על חודו של חילוף

7 דקות ו-2 שניות – זה מה שהראה שעון המשחק כאשר דימיטריס איטודיס, מאמנה של צסק"א מוסקבה, החליט להזעיק פסק זמן לאחר עוד סל קשה של סקוטי ווילבקין.
48 נקודות ב-57 פוזשנים התקפיים. 0.84 נק' לפוזשן. זו הייתה התפוקה של שחקניו של איטודיס עד לרגע זה.
9 קליעות מ-17 ניסיונות באזור הטבעת, 3 קליעות מ-11 ניסיונות מחצי מרחק, 4 מ-20 מעבר לקשת, 12 מ-14 מקו העונשין. 44.4% אחוזי קליעה אמיתיים בלבד היו לאדומים 32:58 דקות בתוך המשחק.

לאיטודיס נמאס. נכון, הוא אמנם הגיע למשחק ללא שלושה משחקניו (בראשם ניקולה מילוטינוב), אך אין זה מצדיק הופעה התקפית עלובה שכזו, בטח לא כשהוא מחזיק בסגל שחקנים כמו מייק ג'יימס, טוקו שנגליה, וויל קלייבורן ודניאל האקט.
אז הוא דיבר, והשחקנים הקשיבו.

28 נקודות ב-14 פוזשנים התקפיים. 2 נק' לפוזשן. זו הייתה התפוקה של שחקניו מרגע זה.
0/1 בטבעת, 0/1 מחצי מרחק, 6/6 (!) מעבר לקשת, 10/10 מהעונשין. 107.7% אחוזי קליעה אמיתיים היו לרוסים ב-7:02 הדקות האחרונות.

"הם קלעו זריקות קשות"

זה מה שאמר יאניס ספרופולוס, מאמנה היווני של המכבים בראיון סוף המשחק. האמנם?

נכון, השלשה האחרונה שקלע מייק ג'יימס במשחק, 1:28 לסיום, הייתה זריקה קשה. אנטה זיזיץ', על אף רגליו הכבדות, עשה ככל שביכולתו להקשות על ג'יימס ואף גרם לו לזרוק בקשת רחבה יותר מהרגיל.

אך כאמור, 5 שלשות נוספות קלעה צסק"א ב-7 הדקות האחרונות. האם כולן היו קשות? לא כל כך.

כדי להבין מה השתבש בהגנת הצהובים בדקות הסיום, אנו קודם צריכים ללמוד ולהבין מה הם עשו בשלושת הרבעים הראשונים. או יותר נכון – מה לא עשו.

הימור מושכל

מייק ג'יימס הוא, ככל הנראה, הגארד השני בטיבו באירופה (סליחה, ווילבקין). עם זאת, מאז קיץ 2014 בו קיבל לראשונה הזדמנות בליגה השנייה בטיבה בעולם, מאמני המפעל למדו להכיר אותו.
יתרונותיו, בין אם זו יכולת הקליעה מהשלוש (מכדרור או לא) או בין אם הזריזות והיכולת לחדור לצבע מול שומרים איטיים ממנו, ברורים לכל.

את יתרונות אלה מביא ג'יימס לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במצבי הפיק אנד רול. יאניס ספרופולוס, כמו כל מאמן איכותי ברמה הזו, הכין את שחקניו היטב לכך.

הטיפול הראשון בפיק אנד רול אשר מכבי ת"א הציגה נקרא Flat או Drop. בטיפול זה המטרה של השחקן ששומר על השחקן המכדרר (ג'יימס) לעבור מעל החסימה, לדחוף אותו פנימה ולהישאר צמוד אליו בכל מחיר. התפקיד של השחקן הגבוה, זה ששומר על החוסם (Screener), הוא ליפול אחורה ו"להכיל" את החדירה, זאת במחיר הזול של זריקה לא יעילה מחצי מרחק.
המטרה העיקרית – לא לתת לג'יימס להרים שלשה.

2 דקות לסיום הרבע הראשון, ראינו זאת בפעם הראשונה.
כאן, אלייז'ה בראיינט הוא זה ששומר על ג'יימס כאשר אותלו האנטר שומר על בולומבוי החוסם.
בראיינט עובר מעל החסימה ונשאר צמוד לג'יימס, בעוד האנטר מונע ממנו לחדור לסל. ג'יימס, שמזהה את העזרה של אנג'לו קלויארו על בולומבוי המתגלגל פנימה, מנסה למסור לשנגליה הפנוי, אך מסירה לא מספיק טובה בתוספת רוטציה מהירה וחדה של קלויארו גורמות לאיבוד כדור.

