חיפה וברק בכר לכף זכות ולטעון שפציעתו של רוקאביצה היא בסך הכול ביש מזל לא מתוכנן ששיבש את מהלך המשחק של הירוקים. 60 הדקות ללא החלוץ האוסטרלי הדגישו פעם נוספת בדיוק עד כמה מכבי חיפה קבוצה אחרת בלעדיו. ולא רק בגלל הפער בינו לבין גודסווי דוניו בכל הקשור ליכולת אישית וקבלת ההחלטה האחרונה, אלא בעיקר כי עצם הנוכחות של רוקאביצה על המגרש משנה את כל זרימת המשחק של מכבי חיפה.
גדולתו של רוקאביצה העונה אינה רק היכולת להבקיע שערים בקצב מסחרר, אלא בעיקר הקשב הרב אותו הוא גוזל מהגנת היריבה. האוסטרלי מפנה שטחים רבים עבור שחקני ההתקפה הנוספים בירוק, מה שמעניק להם חופש פעולה ומקל עליהם לייצר מצבי הבקעה איכותיים. בהעדרו, דולב חזיזה פתאום נראה נוצץ הרבה פחות. והתובנה הזו, לפיה אלמלא רוקאביצה כולם במכבי חיפה פשוט פחות טובים, ברורה לכל כבר חודשים ארוכים. לכן, הציפייה מהצוות המקצועי הייתה להיערך בהתאם, ולבנות אלטרנטיבה ראויה. ומכאן, שלמרות חוסר המזל, לא מגיעות לברק בכר הנחות.
כל מי שהוא לא רן בן שמעון, ודאי תהה מדוע החלוץ המצטיין של אשדוד עונה ישב על הספסל עד הדקה ה75. לכאורה, דווקא נגד קבוצה דומיננטית כמו מכבי חיפה, היריבה זקוקה בכל רגע נתון לשחקן מהיר ואיכותי בחלק הקדמי, כזה שיכול לנצל באופן מיטבי את מעט מצבי הבקעה אליהם תגיע קבוצתו לאורך המשחק. אבל כנראה שלבן שמעון יש יכולות מיסטיות כאלו ואחרות, ולכן הוא ידע שההזדמנויות האלו לא יגיעו במשך 75 דקות, ואין טעם להטריח את החלוץ המצטיין שלו עד חמש עשר הדקות האחרונות. בדיוק בנקודה בה מכבי חיפה החווירה, אשדוד זרחה.
החילוף של רוקאביציה בדוניו, יחד עם היכולת של בן שמעון להכניס למשחק חלוץ איכותי ברגעי ההכרעה, סידרה עבור אשדוד שח מט בשני מהלכים. מחד, חוסר היכולת הברור של היריבה להגיע למצבי הבקעה, ומאידך, טריות ומחץ התקפי ברגעים הקריטיים. אולי ברק בכר צריך לחזור למחברות בהם סיכם את אימוני קריית שמונה בתקופתו כעוזר של רן בן שמעון, מאחר והערב האחרון הוכיח שלמאמן הירוק עוד יש מה ללמוד ממנו.
האקס פקטור
ולא רק החילופים של דוניו ויחזקאל הכריעו את גורל המשחק. גם טאלב טאווטחה, הבחירה של ברק בכר לעמדת הקיצוני השמאלי המחליף, השפיע על תוצאת המשחק לא פחות. בדקה ה78 המגן החיפאי מצא את עצמו במצב נהדר, כאשר דוניו עומד פנוי לחלוטין במרכז הרחבה. כל מסירה סבירה לכיוונו הייתה מובילה בוודאות כמעט מלאה ליתרון ירוק, אך טאווטחה קיבל החלטה אומללה והעדיף לבעוט את הכדור לעבר השער. פחות מדקה לאחר מכן, כמיטב המסורת, אותו טאווטחה שגה גם בצד השני של המגרש, כאשר פעולה הגנתית רעה שלו סידרה שער קל למחליף נוסף, יעקב בריהון. בדקה אחת הצליח טאלב להותיר את חותמו כאקס פקטור של המשחק. לצערו, מכל הסיבות הלא נכונות.
עניין של אופי
ועם כל הכבוד להבדלי העומק בסגל (איתי שכטר, בדיוק אותו חלוץ מחליף שלמכבי חיפה אין, הכריע את המשחק עבור מכבי תל אביב), בסופו של יום, יש כאן גם הרבה עניין של אופי. בעוד שמכבי תל אביב לוקחת נקודות בשיניים בדקה ה-90 פעם אחר פעם, בחיפה מתחילה הקריסה עם הסימן הראשון ללחץ. היום הקרדיט מתחלק שווה בשווה בין חניכיו של רן בן שמעון לקוף השואג על הגב של שחקני מכבי חיפה. אשדוד אמנם לחצה בלי הפסקה על המגרש, אבל נדמה כאילו מה שקבע את תוצאת המשחק הוא לחץ מסוג אחר לגמרי.
