עם כניסתנו לחודש דצמבר, אנו מתקרבים לסוף השנה הקלנדרית, שנת 2018. מבחינה ספורטיבית, אין לכך שום חשיבות שכן העונות הספורטיביות מחושבות ברוב הליגות ברחבי העולם מאוגוסט עד יוני. מבחינתנו, האוהדים הפשוטים, שנת 2018/2019 כבר החלה. הריגוש היחידי בשבילנו בהגעתה של השנה הקלנדרית החדשה הינה פתיחתו המחודשת של חלון ההעברות בליגות השונות ברחבי העולם.

באשר למקבלי ההחלטות, מחזיקי השליטה, המשקיעים, וכמובן המטה והדרג הניהולי במועדונים השונים סוף השנה מסמל דבר אחר לגמרי. שעון החול הסופר את הימים עד לסיומה של שנת 2018 הוא קריטי – סיומם של חוזי חסות רבים הנחתמים על פני שנים קלנדריות (החדים מבינינו יזכרו את שינוי הספונסר באמצע העונה שעברה על החולצות של ברצלונה מקטאר איירליינס לרקוטן) ויתרה מזאת, העבודה האינטנסיבית על הדוחות השנתיים. זהו לא סוד שכיום, אף יותר מבעבר, הכסף משחק תפקיד חשוב מאוד במועדוני כדורגל. קבוצות הופכות למותגים, הנהלות עובדות בגישות של מקסום רווחים במקום מקסום יעילות ספורטיבית וכפועל ישיר, הכספים במשחק גדלים למימדי ענק, בתכיפות שנתית.

הכנסות

בשנים האחרונות, קצב הגידול בהכנסותיהן של הקבוצות הגדולות גודל באופן סיסטמטי – ב2015 עמד על 6.6 מיליארד יורו, בשנת 2016 הסכום גדל כבר ל-7.4 מיליארד יורו וב-2017 הגיע לשיא של 7.9 מיליארד יורו, כאשר התחזיות הן שהשנה הסכומים יעברו את רף ה-8 מיליארד. על מנת לקבל מושג על הסכומים אשר מתגלגלים בענף, לא די להסתכל על מחירי העברות השחקנים אשר נסקו בשנים האחרונות ושברו את רף מאות מליוני היורו, אלא צריך להסתכל על מקורות ההכנסה הגדולים ביותר בענף. ע"פ נתוני ליגת הכסף של דלויט לשנת 2018, 45% מכלל ההכנסות של 20 הקבוצות הרווחיות בעולם היו משידורי טלויזיה – כ3.5 מיליארד יורו, כאשר פרסומות וספונסרים מכניסים כ-38% למועדונים השונים וה-17% הנותרים משויכים לימי משחק (MatchDays).

זכויות שידור

אם נסתכל קצת לתוך הנתונים, אולי נצליח להבין את משמעות האחוזים – בקבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, באיירן מינכן וברצלונה ההכנסות משידורי טלויזיה גבוהות ביותר מפי 2 מימי משחק. כדי שתבינו את סדר הגודל, אלה הן קבוצות אשר ממוצע הצופים במשחקיהן עומד על בין 69 ל-78 אלף צופים (!). בשנה החולפת חתמה הלה ליגה על חוזה זכויות שידור מחודש לשנים 2019-2024 עם טלפוניקה בזירה המקומית (3.42 מיליארד יורו) ועם מדיה-פרו מחוץ לספרד (4.48 מיליארד יורו) בשווי כולל של 7.9 מיליארד יורו. הפריימר-ליג האנגלית צפויה לשדרג את חוזה זכויות השידור שלה אשר מסתיים בשנת 2019 ושוויו 6.5 מיליון יורו בקירוב. הליגה הצרפתית חתמה על חוזה בשנה שעברה עם החברה הקטארית BeIn אשר גבוה בכמיליארד יורו מההסכם הקודם.

