// מאת אלכס שוורצר

בשנים האחרונות נשמעות תלונות על כך שהאנגליות מאכזבות במפעלים האירופיים – לא זוכות או לא מגיעות לשלבים האחרונים מספיק פעמים. אבל המצב הקיים הוא מעולה לעומת מה שחוו הקבוצות האנגליות בשנות התשעים. בפרויקט זה אזכיר לכם את הכשלונות הגדולים ביותר של אותו עשור.

ב–19.9 מלאו 30 שנה לחזרת האנגליות למפעלים האירופיים, אחרי השעייתן בעקבות אסון הייזל בגמר גביע אלופות בין ליברפול ליובנטוס ב–1985. אחרי כל השנים מחוץ לאירופה, הדירוג שלהן התאפס והנציגות לא היו מורגלות לשינויים טקטיים בכדורגל האירופי. לא פלא שעיקר ההצלחה של האנגליות בשנות התשעים הייתה במפעל הפחות איכותי מבין השלושה – גביע המחזיקות, בו הן זכו 3 פעמים (מנצ'סטר יונייטד 1990/91, ארסנל 1993/94 וצ'לסי 1997/98) והפסידו בגמר אחד (ארסנל ב – 1994/95). העשור נגמר בזכייתה של מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, אחרי מהפך מפורסם בקאמפ נואו וסימל את שינוי המגמה בהופעות הכלליות של האנגליות באירופה וגם את עליית קרנה של הפרמייר ליג באופן כללי.
אך כאמור, בטור הזה אסקור את המפלות הכי מביכות של האנגליות במהלך העשור הזה.

לחלק א'

 

1995/96 שלב הבתים בליגת האלופות – בלקברן רוברס מסיימת במקום האחרון אחרי ספרטק מוסקבה, לגיה ורשה ורוזנבורג

סיוט, פארסה, בושה – כל תיאור ברוח דומה יתאים להופעתה היחידה של בלקברן רוברס בצ'מפיונס, וללא ספק זה הקמפיין הכי מביך של קבוצה אנגלית כלשהי בשלב הבתים של המפעל הזה.

בעונת 1994/95 בלקברן זכתה באליפות ראשונה מזה 81 שנים. הבעלים, ג'ק ווקר, החליט לנוח על זרי הדפנה ולא חיזק את הקבוצה בקיץ, תוך שהוא מוותר גם על אפשרות להחתים את זינדין זידאן. קני דלגליש החליט שנמאס לו לאמן ועבר להיות מנהל מקצועי של המועדון, כאשר עוזרו ריי הארפורד מונה למנג'ר. הארפורד היה חסר ניסיון ברמות גבוהות ואילו דלגליש בילה יותר ויותר זמן במגרשי הגולף במקום, למשל, לאסוף מידע על היריבות בליגת האלופות. שחקני בלקברן לא ידעו כמעט כלום על היריבות. הבית אליו הוגרלו האנגלים נחשב ליחסית נוח – אומנם ספרטק מוסקבה, שהשפילה את ליברפול בגביע המחזיקות 3 שנים קודם לכן, נחשבה לפייבוריטית ברורה והייתה בעלת הסגל האיכותי יותר, אך יתר היריבות היו רחוקות מהטופ האירופי בלשון המעטה. לגיה ורשה לפחות הייתה בעלת מסורת לא רעה במפעלים, אך רוזנברג עד אז שמחה אם הייתה עוברת שלב אחד באירופה וזו הייתה הופעתה הראשונה במעמד שכזה, כמו גם לאלופה הפולנית.

