אהלן לכולם שוב, ברוכים השבים לכתבה השנייה בסדרה. אחרי שבחנו את מצב הקרב המרכזי של האירוע, אנחנו נבחן את כל שאר הקארד הנבנה לאירוע בניו יורק. נתחיל בזירת חגורת האליפות של ה-WWE, נעבור לקרבות האליפות בדיוויזיות הנשים, ונתעכב גם על חגורות האליפות של המיד-קארד, דיוויזיות הזוגות ולבסוף בקרבות שאינם על תארים.

אם כך, נתחיל בחגורת האליפות של ה-WWE, בה מחזיק AJ סטיילס שיגן על התואר שלו מול סמואה ג'ו. AJ חתם בארגון לפני 3 שנים, במסגרת מעבר מהדהד של 4 מתאבקים גדולים שהגיעו מיפן (מלבד AJ, הוחתמו אז שינסקה נאקאמורה, אליו נחזור בהמשך, וצמד המתאבקים קארל אנדרסון ולוק גלאוס). ההתחלה של AJ הייתה טובה, אבל לוותה בהיסוסים בנוגע אליו מאחורי הקלעים, כשוינס מקמהאן חשש שהתגובה המאד חמה של הקהל כלפיו הייתה זמנית. במהרה התברר לכולם ששום מקריות לא נפלה פה. סטיילס, אולי המתאבק הבולט ביותר בזירת האינדיז הותיקה שמעולם לא חתם ב-WWE, התפרסם בתור מתאבק אתלטי אדיר וביסס את שמו בעיקר בחברה המתחרה של ה-WWE בארה"ב, ה-TNA, בה נחשב לאחד ה"מקוריים" (המתאבקים אשר "ייסדו" את הרוסטר של החברה).

עם ההתדרדרות של TNA בשנים האחרונות, סטיילס, כמו רבים אחרים, עזב את ארה"ב וחתם לפני חמש שנים בארגון העולה המצליח ביותר מיפן: (NJPW (New Japan Pro Wrestling. סטיילס נתן שנתיים מעולות ביפן עד שה-WWE סוף סוף השתכנעו והחתימו את המתאבק המבוגר (בן 38 בזמן חתימתו). אם בהתחלה היה וינס מקמהאן הססן בנוגע לסטיילס, לאחר חודשים ספורים השתנתה המנגינה לחלוטין. דיווח של דייב מלצר סיפר שוינס צוטט אומר "הלוואי והייתי מחתים אותו כבר לפני 10 שנים". מאז AJ נהיה לאחד המתאבקים החשובים והאהובים ביותר בחברה, ואבן היסוד עליה נבנה הבראנד השני של האירגון אחרי הפיצול, הסמאקדאון.

מול סטיילס יתייצב בזירה חבר ותיק בדמותו של סמואה ג'ו. בדומה לסטיילס, גם ג'ו בנה את שמו כאחד המתאבקים החשובים ביותר מחוץ ל-WWE ועזב אף הוא את ארה"ב יחד איתו. ג'ו התחיל את הקריירה שלו ב-ROH (Ring of Honor) והיה כנראה האלוף החשוב ביותר בתולדות הארגון האינדי. הוא חתם באותו הזמן גם ב-TNA, שם סיפק כמה קרבות מעולים נגד סטיילס, הבולט בהם היה קרב האליפות המשולש בין סטיילס, ג'ו וכריסטופר דניאלס, אשר עד היום נשאר הקרב היחיד בהיסטוריה של TNA שזכה לציון 5 כוכבים מושלמים מדייב מלצר. עם ההתדרדרות המדוברת של TNA, ה-WWE קפצו על ההזדמנות והחתימו אותו לבראנד הפיתוחי של האירגון: ה-NXT. ג'ו סיפר לאחרונה שהוא מעולם לא היה אמור להתקדם יותר מדי ב-WWE; הוא הוחתם בשביל לעזור לפתח כישרונות צעירים ולא הייתה ציפייה שב-WWE ירצו להשתמש בו יותר מדי מעבר לזה.