את הפוזשן ההתקפי הראשון של הרבע השני פותח ג'יימס עם עוד פיק אנד רול. הפעם סנדי כהן מופקד עליו, בעוד יואניס וויטמן הוא החוסם. בניגוד לבולומבוי, וויטמן (Voigtmann), שעמד על 41% מעבר לקשת בעונה שעברה, מתגלגל דווקא החוצה (Pick&Pop). חצי-עזרה של כריס ג'ונס מונעת ממנו להרים את הזריקה ונותנת להאנטר מספיק זמן לחזור, אך לאחר האנד-אוף (Hand-off) מהיר עם היליארד הוא מתגלגל פנימה בדרך לליי-אפ, לפני שקלויארו מציל שוב את המצב עם עזרה נהדרת.

אחת הבעיות עם טיפול זה היא הצורך להמר. ברגע שהשומר הגבוה "נופל" פנימה, השחקן החוסם יכול להתגלגל החוצה לזריקה פנויה מעבר לקשת. בניגוד לקטע הקודם, הפעם ג'ונס היה רחוק מהכדור ושנגליה, עליו שמר דראגן בנדר, נותר לזריקה פנויה לחלוטין. למזלם של הצהובים, שנגליה מחטיא וההימור צולח.

אך כמובן שלא הכל מושלם. בקטע הבא, טיילר דורסי עומד רחוק מג'יימס ולכן לא מצליח להישאר צמוד אליו לאחר החסימה. ג'יימס, שהבין שדורסי לא נושף בגבו, תוקף את רגליו האיטיות של זיזיץ' וסוחט ממנו את העבירה.

מיד לאחר הקטע הנ"ל, ספרופולוס מבין שהגיע הזמן לשנות. הוא מבין שזיזיץ', בניגוד להאנטר, יתקשה להתמודד עם הזריזות של ג'יימס ולכן עובר לתכנית ב'.
במבט ראשון, נדמה כי הטיפול החלופי (חליפי?) אותו יאניס מציג הוא חילוף. אבל זהו אינו חילוף רגיל.

שימו לב כיצד בקטע הבא זיזיץ' מחליף עם דורסי ומקבל מולו את ג'יימס. במקום שדורסי יקבל את בולומבוי, בנדר לוקח על עצמו את המשימה בעוד אלייז'ה בראיינט יורד לפינה (קלייברן) ודורסי יוצא להיליארד – השחקן הקרוב ביותר אליו. מרגע זה, בו ההגנה פתרה את בעיית חוסר ההתאמה (Mis-Match), ולפני שג'יימס מספיק לתקוף את זיזיץ', דורסי מגיע לדאבל-אפ במטרה להוציא את הכדור מידיו.

רוטציה לא מספיק טובה של הצהובים מותירה את קלייברן (31% מהשלוש בעונת 18-19, יורוליג+VTB) פנוי לגמרי לשלשה מהפינה. קלייברן מחטיא, ההימור צלח גם הפעם.

הפוזשן הבא היה זהה כמעט לחלוטין, רק שהפעם הצהובים, ובעיקר בנדר, ביצעו את הרוטציה בצורה הרבה יותר טובה והכריחו את קלייברן לזריקה רעה בסוף שעון הזריקות.

בשני הקטעים הבאים היו אלה האקט (44% מה-3 בעונה שעברה) ו-וויטמן שנותרו פנויים לגמרי בפינות, אך גם הם החטיאו זריקות נוחות.

כן משנים נוסחה מנצחת?

מכבי תל אביב לקחה המון הימורים בשלושת הרבעים הראשונים. לא כל יום קבוצה כמו צסק"א מוסקבה עומדת על אחוזים שכאלה מעבר לקשת, לא בכל יום אפשר "לתת" לשחקנים כמו דניאל האקט, טוקו שנגליה ודארון היליארד לנצח אותך, רק כדי שמייק ג'יימס לא יעשה זאת. אתמול היה יום כזה.

לא ברורה הסיבה, אם כך, שברבע הרביעי החליט מאמן הצהובים לשנות שוב את השיטה ולעבור להגנת חילופים. עוד יותר לא ברור, מדוע לא שינה חזרה ברגע שהבין שזה פשוט לא עובד.

7 דקות בגן עדן

ביציאה מאותו פסק הזמן המדובר, 7:02 לסיום, צסק"א חזרה אחרת. חמשת השחקנים שעלו על המגרש ידעו שזה הזמן ללחוץ על הגז ולרשום ניצחון יורוליג ראשון לעונת 20/21. מה שהם לא ידעו, זה שהגנת מכבי ת"א הולכת לתרום לכך.

שלושת הקטעים הראשונים דווקא אינם מדברים על הגנת הפיק אנד רול של מכבי תל אביב, אבל הם מראים משהו על חוסר הריכוז והרפיון ההגנתי של הצהובים, בנוסף לקבלת ההחלטות הבעייתית של ספרופולוס בדקות הסיום.