הפסד ביתי 1:0 במחזור הפתיחה לספרטק מוסקבה (סרגיי יוראן כבש בדקה ה – 34) עוד התקבל איכשהו בהבנה, אבל הפסד בטרונדהיים נגד רוזנבורג, שפרשנים חשבו שתהיה בשר תותחים של הבית, התקבל באכזבה רבה. קרל פטר לוקן העלה את הנורווגים ליתרון בדקה 29, מייק ניואל השווה בדקה 62, אך סטאלה סטנסאס ניצח את המשחק בדקה 86. אחר כך בה הפסד שלישי, הפעם בורשה, שם כוכב לגיה יז'י פודברוז'ני כבש את השער היחיד בדקה 26.
כדי להשאיר סיכויי העפלה, בלקברן הייתה צריכה להתחיל לנצח ובמחזור רביעי לגיה באה בהרכב חסר מאוד, אבל זה לא עזר לקבוצה העקרה מלנקשיר, שלא הצליחה להכניע את מציי שצ'סני (אביו של שוער יובנטוס בהווה) – 0:0 מאכזב. אלן שירר שוב נכשל לכבוש ויחד עם הבצורת שלו בנבחרת רבים התחילו לתהות אז לגבי התאמתו לרמה הבינלאומית לקראת היורו הביתי הקרב ובא.

הפארסה הגדולה של בלקברן קרתה במחזור החמישי בלוז'ניקי הקפוא – שם ספרטק הביסה ללא תנאי 3:0 (כבשו דמיטרי אלניצ'ב(28), יורי ניקיפורוב(47) ורמיז מאמדוב(54)) ועלתה ל – 15 מ – 15 (בהמשך תשלים 100% הצלחה בבית הזה), אך הרגע הזכור קרה כבר בדקה הרביעית, כאשר שני שחקני בלקברן, גראהם לה סו ודיוויד באטי, החליטו ללכת מכות על המגרש. השחקנים לא הורחקו במשחק עצמו, אבל ספגו קנס מהמועדון וספגו השעיה מאופ"א לשני משחקים. בלעדיהם, בלקברן השיגה סוף סוף ניצחון בבית על רוזנבורג 4:1 – אלן שירר כבש את שערו היחיד בקמפיין בדקה ה – 16 כאשר דייק מהנקודה הלבנה ואילו מייק ניואל כבש שלושער (31,37 , 40) קצת לפני שהקריירה שלו התחילה להתדרדר – סטפן איברסן רק צימק בדקה ה – 30 ואילו פול וורהרסט השאיר את בלקברן ב – 10 שחקנים בדקה ה – 51. בלקברן, שפתחה גם את הליגה בצורה מזעזעת ומצאה את עצמה מתחת לקו האדום, בעקבות ההדחה מאירופה התעוררה, אך זה הספיק רק למקום השביעי וכמובן מאז מעולם לא התקרבה אפילו למאבק אליפות, אלא במקרה הטוב הגיעה לאירופה, אבל מעולם לא נחלה שם הצלחה.

מי הגיע מהקבוצה המנצחות לאנגליה?
ספרטק מוסקבה – סרגיי יוראן וואסילי קולקוב חתמו בחורף 1996 במילוול, נכשלו בצורה טוטאלית והיו שותפים לירידתה מליגת המשנה לליגה השלישית.
רוזנבורג – סטאלה סטנסאס העביר את החצי השני של עונת 1998/99 בנוטינגהאם פורסט ולא מנע את ירידתה מהפרמייר ליג. ביורן טורה קוורמה שיחק שנתיים וחצי בליברפול(1997 – 1999). ביורן אוטו ברגסטאד שיחק בדרבי קאונטי(2000 – 2003) וב – 2001 הושאל ממנה לבירמינגהאם סיטי, טרונד סולטוודט שיחק בקובנטרי סיטי(1997 – 1999), סאותהמפטון(1999 – 2001) ושפילד וונסדיי(2001 – 2003). וגארד הגם שיתף פעולה עם קוורמה חלק מהזמן בליברפול, אך שרד שם הרבה יותר ממנו – 5 שנים(1998 – 2003). סטפן איברסן שיחק בחוד של טוטנהאם(1996 – 2003), בהמשך נדד לוולבס בעונת הבכורה שלה בפרמייר ליג(2003 – 2004) ולקראת סוף הקריירה שיחק בקריסטל פאלאס(2011 – 2012).
לגיה ורשה – אף אחד.