ובדומה ל-AJ סטיילס, הכשרון הפנומינלי (משחק מילים הכרחי) של ג'ו פשוט התפוצץ מרגע הגעתו. כבר לאחר כמה שבועות קיבלה הדמות של ג'ו שינוי מוחלט ב-NXT, והוא הפך מבחור שמח וידידותי ל"מחסל" האימתני, וכך נשאר עד היום. ג'ו היה אבן יסוד בשנות הזהב ב-NXT, כשזכורים במיוחד פיוד של 7 חודשים שלמים עם פין באלור ושורת קרבות מעולים עם שינסקה נאקאמורה. מאז שעלה ג'ו לרוסטר הראשי, הוא חווה הצלחה כבירה, וללא ספק נחשב למתאבק בטופ קארד. אמנם הוא סבל מעט מחוסר מזל עם צמד פציעות, שהן ככל הנראה הסיבה בגינה הוא טרם החזיק בתואר, אבל אין עוררין על עוצמת הדמות שלו ועל העובדה שהוא בטופ 3 של הפרומואים ב-WWE (מבחינתי אלה הוא, סינה ו-מיז). הפיוד שלו עם ברוק לסנר בולט במיוחד ברזומה שלו מאז הוא עלה לרוסטר הראשי, כשאי-אפשר להתעלם גם מהלגיטימיות של ג'ו בעולם ה-MMA, שם הוא שם מוכר ומתאמן בקביעות עם לוחמים רבים.

קרב האליפות המרכזי השני ב"סאמרסלאם", מפגיש שני מתאבקים ש"לא היו אמורים להיות פה", אבל הוכיחו מיומם הראשון ב-WWE שהכשרון הקיים באינדיז עצום, וגם מתאבק שלא נבנה "מתוך המערכת" יכול להצליח מאד בחברה. אם הם יקבלו זמן מספק, אני יכול להבטיח לכם שקרב הערב יגיע מהכיוון הזה. שני מתאבקים שהם קבלני קרבות אדירים וכבר הוכיחו בעבר שיש להם כימיה לקרבות מעולים – מה אפשר עוד לבקש?

נמשיך כעת לשני הקרבות על חגורות האליפות של הנשים (אחת של ה-RAW ואחת של סמאקדאון). בצד של RAW יתקיים הקרב עם הפרופיל הגבוה יותר, מהסיבה הפשוטה ששם תיפגש האלופה המגינה, אלכסה בליס, עם ההחתמה המדהדת ביותר של ה-WWE מאז ברוק לסנר: רונדה ראוזי, הידועה כמובן כאחת הלוחמות החשובות ביותר אי פעם ב-UFC. קטונתי מלסכם כאן כל מה שעשתה בשנותיה ב-UFC, או את המשמעות שלה לעולם ה-MMA הנשי בפרט ולספורט הנשי בכלל, אז אסתפק בכך שאגיד שכל מחמאה שתינתן לה – הורווחה ביושר. ראוזי הייתה תמיד חובבת ואוהדת ענקית של התאבקות, ולדבריה, אחת הדמויות החשובות ביותר שהעניקו לה השראה, היה המתאבק רודי "Rowdy" פייפר, שכבר נתן את ברכתו בדבר שימוש בכינוי שלו, “Rowdy”, על ידיה.

מאז שהקריירה שלה ב-UFC נראתה בדרך למטה, רצו באופן בלתי פוסק שמועות בנוגע להתעניינות של ראוזי במעבר ל-WWE, יחד עם שלושת חברותיה: ז'סמין דיוק, מרינה שאריף ושיינה בייזלר (כל הארבע מוחתמות כיום ב-WWE, ובייזלר היא אף אלופת הנשים של NXT). לבסוף ראוזי ערכה את הבכורה שלה ב-WWE בסוף ינואר באירוע ה"רויאל רמבל" האחרון. מאז התבססה ראוזי, יש שיגידו בצורה מפתיעה, כמתאבקת סופר-אהובה על הקהל. יותר מזה, התצוגות שהיא מספקת בזירה הן מעל ומעבר למה שכל אוהד יכל לקוות ממתאבקת כה חסרת נסיון. טריפל H התבטא בנושא ואמר ש"אין לה זכות להיות טובה כמו שהיא כרגע" וש"היחיד שתפס את זה יותר מהר ממנה היה קורט אנגל בזמנו". מנגד, אלכסה בליס משחקת את תפקיד האלופה הפחדנית בצורה כמעט מושלמת, כשהדבר היחיד שחסר לה הוא יכולת טכנית טובה יותר בזירה (למרות שהיא לא נוראית). יהיה קשה לראות איך ראוזי לא יוצאת מניו יורק בתור אלופת הנשים של RAW.