ספונסרים

גם בזירת נותני החסות הסכומים לא קטנים – ע"פ נתוני הדוח השנתי של Brand Finance, הקשר החזק ביותר הינו בין מועדוני כדורגל וחברות תעופה. לא פחות מ-242 מליון יורו משקיעות חברות התעופה במועדוני כדורגל מידי שנה, ביניהן ניתן למצוא את ריאל מדריד (85 מיליון) מנצ'סטר סיטי (59 מיליון) ארסנל (42 מיליון) ופריס סן ז'רמן (31 מיליון). אם כבר בספונסרים עסקינן, איך אפשר שלא להזכיר את מותגי הספורט הגדולים: נראה שבשנים האחרונות לדואופול של אדידס ונייק בשוק הכדורגל, מאיימת להכנס שחקנית חדשה בדמות פומה. חוזי חסות עם מילאן (12 מיליון יורו לשנה לתקופה שאינה ידועה) וארסנל (חוזה בשווי 200 מיליון יורו שמסתיים השנה), מבססים את מעמדה אחרי הענקיות אדידס ונייקי. אך באשר אליהן, הן עדיין בליגה אחרת ופומה והאחרות עדיין רחוקות להגיע לסכומים שהן משקיעות. נייקי עושה זאת ע"י הארכת חוזה העתק עם ברצלונה בתחילת 2018 אשר שוויו עומד על 189 מיליון יורו לשנה לתקופה של 10 שנים (שווי כולל הגדול יותר ממיליארד יורו), ועם צ'לסי לתקופה של 16 שנים בשווי כולל של יותר מ900 מיליון יורו, ואדידס ע"י חוזים עם מועדונים כמו ריאל מדריד, באיירן מינכן וכמובן מנצ'סטר יונייטד, אשר בשנת 2015 החליפה את חוזה ה30 מיליון יורו בשנה בנייקי ועברה לחוזה בשווי 105 מיליון יורו בשנה באדידס, לתקופה של 10 שנים, סכום אשר יגרום גם לה לנפץ את תקרת המיליארד יורו בהכנסות מהחוזה החדש.

הוצאות

הדיבור על ההכנסות, אינו יכול להיות שלם מבלי לגעת בצד ההוצאות של הקבוצות הגדולות בענף. באופן כמעט גורף, הקבוצות הגדולות מסיימות את השנים עם רווח חשבונאי, כאשר הסכומים הגיעו בסוף העונה שעברה לסכום מוערך של 1.5 מיליארד יורו רווח כולל, ע"פ נתוני חברת KPMG, סכום שעוד צפוי לעלות בנתונים של סוף שנת 2018. אך עדיין, אם נסתכל ברמה המצרפית, הוצאות הקבוצות הגדולות בענף מגיעות ליותר מ6 מיליארד יורו בשנה, ומעניין לראות כיצד הן מבזבזות את הכסף: בניגוד לדעת האוהד הממוצע כי המועדונים מבזבזים כסף גדול על רכש, ההוצאות הנקיות על רכש (עלויות קניית שחקנים בניכוי עלויות מכירה) מייצגים אחוזים זניחים מההוצאות, כאשר הוצאות השכר הן ההוצאות הגדולות ביותר, אשר ברוב המועדונים שכר השחקנים מייצג יותר מ40% מהוצאות המועדון. בנוסף, הוצאות התפעול השוטף ושכר ההנהלה לוקח גם הוא נתח גבוה מההוצאות.

שכר מול רכש

לשם השוואה, הקבוצה אשר בזבזה הכי הרבה על רכש בעשר השנים האחרונות הינה מנ' סיטי, אשר ע"פ העיתון האיטלקי La Gazzetta dello Sport, בזבזה כ1.4 מיליארד פאונד על רכישת שחקנים, סכום אשר בנטו (רכישות בניכוי מכירות), יהיה נמוך בהרבה. מבחינת הוצאות השכר שלה, הקבוצה ניפצה את תקרת 2 מיליארד הפאונד בעשור האחרון כאשר רק בשנה האחרונה הגיעה לסכום שיא של כ284 מיליון פאונד ששולמו במשכורות לשחקניה. תופעה זו צפויה רק ללכת ולגדול, בגלל העליה המתמדת בהכנסות העתידיות. כך לדוגמא, ניתן לראות את הנתונים החדשים אשר התפרסמו באשר לתשלומי השכר של ברצלונה – כ10.45 מליון פאונד לשחקן בממוצע לשנה. ע"פ Deloitte, חלה עלייה של כ4% בשכר השחקנים המשולם ע"י המועדונים המשחקים ב5 הליגות הגדולות בעולם, לסכום שמוערך ביותר מ8.5 מיליארד יורו.

לסיכום, לקראת פרסום הדוחות של שנת 2018, הציפיות הן גבוהות. עוד בשנה שעברה נרשמו עליות גדולות מאוד ברווחים החשבונאים של הקבוצות הגדולות באירופה וניתן לקחת את הפריימר-ליג האנגלית כדוגמא מעולה לכך, שכן בשנה הקודמת, לראשונה לאף קבוצת פריימר-ליג לא נרשם הפסד בסוף השנה. מעבר לכך, הרווח החשבונאי אף הכפיל את עצמו מנתוני השנה הקודמת, מסכום של 509 מיליון יורו, לכזה שעבר את רף המיליארד. בקצב הגידול הנוכחי בכספים המוזרמים לתוך הענף, לא מן הנמנע שבשנים הקרובות נצפה בסכומי ההכנסות של הקבוצות הגדולות בענף מנפצות את תקרת 10 מיליארד היורו.