 

1995/96 גביע אופ"א, סיבוב ראשון – רוטור וולגוגרד VS. מנצ'סטר יונייטד 0:0 / 2:2

בקיץ 1995 יונייטד ביצעה מהפך בסגל כאשר מכרה 3 שחקנים בכירים – קנצ'לסקיס, היוז ואינס ולא רכשה אף אחד. במקום זה, פרגי נתן במה נרחבת לצעירי קלאס 92 – האחים נוויל, באט, סקולס ובקהאם שהצטרפו לגיגס שכבר שיחק 4 שנים בבוגרים. יונייטד גם חיכתה לחזרה של אריק קנטונה מההשעיה והוא היה אמור לחזור בדיוק אחרי הגומלין נגד רוטור הרוסית, חסרת כמעט כל ניסיון באירופה. הגעת יונייטד יצרה בוולגוגרד התעניינות שיא בקרב האוהדים, שעמדו שעות בתורים ארוכים עוד לפני פתיחת הקופות. סך הכל הגיעו למשחק 40 אלף אוהדים. בניגוד לאיסטנבול, יונייטד התקבלה בכבוד מלכים. היא שוכנה בבית המלון הטוב ביותר ולכל אחד מאנשי יונייטד חיכו בחדר גלויה עם תמונה של העיר, כמו גם בקבוק וודקה וקוויאר. במשחק עצמו, מלבד קאנטונה המושעה, יונייטד גם חסרה את אנדי קול ולכן פתחה עם לי שארפ כחלוץ בצוותא עם פול סקולס. רוטור לא נתנה כבוד במגרש ואף יצרה יותר מצבים, אך המשחק נגמר בסופו של דבר בתיקו 0:0.

מעטים בקבוצה הרוסית האמינו שיצאו עם משהו באולד טראפורד. בפן המקצועי יונייטד נותרה ללא מגן ימני ופרגי הכניס להרכב את עוד חבר קלאס 92, ג'ון אוקיין חסר הניסיון. רוטור הפתיעה בהתקפת מעבר מצוינת בדקה ה – 16, כאשר צירופים בין אלכסנדר זרנוב לולדימיר נידרגאוס הביאו את האחרון לקבל כדור בתוך הרחבה ולגלגל מול שער ריק. כעבור 8 דקות אולג ורטניקוב (שעד היום מחזיק בשיא כיבושים בליגה הרוסית) חטף את הכדור, הוביל אותו לבד ובבעיטה אופיינית שלו לפינה הכניע את שמייכל – 2:0. פרגי מיד שינה מערך ל – 3 בלמים והכניס את סקולס במקום אוקיין. יונייטד התעוררה ולחצה חזק. רוטור הצילה מהקו 3 פעמים וגם קורות השער עזרו לה. בדקה ה – 60 יונייטד צימקה אחרי ששוער רוטור, סמורוקוב, הדף בעיטה של אנדי קול ישר לרגליים של סקולס. דקה לסיום שמייכל, שעלה לקרן, נגח פנימה את השיוויון. זה מנע הפסד ביתי ראשון של השדים באירופה, אך לא את ההדחה. יונייטד התרכזה בליגה ועם קאנטונה זכתה בדאבל, אבל רשמה כישלון אירופי עונה רביעית ברציפות. רוטור לא יכלה בסיבוב הבא לבורדו של זידאן, דוגארי וליזרזו והפסידה 3:1 בסיכום.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אף אחד.

 