בצד הכחול של המתרס, האלופה כרמלה תגן על התואר שלה בקרב משולש מול בקי לינץ' ושארלוט פלייר. כרמלה משחקת תפקיד דומה לאלכסה בליס, של אלופה שחצנית ורמאית אשר מחפה על חסרונה בזירה עם טריקים למיניהם כדי להמשיך להחזיק בחגורה שלה. הבעיה שלה, שבדומה לבליס – גם כרמלה לוקה מעט בחסר ברמה הטכנית שלה בזירה; מצד שני, גם היא עדיין מאד צעירה ויש לה עוד זמן להשתפר באספקט הזה.

לינץ' ופלייר הן חלק מארבע המתאבקות (יחד עם סאשה בנקס וביילי) אשר היוו את יריית הפתיחה למהפכת הנשים ב-WWE, שהתחילה מ-NXT והתקדמה למקום המרשים בו אנו נמצאים כיום, אך לינץ' תמיד נחשבה לפחות "חשובה" מבין הארבע. הרעיון הנ"ל שולב בדמות שלה בצורה בולטת – דבר לא בא לה בקלות, והיא צריכה לעבוד קשה על מנת להגיע להישגים בקריירה שלה. הקהל, מצדו, מגיב אליה בהתאם, והיא מתבססת כאחת המתאבקות האהובות ביותר בדיוויזיה. שארלוט פלייר, ביתו של ריק פלייר האגדי, שנחשבת למתאבקת ה-All around הכי טובה בעולם, חזרה רק לאחרונה מפציעה מציקה וקופצת ישר למים העמוקים לקרב האליפות. הפיקטנריה? לינץ' נאבקה לקבל הזדמנות ראשונה לתואר מזה שנה וחצי, וכבר היה לה קרב 1 מול 1 ביד – עד שבאה החברה הכי טובה שלה, פלייר, קיבלה הזדמנות משום מקום והפכה את הקרב למשולש.

ונעבור לשתי חגורות המיד קארד: האליפות הבינלאומית וחגורת אליפות ארה"ב. בצד הבינלאומי, אנחנו צפויים לחזות באלוף דולף זיגלר מול סת' רולינס. שניהם "סוסי עבודה" פר אקסלנס, עם יכולות טכניות פשוט אדירות בתוך הזירה, כשדולף, שתמיד נחשב לאחד הכשרונות המבוזבזים ביותר שיש ב-WWE, חווה התעוררות בקריירה שלו מאז חבר בעלילה לדרו מקנטייר. סת' רולינס הוא כמובן אחד משלושת החברים המקוריים של ה"שילד" הפופלריים (לצד רומאן ריינס ודין אמברוז) ונמצא בכושר אדיר מבחינת ההופעות שלו בזירה, כשהוא מספק קרבות מעולים ומבדרים לצפייה על בסיס כמעט שבועי. אל תהיו מופתעים לראות את דרו מקנטייר מעורב בקרב הזה, ולא הייתי פוסל הופעה של דין אמברוז, שהיה פצוע בכתף מתחילת השנה, והדיווחים אומרים שהוא על גבול החזרה לזירה.

החגורות של המיד קארד נחשבות באופן מסורתי לחגורות של "סוסי העבודה" – המתאבקים הבולטים ברמה הטכנית שלהם בזירה. רואים את זה בבירור הן אצל זיגלר ורולינס, והן בצד של חגורת אליפות ארה"ב. אלוף ארה"ב הנוכחי הוא אחד המתאבקים הטובים בעולם, למרות טענות על ירידה מסויימת ברמה לאחרונה, שינסקה נאקאמורה. נאקאמורה הוא אחד המתאבקים המבטיחים ביותר ביפן ונחשב לאחד מ"שלושת הגודלים" של NJPW יחד עם קוזיצ'קה אוקדה (מתמודד ראוי לתואר המתאבק הטוב בעולם כרגע, יחד עם קני אומגה ו-AJ סטיילס) ו-Veteran ההתאבקות ביפן, הירושי טנהאשי. כאמור, נאקאמורה עזב את יפן יחד עם AJ סטיילס וחתם לפני שלוש שנים.

בנסיבות הנכונות נאקאמורה עדיין יכול להראות שהוא אחד המתאבקים המסקרנים שיש בזירה, ובהחלט יש בו הרבה יותר התלהבות ועניין מאז שדמותו Turned Heel (הפכה מדמות טובה לרעה) בראסלמאניה האחרון. המהלך החזיר את הלהט לדמות, שהייתה חסרה מעט לנאקאמורה בשנה האחרונה. נאקאמורה יגן על התואר שלו מול ג'ף הארדי, המוכר לכל חובב התאבקות ותיק כאחד מהאחים הארדי (יחד עם מאט). הג'וקר בקרב הזה הולך להיות רנדי אורטון שחזר מפציעה לפני כחודש ומאז בעיקר זורע הרס.

