יובנטוס – טוטנהאם 2:2, יובנטוס סטאדיום, שמינית הגמר
1.ההכנה הטקטית של פוצ’טינו למשחק לא הייתה טובה. טוטנהאם עלתה לא מתואמת ורועדת מגודל המעמד. היא ספגה בראשונה מהיגוואין שנותר רחוק משמירה וחופשי לחלוטין בכדור החופשי של פיאניץ’, שנוצר מעצירת מתפרצת של יובה. פאניקה מוחלטת. ההמשך לא היה טוב יותר – עם שער שני מפנדל מוצדק שהגיע מהכשלה מבוהלת וחסרת אחריות של בן דייויס. ריח הפחד והחשש של טוטנהאם הגיע לאפיהם של האיטלקים הוותיקים והמנוסים והם עטו על הטרף.
2. אך מאותו רגע, אחרי הדקה העשירית, טוטנהאם פעלה באופן אופטימאלי. היא בחרה בהיגיון שאומר שהמצב לא השתנה, אלא רק הורע במקצת, את שער החוץ היא עדיין יכולה להבקיע והפסד בתוצאה 2:1 בחוץ זו תוצאה לא רעה. היא החלה ללחוץ את יובנטוס. יובנטוס התאימה את עצמה להתאוששות הלונדונית ונסוגה לאחור כדי למנוע את שער החוץ. עם הדפוס הזה היא נתקעה מהדקה העשירית עד הסיום, למעשה. 67 אחוזים מהזמן החזיקה טוטנהאם בכדור, ומסרה 308 מסירות יותר.
3. לטוטנהאם יש יכולת מיוחדת. פוצ’טינו המאמן דוגל במשחק מאורגן אך ספונטני. אחוזי הדיוק במסירות פחות חשובים, לעומת מסירות שלא בוודאות יגיעו אל הכתובת, אך אם וכאשר יגיעו הן ייצרו סיטואציות מסוכנות אל מול השער. שיטה כזו, יכולה בקלות לפצח את ההגנה הנוקשה של יובה, וההרחקות לשום מקום שעבדו ליובנטוס נגד ברצלונה בגומלין רבע הגמר אשתקד למשל, נחלו אתמול תבוסה של 2:0 מול פוצ’טינו והספונטניות ההתקפית של התרנגולים. אלגרי היה צריך להבין זאת כבר כשספג את שער החוץ, אך במקום להגיב בחר לדבוק בתכניתו.
שיטת משחק כזו שהציגה טוטנהאם היא מחד יעילה מאוד לפיצוח הגנות מהונדסות שלא מחזיקות בכדור, והמורה הראשית לשיטה כזו היא ריאל מדריד בשנותיה האחרונות, אך מאידך, היא תלויה עד מאוד בערב נתון של השחקנים המבצעים, והיא מביאה לסיכונים חריפים בהגנה. השיטה המאורגנת של בארסה למשל, תהיה מרשימה יותר כאשר היא בוצעה למופת מתחילה, אך תיהפך בעייתית כאשר הקבוצה נכנסה לפיגור עמוק. קשה מאוד לחזור ולתקן איתה. במצב המשחק אתמול לאחר 10 הדקות הראשונות, בארסה לא הייתה יכולה לחזור ככל הנראה. טוטנהאם כן. ספונטניות מאורגנת.
4. כריסטיאן אריקסן. האיש הזה הוא אחד הפליימייקרים הטובים בעולם. וזה לא נאמר מספיק. אתמול אריקסן ניהל באופן מופתי ודי מטורף את המשחק של האנגלים, הניע את הכדורים לאורכו ולרוחבו של המגרש באיזון ואסתטיקה מושלמים. עם כדורים ארוכים, מסירות מפתח [3 במספר] ובעיטה חופשית קסומה לשער, הדני היה המצטיין של המשחק.
5.טוטנהאם בעונה שעברה הציגה לעולם את אחד החיבורים היפים באירופה – דלה עלי והארי קיין. העונה, רק אחד מהם נשאר בכושר ההוא. דלה עלי לא פוגע העונה, ואולי זהו אחד התסמינים שהביאו לפיגור מאחורי יונייטד וליברפול בליגה. אתמול, עלי היה ענק, בישל את הראשון לחברותא הארי קיין וסחט את העבירה שהובילה לשני של אריקסן בבעיטה חופשית. דלה עלי במידת מה, הוא הברומטר של טוטנהאם לקראת הרגעים הגדולים.
6. את ההרכב שהעלה פוצ’טינו ניתן היה לשדרג. איני מבין את ההרכבה של אורייה חסר האחריות והמאניה-דיפרסיאלי על חשבון טריפייר שמציג בתקופה האחרונה יכולות אדירות. דווינסון סאנצ’ז עוד צעיר, והוא יהיה בלם ענק בעוד שנה או שנתיים, אולי שלוש. אתמול המשחק שלו היה מלא וגדוש בטעויות יחד עם כמה גלישות ותאקלים ענקיים. הפוטנציאל כבר כאן. אך גם חוסר הניסיון. למשחק כזה היה צריך פוצ’טינו להעלות הגנה מנוסה ומתואמת עם קיירן טריפייר הנהדר שמבין טקטית את העמידה ההגנתית טוב יותר ומדוייק יותר מסרג’ אורייה. למזלו קבוצתו ספגה רק שני שערים ויצאה עם תוצאה נהדרת מהמשחק. ותודה להוגו לוריס המבריק.
7.היגוואין, אוי היגוואין. החלוץ השנוי במחלוקת ימשיך להיות כזה. מבקיע צמד ומחמיץ צמד. מגיע למאני טיים אך מתרשל ומפשל. לא החלוץ צריך להיות בקו האש כי אם אלגרי. הסגל היה חסר, אך תכנית המשחק שלו הדגישה את החוסר במקום לחפות עליו. היגוואין עשה את שלו, וגם אם היה כובש 4 טוטנהאם אתמול הייתה שווה 3. ההתקפלות של אלגרי תקעה את קבוצתו, אך יש הזדמנות לתקן. עם סגל כשיר יותר ועם טייטל של אנדרדוג.
למעשה, החצי הראשון של ההתמודדות השאיר טעם של עוד והראה לכולם שגם אנדרדוגית יכולה להפוך לפייבוריטית. ניפגש בוומבלי.
