לשאר הטורים בספיישל סופרבול 52
פילדלפיה איגלס מחפשת תואר ראשון מול ניו אינגלנד פטריוטס, טום בריידי וביל בליצ'ק שמבקשים תואר שישי. דוד נגד גוליית. הפועלים נגד האריסטוקרטים. מאמן צעיר נגד המאמן הכי ותיק. וכל זה באחד האיצטדיונים המרהיבים והחדישים ביותר כשבחוץ מינוס 16 מעלות. בפנים בטוח יהיה חם.
יש הצהרה ברורה בכך שהיחיד שהולך לאורך המנהרה ויוצא לדשא ללא קסדה, מבין כל מאה ומשהו השחקנים של שתי הקבוצות, הוא טום בריידי. הוא היחיד שרואים את פניו במשך אותן דקות שבהן המצלמות מלוות את השחקנים. אני תוהה אם זו שחצנות, מסר מסויים ליריב, או הרוגע של אדם שכבר היה במקום הזה בעבר ויודע בדיוק למה לצפות. כמובן שאנחנו נשפוט את הרגע הזה לפי כל מה שיקרה אחר כך, לאורך המשחק ובסיומו.
כל השחקנים מצטרפים לבריידי בהורדת הקסדות לפני שירת ההמנון, ואז מחכים עוד שניה כדי שהזמרת פינק תספיק להוציא את המסטיק לפני שהיא מוציאה צלילים מהפה. אני מנסה לראות אם מישהו מהשחקנים כורע ברך לאות מחאה על האלימות נגד השחורים, כמו שכל כך הרבה שחקנים עשו לאורך השנה. אני לא מוצא, ואני מודה שזה קצת מאכזב אותי. האם הכסף ניצח את האידיאולוגיה? האם השחקנים שיכולים להוביל תהליך חברתי ויתרו?
המידע החשוב ביותר שאנחנו מקבלים לפני המשחק הוא ש 15 מתוך 16 הסופרבולים האחרונים הלכו לטובת החולצות הלבנות, כאילו שהפטריוטס צריכים עוד חיזוק למעמדם כפייבוריטים מוחלטים.
רבע ראשון:
שש וחצי דקות האיגלס שיחקו פוטבול מושלם והגיעו עד מרחק של שני יארד מטאצ'דאון, ואז עשו טעות אחת, עבירה טיפשית של תנועה לפני הזמן של אחד השחקנים, ואיפשרו להגנת הפטריוטס להתאושש כדי לעצור אותם על שער שדה בלבד. גם את חשיבות המהלך הקטן הזה נדע רק בסוף המשחק.
אף אחד לא ציפה שהאיגלס יתחילו בעיקר במסירות ולא בריצה.
אף אחד לא הופתע שבריידי ובליצ'ק התחילו באותו אופן, ועשו את זה מעולה, והגיעו לאותה תוצאה. שער שדה.
את הנזק הגדול ביותר לפטריוטס בדרייב הבא עשה הרץ לגארט בלאונט שזכה איתם בעונה שעברה בסופרבול, עם ריצה של 36 יארד שהכשירה את הקרקע למסירה מרהיבה לטאצ'דאון לאותו מרחק. את מידת הנזק שעשתה החטאת בעיטת ההמרה ע"י האיגלס, נדע רק בסוף המשחק.
בריידי מחזיר במסירה ענקית של 50 יארד לתופס הטוב ביותר שלו, דני אמנדולה, ומביא את הפטריוטס לסף האנד-זון ממש בסיום הרבע הראשון הכי התקפי שהיה אי פעם. 3-9 לאיגלס.
רבע שני:
האקסיומה שהפטריוטס לא עושים שטויות נסדקה בדקה הראשונה של הרבע, עם החטאת שער שדה מטווח אפס, אחרי שקוקס ניסה לקפוץ מעל שחקן הגנה של האיגלס כדי להשיג טאצ'דאון. אין הרבה שיצליחו לקפוץ מעל איש גבוה עומד. גם קוקס לא הצליח.
במהלך ההתקפי הבא של הפטריוטס לאותו קוקס היתה תפיסה מעולה שהסתיימה בבומבה לראש מההגנה של האיגלס שהעבירה לו מסר ברור ש"אף אחד לא יקפוץ מעלינו".
זוכרים את האקסיומה? המהלך הבא הוא בגדר של כמעט מדע בידיוני במשחקים כאלה, כשבריידי הופך להיות רסיבר בתרגיל הטעיה מבריק, אבל במקום להפוך מגרש פנוי לטאצ'דאון, הוא מפספס את הכדור ואולי עוד שיא לספר השיאים הבלתי נגמר שלו.
שני הגיבורים של הטאצ'דאון האחרון של האיגלס, התופס ג'פרי והרץ בלאונט, חוזרים לככב בדרייב הבא ובתפקידים הפוכים. מה שלא משתנה זו העובדה שהאיגלס מסתפקים גם עכשיו רק בשש נקודות במקום בשבע או שמונה. זה יהיה חסר להם בסוף?
הכל נראה מושלם עבור האיגלס, עד שג'פרי חשב שהוא סופרמן, ובמקום לוותר ניסה תפיסה אקרובטית שהסתיימה באיבוד כדור במקום בנקודות לקבוצה שלו.