מה שחשוב לזכור בנוגע לאורטון הותיק הוא ש-"Heel Orton is best Orton". אורטון, אחד מהמתאבקים המפורסמים והוותיקים ב-WWE, היה בשנים האחרונות מתאבק פייס (הבחור הטוב) ואמר בעצמו בראיונות שהוא תמיד הרגיש הרבה יותר נוח כשהוא משחק Heel (הבחור הרע). ואם בשנים האחרונות אורטון באמת נהפך להרבה יותר טפל ולא מעניין (או מעוניין) בזירה (קל מאד לדעת האם הוא מעוניין במה שהוא עושה או שהוא שם רק בשביל "לעשות את העבודה ולקבל את הצ'ק"), מהרגע שחזר מפציעה לפני כחודש – קיבלנו את האורטון הטוב ביותר, האורטון הסדיסטי, שתוקף מאז ללא הרף את הארדי. אורטון מרגיש נבגד ע"י הקהל, שלא מכבד אותו למרות הוותק שלו, ולכן הוא מתכוון "להרוס" כל מתאבק שהקהל כן אוהב – ולראייה סצנה מטרידה במיוחד, בה אורטון הכניס את האצבע שלו לתוך עור האוזן של הארדי (שלרוב עונד עגילים גדולים בתוך האוזן) וניסה לקרוע לו אותה. אמנם הקרב הוא בין האלוף נאקאמורה למתמודד ג'ף הארדי – אבל כמעט מובטח שהוא יהפוך בשבוע האחרון לקרב משולש (הכתבה נכתבת כשבוע וחצי לפני האירוע). וגם אם לא – אורטון יהיה חלק מהסיפור בדרך כזו או אחרת.

דיוויזיית הזוגות לא תקבל ייצוג גדול יותר מדי באירוע, וחבל. בצד של RAW כנראה שכלל לא יהיה קרב הגנה על התואר, כשיסתפקו בקרב משולש בין הצוותים של ה-B Team (אלופים) מול הצוות של בריי וואייט ומאט הארדי וה-Revival. דיוויזיית הזוגות של RAW סובלת מאד מהעובדה שהאלופים שלהם הם בעצם דמויות של ליצנים שנופלים ומועדים לתוך נצחונות; אין לי דבר נגד המתאבקים עצמם, המוכשרים בהחלט, אבל כשהאלופים שלך הם בדיחה – קשה להתייחס לחגורה ברצינות, וזה המצב בצד האדום. בצד הכחול כמות הכשרון בדיוויזייה היא על גבול החולנית (ה-Bar, הניו דיי, סנאטי, האוסוז, גלואס ואנדרסון והאלופים: אריק רואן ולוק הארפר), ורק השבוע קיבלנו הוכחה לכך, באחד הקרבות הטובים ביותר שנראו על מסך הטלוויזיה השנה, עם הנצחון של ניו דיי על ה-Bar בקרב על הזכות להיות המתמודדים מספר 1. כל הצוותים הללו הוכיחו שבהינתן הזדמנות וזמן – הם מספקים תצוגות פשוט אדירות (למשל, כל הקרבות בין הניו דיי לאוסוז). הפעם נקבל את אריק רואן ולוק הארפר האלופים מול הניו דיי, ונקווה שהם יקבלו זמן בשביל להראות מה הם יכולים לעשות. סביר להניח שלא.

לבסוף, אנחנו מגיעים לקרבות שלא על תואר, כשהבולט ביניהם הוא הקרב המצופה בין המיז לדניאל בראיין. לפרט על העלילה הזו יצריך כתבה נפרדת, וכרגע אתאפק – כולי תקווה שהאירוע המתקרב ייתן לי הזדמנות לדבר על כך בפירוט בטור הסיכום שלו. בכל זאת אציין פרט שצריך לשים לב אליו: לפי הדיווחים, דניאל בראיין טרם חתם על חוזה חדש, וזה הנוכחי פוקע ב-1 לספטמבר. תוצאת הקרב יכולה להיות אינדיקטור לגבי עתידו. למרות שהוא צפוי לחתום מחדש – צפו למערבולת שמועות אם המיז יקבל נצחון נקי פה.

