ב-1848 החלה הבהלה לזהב בארה"ב. ג'יימס ו. מרשל מצא זהב בקליפורניה, מה שהוביל לנהירה של מאות אלפים ויותר לחוף המערבי בחיפוש אחר העושר והאושר. ה-California Gold Rush הסתיימה ב-1858 כאשר נמצא זהב בקולרדו, והמחפשים שינו כיוון. אוקלהומה סיטי, מיניאפוליס, יוסטון וסולט לייק סיטי הן הכי רחוק שיש מהזוהר של החוף המערבי, אבל בכל הנוגע להבדלים בין מזרח למערב בארה"ב, הן בצד הנכון. השמש שוקעת במערב לפי מה שמדענים אומרים, אבל אם יש איזור שכן שוקע, או ממשיך בשקיעתו, זה המזרח.
פול ג'ורג' עזב את אינדיאנה בטרייד לת'אנדר. ג'ימי באטלר עזב את שיקגו בטרייד למינסוטה. ג'ף טיג עזב את הפייסרס וחתם במינסוטה גם כן. הפרי אייג'נטס הגדולים של הקיץ הזה כבר לא נמצאים על הלוח, כולם חוץ מגורדון הייוורד. הוא מועמד להגיע לבוסטון ומיאמי, אבל אף אחד לא יופתע אם הוא ישאר ביוטה, שעושה את המהלכים הנכונים כדי להפוך לכוח משמעותי במערב. כריס פול נשלח בטרייד ליוסטון. סטף קארי חתם מחדש בגולדן סטייט ואף אחד לא באמת האמין שהוא יעזוב, כנ"ל לגבי קווין דוראנט (עוד לא חתם על חוזה חדש). מינסוטה סוף סוף שלחו את ריקי רוביו בטרייד אחרי 3 שנים של משחק מקדים, אבל ליוטה תמורת בחירת סיבוב ראשון. לפי Trickle-Down Economics, העושר של העשירונים העליונים אמור לזלוג או לדלוף למטה אל האביונים המסכנים. המזרח בינתיים רק מאבד כישרונות.
חוץ מהייוורד, אין אף שחקן משמעותי שנשאר פנוי, כשגם בלייק גריפין הפתיע (חורשי השמועות השנה מפספסים ובגדול) וחתם ל-5 שנים בקליפרס. ג'ורג' היל אולי יחזור למזרח, ואולי גם אנדרה איגוודלה (כרגע יותר קרוב לסן אנטוניו מכל מקום אחר), אבל זהו פחות או יותר. המזרח כאיזור נחלש משמעותית עם עזיבת שני אול-סטארים.
מה זה אומר על התחרותיות באיזור לקראת העונה הבאה? שלקליבלנד אין הרבה מה לדאוג. הם נכשלו בלהעביר את ג'ורג' אליהם (אף אחד לא רצה את קווין לאב בטריידים שכללו כמה קבוצות), אבל כל עוד לברון בריא וצעיר בנפשו וגופו, אין באמת מי שיאיים עליהם במזרח. בוסטון, טורונטו והוויזארדס (מחכים לתשובה של ג'ון וול לגבי הארכת חוזה) ברמה מתחת, כאשר מילווקי עם ה-Greek Freak גם ראויים לציון. השאר באמת לא מרשים. פילדלפיה יכולה להפוך לכוח עולה עם סוללת הצעירים שלה, אבל עדיין לא ראינו את אמביד משחק אפילו חצי עונה. למרות ש-Trust the Process הפך להיות משהו חיובי במקום דרך להסתלבט על הסיקסרס, צריך עוד להמתין.
מה שקורה בקיץ הזה הוא אולי רק קדימון לקראת העונה הבאה. פול ג'ורג' מעוניין לשחק בלייקרס ב-2018 (מסתיים לו החוזה עונה), ורוצה למשוך איתו לפחות עוד כוכב אחד. אולי ווסטברוק, ששיחק במכללת יו.סי.אל.איי, ואולי אפילו לברון, שהצהרות נאמנות ממנו לעיר קליבלנד לא באמת אמינות ב-100%. כשכל ותיק בלי טבעת אליפות חולם על טלפון מגולדן סטייט, הבהלה למערב היא באמת נהירה לחופי קליפורניה.
אולי זה באמת לא משנה. מזרח, מערב, כולם פחות טובים מגולדן סטייט כרגע. אבל כשצד אחד של הפלייאוף לא מעניין אף אחד בגלל שהכול ידוע מראש (בעיה כללית בליגה מאז עליית הווריירס והקאבס), בריחת הכישרונות מערבה לא רק מפנה זרקור על הניהול הפחות מוצלח של הרבה מקבוצות המזרח (כולל שתי קבוצות דגל של הליגה כמו ניקס והבולס), אלא מעלה שוב את השאלה אם החלוקה של הנ.ב.א לבתים ואיזורים נכונה. כשמהמזרח באופן קבוע עולות קבוצות עם מאזן שלילי לפלייאוף ולעומת זאת במערב קבוצות עם 50 ניצחונות יכולות להישאר בחוץ חלק מהזמן, אולי הגיע הזמן לעשות קצת שינויים במבנה ובשיטה של הנ.ב.א.
