זהו. תם ונשלם. הרצף נקטע. המסע המופלא והקסום הזה הגיע אל קיצו.
זה קצת מבאס, זה קצת מתסכל. בעיקר תחושה של החמצה, כי ההפסד הזה די הגיע משום מקום, במשחק בו מכבי היתה טובה יותר מבני יהודה, אבל בעיקר כי הוחמצה כאן הזדמנות שככל הנראה לא תחזור, לפחות ב-25 השנים הקרובות. מצד שני, אפשר להסתכל על ההפסד הזה גם אחרת.
לאיביץ' יש לא מעט עבודה לעשות במהלך הקיץ הקרוב. הוא בנה קבוצה מרשימה וגאה שעשתה עונת שיא אדירה (ויכולה עדיין לשבור עוד שיאים). קבוצה שלמעשה, לקחה אליפות מבלי להפסיד. אם ההפסד הראשון מגיע 5 מחזורים אחרי שהאליפות כבר הובטחה, אז באמת שאין לנו על מה לבכות. עם זאת, יש לו לא מעט חומר למחשבה, כי אם הוא רוצה להגיע עם מכבי לשלב הבתים בליגת האלופות, או לפחות בליגה האירופית, צריך להתחזק.
הבעיה העיקרית היא הפייר-פליי. למכבי אפשרויות מוגבלות, לפחות עד שתכניס סכום משמעותי מהעפלה לשלב הבתים, דבר שאם יקרה ישנה את התמונה בכל הנוגע לרכש. למכבי יש לא מעט עמדות שמאוישות היטב, אבל לגבי חלק מהשחקנים התמונה עדיין לא ברורה. ההגנה עבדה טוב בליגה, אבל מול יריבות אירופיות זה יצטרך להיראות עוד יותר טוב. את ראיקוביץ' הקבוצה בינתיים לא מצליחה למכור. מכירה אפשרית של השוער הסרבי עשויה להכניס סכום נאה לקופת המועדון, השאלה היא כמובן מי יגיע במקומו לעמדה החשובה ביותר על המגרש. אלי דסה עושה קולות של עוזב, אז מאור קנדיל יכול לאייש מצוין את העמדה, אבל כדאי לחשוב על מגן ימני נוסף לסגל. גם איתן טיבי ככל הנראה לא יישאר ומכבי תצטרך להתחזק בבלם משמעותי. סבוריט ודוידזאדה מאיישים היטב את משבצת המגן השמאלי.
בכל הנוגע לקישור וההתקפה, יש לא מעט סימני שאלה. יש כבר שמועות על עזיבה אפשרית של דור פרץ, מה שעשוי להותיר חלל במרכז המגרש. דן גלזר אמנם נתן עונה טובה מאד בקישור האחורי, אבל מכבי תצטרך מישהו עם תרומה התקפית כמו פרץ ורצוי גם עם יותר קשיחות. מיכה ואצילי אמורים להישאר, מה שפותר את עניין הקישור היצירתי. את ניקוליץ' עוד לא ראינו משחק ולא נותר אלא לקוות שכשיחזור לכושר משחק הוא גם יצדיק את ההשקעה. ומה עם מצבת החלוצים? שכטר ושוינפלד אמנם חתומים לעונה הבאה אבל ממש לא בטוח שיישארו. מכבי תצטרך למצוא חלוצים טובים ושוב, צריך לחשוב על אירופה. כדי להצליח שם צריך חלוץ עוצמתי, מישהו עם נתונים כמו של שוינפלד אבל עם מספרים של קוביקה, או לפחות של פריצה.
איביץ' יצטרך גם לעבוד על עניין השאננות. נכון שקשה לבוא בטענות לקבוצה שהגיעה למצב שהאליפות גמורה כבר בדצמבר ונפילת המתח, במיוחד אחרי משחק ההכתרה, היא טבעית, אבל מכבי כבר תקופה ביכולת לא מזהירה. ברוב המשחקים זה הספיק, לפעמים הודות ללא מעט מזל. דווקא מול בני יהודה מכבי שיחקה טוב אבל הפעם המזל היה בצד הכתום. בשורה התחתונה, מכבי תצטרך לבנות את עצמה מוקדם בעונה הבאה כי גולדהאר לא יכול להרשות לעצמו עוד עונה ללא אירופה, וכדי שזה יקרה איביץ' יצטרך לשמור את השחקנים שלו בפוקוס מלא מהרגע הראשון.
אז ההפסד הזה קצת מבאס אבל יש לו גם צדדים חיוביים. קודם כל הוא אמור להוות קריאת השכמה למכבי ת"א שתחזיר אותה למציאות שבה גם מפסידים לפעמים וצריך לדעת איך להתמודד עם זה, הוא מגיע אחרי תקופה שבה נחשפו גם נקודות התורפה של הקבוצה ובתקווה יעזור לאיביץ' למצוא פתרונות כדי לתקן את הנקודות האלה.
ועוד דבר קטן לסיום – זה מאד משעשע לראות את אוהדי היריבות חוגגים את ההפסד הזה שלנו כאילו הם בעצמם זכו כרגע באליפות. אומרים שאין שמחה כמו שמחה לאיד? אז יש דבר אחד יותר טוב מלשמוח על זה שקבוצה אחרת הפסידה: לשמוח שהקבוצה שלך מצליחה בענק בזמן שהשמחה היחידה שיש לאוהדי קבוצות אחרות היא כשהקבוצה שלך מועדת. תענוג.
קרדיט לעמוד הפייסבוק הרשמי של מכבי ת"א
כשנשארו 4 משחקים לשיא הסטורי שלא יישבר, צריל להשאיר הכל על המגרש