מלבד זה אנחנו נקבל קרב בין ברון סטרומן לקווין אוונס, כשבמקרה של הפסד של סטרומן בצורה כלשהי (הצמדה, כניעה, פסילה, Countout… כל דבר), הוא מאבד את מזוודת ה-MiTB שלו לאוונס (אני צופה שימוש למזוודה הזאת בקרוב מאד, באירוע עצמו או ב-RAW בערב שאחרי). בנוסף, יתקיים קרב חסר משמעות בין פין באלור לבארון קורבין, והתקווה היא שפשוט יהיה זה קרב מעניין בזירה. ולסיום, נציין שאליפות ה-Cruiserweight תהיה מוגנת על ידי האלוף, סדריק אלקסנדר, מול המתמודד דרו גולק (אני צופה שזה יועבר ל-Pre Show).

לקינוח, נסיים את הקארד המלא עם ההימור האישי שלי:

• ברוק לסנר (א) מול רומאן ריינס על חגורת האליפות האוניברסלית. רומאן ריינס סוף סוף יקבל את הנצחון שלו.
• AJ סטיילס (א) מול סמואה ג'ו על חגורת האליפות של ה-WWE. באירוע בו ממילא הרבה חגורות צפויות להחליף ידיים, אני חושב שדווקא AJ ישמור על החגורה. ג'ו הוא אלוף עתידי מובטח ב-WWE, אבל לא הפעם. ההימור שלי לקרב הטוב ביותר של הערב.
• אלכסה בליס (א) מול רונדה ראוזי על אליפות הנשים של RAW. ראוזי, כמעט בוודאות.
• כרמלה (א) מול שארלוט פלייר מול בקי לינץ' על אליפות הנשים של סמאקדאון. קשה לנחש פה, וכל תוצאה היא הגיונית, החל מכך שכרמלה תצליח "לגנוב" ולשמור על התואר שלה מתחת לאף של פלייר ולינץ' המוכשרות יותר, דרך בגידה של כל אחת מהחברות "הכי טובות" כדי לזכות באליפות, ועד לנצחון נקי של פלייר או לינץ'. תכלס, אחד הסיפורים היותר טובים בכניסה לאירוע.
• דולף זיגלר (א) מול סת' רולינס על האליפות הבינלאומית. זיגלר ישמור על התואר, אבל אחרי הקרב, כשזיגלר ומקנטייר ינסו לחסל את רולינס, דין אמברוז יעשה את החזרה שלו כדי להציל את חברו.
• שינסקה נאקאמורה (א) מול ג'ף הארדי על אליפות ארה"ב. נאקאמורה שומר על החגורה שהשיג רק לאחרונה. הסיפור המעניין יהיה – האם אורטון יתקוף את הארדי במהלך הקרב או לאחריו, ועד כמה ברוטלי זה יהיה.
• אריק רואן ולוק הארפר (א) מול הניו דיי על חגורת הזוגות של סמאקדאון. אני מאמין שהגיע הזמן שרואן והארפר יפסידו, ולמה שהניו דיי לא יהיו אלה שיגרמו לכך – במיוחד בהתחשב בכושר מטורף שלהם בזירה לאחרונה.
• דניאל בראיין מול המיז. אני חושב שיהיה פה סיום מלוכלך כלשהו, כי הפיוד הזה גדול מדי בשביל קרב אחד בלבד. מצד שני, נצחון נקי של המיז יצביע על ציפייה של ה-WWE שבראיין יעזוב בקרוב.
• ברון סטרומן מול קווין אוונס. ה-Stipulation לדעתי נמצא שם רק בשביל סיבה בגינה הקרב הזה בכלל יתרחש, אני לא צופה שום דבר פרט לברון סטרומן שמחסל את אוונס; זה היה הסיפור בכל הפיוד שלהם ואני לא רואה סיבה שזה ישתנה כעת. סטרומן על המסלול המהיר לחגורת אליפות ב-RAW.
• פין באלור מול בארון קורבין. הקרב הקובע ביניהם, לאחר שכל אחד מהם קיבל נצחון על השני, ובאלור יסיים את הפיוד עם ידו על העליונה.
• סדריק אלכסנדר (א) מול דרו גולק על אליפות ה-CW. אלכסנדר ישמור על התואר שלו.

הכתבה השלישית בסדרה תגיע אחרי האירוע עם סיכום ההתרחשויות. בינתיים – מה הציפייה שלכם מהאירוע, ומה ההימור שלכם בנוגע לתוצאות?