לפעמים טעות גוררת טעות, וכשזה מול בריידי זה לא לפעמים, זה תמיד. בדרייב הבא של הפטריוטס, המגן מילס עשה עבירה מיותרת ואחר כך פיספס בכיסוי של התופס הוגאן, והמהלך נגמר בטאצ'דאון של ניו אינגלנד שגם היא החליטה להחטיא בעיטת המרה. ממש מחזה נדיר במשחקים כאלה ועוד באולם סגור. כנראה שכולם בלחץ.
חצי דקה לסיום המחצית מצליח פולס להכות את בריידי כשבפעם השניה באותו משחק הקוורטרבק הופך לרסיבר והפעם זה נגמר בט"ד לאיגלס. מהלך שקורה פעם בעונה מתרחש פעמיים באותו רבע ועוד בסופרבול.
בד"כ המחצית הראשונה בסופרבול היא קרב חפירות משעמם ודל בנקודות. הפעם קיבלנו מחצית התקפית ומרתקת, עם מהלכים מרהיבים וטעויות אנושיות, ושתי קבוצות שמהרהרות בכך שמצבן היה יכול להיות טוב יותר.
הפטריוטס רגילים לרדת בפיגור להפסקה וכך גם הפעם, 22 – 12 לאיגלס.
רבע שלישי:
בריידי פיספס את המסירה הראשונה ברבע לגרונקובסקי, התופס הכי חשוב שלו. סו וואט? הוא מסר לו ארבע רצוף בדרך לט"ד תוך פחות משלוש דקות, והפער ירד לשלוש נקודות, ויש לנו משחק.
בטח שיש לנו משחק. האיגלס מערבבים באמנות בדרייב הבא ריצות ומסירות בדרך לט"ד ממסירה ממש על הקשקש לקלמנט, עוד שחקן אלמוני של האיגלס.
לבריידי ובליצ'ק יש בסופרבול תמיד תשובות. הם עושים יותר מהלכי ריצה רק כדי לפתוח יותר נתיבי מסירה ובריידי מוסר להוגאן לט"ד קליל והפער חוזר לשלוש. 29 – 26 לאיגלס.
רבע אחרון:
בשני הסופרבולים האחרונים הפטריוטס ניצחו את הרבע האחרון בתוצאה 0-39, אז מה זה מינוס שלוש בשבילם, או אפילו שש אחרי שהאיגלס משיגים שער שדה בפתיחת הרבע.
בכדורסל מקובל ללכת עם הקלעי הלוהט, עם היד החמה, וזה בדיוק מה שבריידי עושה בדרייב הבא, עם שלוש מסירות מוצלחות לאמנדולה ומסירת ט"ד לגרונק בסגנון הסקיי-הוק של קארים עבדול ג'אבר. הפטריוטס עולים ליתרון ראשון תשע דקות לסיום ואימרו אמן-דולה.
המשחק ממשיך למתוח את הגבולות המקובלים כשהאיגלס מהמרים על ניסיון רביעי באמצע המגרש, במקום להרחיק את הכדור בבעיטה. מהמרים, מצליחים וממשיכים לטחון את ההגנה העייפה של הפטריוטס ואת השעון בדרך לט"ד של זאק ארץ אחרי קפיצה אקרובטית, והאיגלס עולים לחמש הפרש.
2:21 לסיום, הפטריוטס בפיגור עם טיים אאוט אחד בלבד והכדור אצל בריידי. שידור חוזר בפעם המאה של אותו פרק. אחרי מסירה אחת מוצלחת של בריידי ו 12 שניות של משחק מסתבר שהפעם יש סיום חדש לפרק או טוויסט בעלילה, כשהגנת האיגלס מצליחה להגיע בפעם הראשונה לבריידי ולחטוף לו את הכדור. האיגלס מבקיעים שער שדה, מגדילים את הפער לשמונה נקודות ומשאירים לבריידי שבעים שניות לנסות ולהציל את המולדת.
בריידי מצליח לייצר מסירת יאוש אחרונה שמאיימת להפוך לטאצ'דאון, אבל כנראה שגם לקוסמים ועושי ניסים ונפלאות יש תאריך תפוגה.
פילדלפיה מנצחת 41 – 33, במשחק שבו שתי הקבוצות השיגו את כמות היארדים הגדולה בהיסטוריה.
ניק פולס, הקוורטרבק המחליף שכבר היה על סף פרישה, יצא מהבוידעם כדי לשחק אותה בריידי סטייל, למסור ל 373 יארד ושלושה ט"ד ולנצח את ההוא שקוראים לו באמת טום בריידי ונתן בעצמו משחק מושלם (505 יארד ושלושה ט"ד).
הפטריוטס ניצחו ברוב הסטטיסטיקות ההתקפיות חוץ מזמן החזקה בכדור ויארדים על הקרקע. בריידי היה על אנושי, אבל התברר שהוא גם בן אדם.
האיגלס ניצחו את המשחק בזכות בחירת מהלכים אמיצה, קצת יותר מסירות ממה שהפטריוטס ציפו לו והגנה טיפה יותר טובה שעשתה את המהלך המכריע בדיוק בזמן הנכון, ואולי כי כבר הגיע הזמן שאחת מערי הספורט המובילות בארה"ב תזכה בתואר שמגיע לה.
הרבה שיאים נשברו במשחק, אבל יותר מזה נשברו הרבה אקסיומות, כי בסופרבול הכל יכול להיות.
לשאר הטורים בספיישל סופרבול 52
