סרג' שנהבי או דייוויד גרמני?

// מאת ג’מאל גטאס

סרג' דייוויד גנאברי, אולי שמעתם את השם הזה כמה פעמים בתקופה האחרונה, אבל בטוח שמעתם עליו בשבוע האחרון. בכל זאת, מדברים על השחקן הגרמני המבטיח ביותר בדורו, אחרי לירוי סאנה, באחת ממעצמות הכדורגל הגדולות בעולם, לפחות כך מבטיחים לנו בתקשורת הגרמנית.

גנאברי, שנולד לאם מחוף השנהב ואב גרמני, היה חובב ריצה ואתלטיקה מגיל צעיר מאוד, אבל אביו התעקש על כך שינסה את עולם הכדורגל. בגיל 11 הוא עבר לנוער של עיר מולדתו בשטוטגארט, כיכב בקבוצה כמה שנים עד שארסן וונגר, מאמן ארסנל דאז, התרשם ממנו במהירות וארסנל החתימה אותו בגיל 16 תמורת מאה אלף יורו – סכום מכובד מאוד בשנים אלו.

התקופה שלו בארסנל כללה שנתיים מאכזבות מאוד עם שער אחד בלבד ב-9 הופעות, אף אחת מהן לא בליגה. המאמן, שמאמין מאוד בשחקנים צעירים, דחק אותו הצידה ושלח אותו לעונת השאלה בווסט ברומיץ' אלביון, שם שיחק 12 דקות כל העונה. למרות הקרדיט המועט, וורדר ברמן מחליטה להחתים את הכשרון הצעיר בקיץ של 2016 תמורת 5 מיליון יורו והוא פורע את השטרות מהר כשהוא כובש 11 שערים ומבשל אחד ב-23 הופעות בעונה הראשונה שלו בבונדסליגה.

כמו כל שחקן גרמני צעיר אחרי עונה טובה, בבוואריה מיד פוקחים עין, שולפים את פנקס הצ'קים ורוכשים את גנאברי תמורת 8 מיליון יורו.

הוא מתחיל את העונה בהשאלה להופנהיים תמורת מיליון יורו, שם הוא מעורב ב-15 שערים – 10 גולים ו-5 בישולים.
לאחר העונה הזאת, גנאברי חוזר למינכן בקיץ האחרון כשחקן שכבר התחיל להוכיח את עצמו. קובאץ' מסביר לו במחנה האימונים לפני תחילת העונה שאם יהיה יציב מספיק ויביא לידי ביטוי את הכישרון העצום שיש לו ברגליים, הוא יקבל את חולצת ההרכב. ככל שהעונה מתקדמת, גנאברי מספק את הסחורה. עד כה יש לו 15 הופעות בליגה עם שבעה שערים וחמישה בישולים, כמעט שער או בישול בכל משחק. תרומה נאה לעונה הראשונה שלו בבווארים.

היכולת הטכנית המדהימה סוף כל סוף נראית בכל משחק, הדריבל והמהירות שלו בעלייה ככל שהעונה מתקדמת וניכר שהוא צובר יותר ביטחון.
רוב הזמן הוא משחק באגף, אבל לדעתי בעמדה של מאחורי החלוץ, שגם בה הוא משחק לעיתים, הוא בולט מאוד, יותר בא לידי ביטוי, מצליח להגיע גם ליותר מצבי כיבוש וגם לבשל לשחקנים לידו.

את האגריסיביות הוא יצטרך לשפר, במיוחד בהגנה, כשהוא פחות חוזר לעזור לחלק האחורי ולנסות לחלץ כדורים בחצי של קבוצתו. בנוסף לכך, יכולת הריכוז שלו במשחק לא יציבה – ניתן לראות אותו עושה מהלכים נהדרים ועובר שחקנים בתדירות גבוהה, אבל גם נעלם לתקופות ארוכות במשחק. לא תמיד הסימפטומים האלו קשורים לשחקן, יכול להיות שעם מאמן מנוסה יותר מקובאץ' נראה אותו יותר פעיל ומורגש במשחק – לפעמים ההוראות והשיטה מונעים מהשחקן להיות בולט ברוב המשחק.

בדומה לעונה שלו בברמן, זאת העונה היציבה בקריירה של הכשרון הגרמני. אם באיירן תזכה באליפות הוא יהיה אחד משחקני העונה והוא בהחלט יהיה אחד משחקני המפתח בעונה הבאה. בנוסף, אחרי שכבר ערך 6 הופעות בנבחרת, הוא יגיע ליורו בשנה הבאה כשחקן מרכזי שמוביל את החלק הקדמי יחד עם סאנה.

לפי דעתי בשנתיים הקרובות, עם המנטליות הגרמנית הקשוחה, הוא יהיה אחד השחקנים הטובים בעולם, אחד שרוכשים כרטיסי טיסה ומשחק כדי לראות אותו עם הכדור עושה מהלכים וכובש שערים. הוא רק צריך ביטחון ושחקנים שייפנו לו שטחים, כדי שייתן את הבישול או שיוכל ללהטט עם הכדור ולכבוש עוד שער שנקום ונמחא לו כפיים, אחד כזה בדיוק כמו שכבש באמסטרדם נגד האורנג' ביום ראשון האחרון.