הפוזשן הראשון, שמתקיים מיד לאחר פסק הזמן מסתיים עם שלשה פנויה (ומדויקת) של וויל קלייברן. מבט ראשון על ההתקפה, יגרום לנו אולי להאשים את טיילר דורסי על כך שלא יצא מספיק מהר לקלייברן והשאיר אותו פנוי לזריקה נוחה. אך במבט שני, אנו רואים ששחקני מכבי, ביניהם דורסי, מבצעים רוטציה הגנתית נהדרת. בנדר מגיע לעזור לסנדי כהן, דורסי מחפה עליו ומונע מקורבאנוב לתקוף את הסל, ו-ווילבקין.. נרדם. ווילבקין, שאיבד את השחקן שלו (היליארד) כבר בתחילת הפוזשן, אמור להיות השחקן שמונע את המסירה החוצה לקלייברן, אך הוא נמצא רחוק מהנעשה.

התקפה לאחר מכן, קורה דבר מעניין. וויל קלייברן מוביל את הכדור ומייק ג'יימס מגיע לחסום לו. אינני סבור שזה היה מבוקשו של קלייברן, אך הצהובים מחליפים הגנות והוא מקבל את סנדי כהן מולו. קלייברן תוקף את סנדי ומוציא ממנו עבירה. בסיום המהלך, יאניס מוחא לסנדי כפיים ואומר לו שבפעם הבאה לא יבצע חילוף, אלא יישאר עם ג'יימס. מיד לאחר מכן, לאחר הוצאת כדור החוץ של קלייברן, ג'יימס מגיע לחסום את דורסי מאחור (Backscreen) והשניים לא מבצעים חילוף. דורסי, שנתקע בחסימה נמצא בעמדה לא טובה וקלייברן מנצל זאת כדי להוציא עוד עבירה ולרשום 2 נקודות נוספות על הלוח.

בפוזשן הבא, זהו דווקא דראגן בנדר שנרדם. בנדר, שרק דקות אחדות לפני כן ביצע 4 (!) פעולות הגנתיות נהדרות אחת אחרי השנייה, מגיע עמוק לתוך הצבע למרות שחברו הקרואטי היה הראשון לעזור, ומשאיר את קורבאנוב (47% מהשלוש ב-2 העונות האחרונות) חופשי לחלוטין. סנדי כהן עירני ומגיע לעזור, אך מסירה מהירה (Extra pass) לג'יימס הפנוי סוגרת את הסיפור.

מכאן והלאה, עדיין במצב בו הצהובים מובילים בזכות התעלות התקפית של סקוטי ווילבקין, הגנת החילופים של ספרופולוס נתנה את אותותיה.
3:37 לסיום, האנד-אוף בין שנגליה וג'יימס גורם לחילוף בין האנטר ודורסי. במהלך שזהה כמעט לחלוטין ל"מהלך המשחק", ג'יימס לוקח כדרור ארוך הצידה, יוצר את המרווח (Separation) הרצוי וקובר שלשה נוספת.

1:50 לסיום. בולומבוי חוסם את בראיינט שמופקד על ג'יימס. בראיינט מחליף עם זיזיץ' הכבד וג'יימס מנצל זאת מיד. הוא תוקף את הסל, מוציא את העבירה ורושם 2 נקודות נוספות מקו העונשין.

52 שניות לסיום. צסק"א ביתרון 69-66, ההתקפה אולי החשובה ביותר במשחק. אם הצהובים מבצעים עצירה, יש להם עדיין סיכוי לנצח את המשחק. אם לא, מדובר על מקרה כמעט אבוד.
שנגליה חוסם לג'יימס שמקבל מולו את דראגן בנדר. קלויארו מגיע לדאבל-אפ על ג'יימס, שמעביר את הכדור לקלייברן. הפעם, בניגוד לרבע השני, הצהובים לא מתאימים את הרוטציה לפני היציאה למלכודת וקלייברן מקבל מולו את אותלו האנטר. האנטר, שיודע שלא יוכל להסתדר עם הזריזות של קלייברן, לוקח צעד אחורה ונותן לקלייברן מרווח לזרוק. קלייברן מעניש.

מעתה ועד הסיום, חניכיו של ספרופולוס היו תלויים בחסדיו ואחוזיו של וויל קלייברן מהעונשין. קלייברן לא התבלבל, רשם 4/4 מהקו בדרך לערב נפלא של 19 נקודות וניצחון יורוליג ראשון.

הסיפור הגדול של המשחק היה ונותר הופעתו המרשימה של מייק ג'יימס, אך על הסיפור המשני רשום יאניס ספרופולוס. יאניס לא סמך על עצמו ועל תכנית המשחק עמה הגיע, על אף שעבדה היטב במשך רוב המשחק. במקום לתת לפור ליפול על הצוות המסייע של האדומים, הוא שיחק לידיו של ג'יימס שידע לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. אין ספק שלא מעט מזל נכנס לתמונה ברגעי ההכרעה ואם ג'יימס היה מחטיא את הזריקות הלא פשוטות שלקח כנראה שהיינו מדברים אחרת, אך בערב בו רק שני שחקנים "פוגעים", נכון יותר להמר על השאר.