1995/96 גביע אופ"א, סיבוב שני – ברונדבי VS. ליברפול 0:0 / 0:1

עונת פריצה של ה"ספייס בויז", כך כונתה אחר כך ליברפול של אותה תקופה. במרסיסייד חלמו לחזור לקדמת הבמה לאירופה ובסיבוב ראשון עברו את אלניה הרוסית אחרי ניצחון חוץ 2:1 ותיקו אפס באנפילד. בסיבוב השני ליברפול הגיעה לדנמרק, מדינה בה היא הייתה פופולרית במיוחד עוד משנות השמונים. עבור היריבה ברונדבי שנות התשעים היו תור הזהב, כאשר בזירה המקומית היא זכתה ב – 5 מתוך 10 אליפויות ובעונת 1990/91 הגיעה לחצי גמר גביע אופ"א, כמובן עם שמייכל בשער. בכל זאת, ליברפול הייתה קבוצה עשירה ואיכותית הרבה יותר על הנייר, כיאה למי שראתה את עצמה מועמדת לזכות באליפות פרמייר ליג. מנג'ר ליברפול, רוי אוונס, הפתיע במשחק הראשון בדנמרק כשהחליט להעלות בחוד לצידו של רובי פאולר, שהיה בכושר אדיר, את איאן ראש הותיק במקום הרכש היקר של הקיץ סטן קולימור. מנגד, בהרכב ברונדבי הופיע כוכב הזכיה של דנמרק ביורו 1992 קים ווילפורט וגם השוער המחליף של אותה נבחרת מוגנס קרוג. במשחק עצמו, בצורה לא אופיינית, השוער של ליברפול דיוויד ג'יימס מנע הפסד עם 2 הצלות אינסטינקטיביות גדולות, כולל 3 דקות לסיום ומנגד הגנה מאורגנת של הדנים לא אפשרה לליברפול יותר מדי הזדמנויות, כאשר הכי קרוב היה ראש בדקה ה – 23.

כיבוש שערים היה דווקא הצד החזק של ליברפול באותה עונה ולראיה לפני הגומלין נגד ברונדבי היא המטירה 10 שערים לרשת מנצ'סטר סיטי בשני משחקים (בליגה וגביע הליגה), אך זה היה מאותם ימים ששום דבר לא נכנס. אוונס נשאר עם אותו חוד של פאולר וראש, ששוב היו לא מדויקים, וגם השוער מוגנס קרוג כנראה קיבל השראה מבן ארצו פטר שמייכל ונתן פשוט הצגה בשער. ההתמודדות הוכרעה בדקה ה – 78, כאשר כדור קרן מצא את הראש המתולתל של המגן הנורווגי דן אגן שהשתיק את אנפילד. אוונס עוד זרק למערכה את קולימור, אבל זה היה מאוחר מדי וליברפול הודחה. ברונדבי הודחה בסיבוב הבא על ידי רומא.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אלן נילסן שיחק בטוטנהאם(1996 – 2000) וממנה הושאל לוולבס למשך חודשיים ב – 2000, אחר כך המשיך לעוד 3 שנים בווטפורד. פטר מולר שיחק במחצית השנייה של עונת 2000/01 בפולהאם ושותף מעט לעליה שלה לפרמייר ליג. תומס טוגרסן שיחק בליגת המשנה מדי פורטסמות(1998 – 2002) עם השאלה בת חודשיים לוולסול ב – 2001.

 

1996/97 גביע אופ"א, סיבוב ראשון – אסטון וילה VS. הלסינגבורג 1:1 / 0:0

לאסטון וילה לקח שנתיים לחזור לאירופה בעקבות ההדחה המאכזבת נגד טרבזונספור. בעונת 1995/96, תחת הדרכתו של בראיין ליטל, הם זכו בגביע הליגה וסיימו במקום הרביעי, כששני ההישגים האלה הקנו להם את הכרטיס לגביע אופ"א.
ההגרלה בסיבוב הראשון זימנה את הלסינגבורג משוודיה. במשחק הראשון בוילה פארק החלוץ טומי ג'ונסון העלה את האנגלים ליתרון 1:0. אסטון וילה לא הצליחה להגדיל את התוצאה ונענשה על כך 9 דקות לסיום, כאשר פיטר ויבראן קבע שיוויון 1:1.
בגומלין בשוודיה לא הובקעו שערים ובכך הסיוט השוודי של האנגליות נמשך. הלסינגבורג הדיחה בסיבוב השני את נויטשל משוויץ והודחה בסיבוב השלישי בזכות שער בודד של אנדרלכט.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? רולנד נילסן שיחק באנגליה גם לפני המשחקים הנ"ל וגם אחריהם – קדנציה ראשונה הייתה בת 5 שנים בשפילד וונסדיי(1989 – 1994), השנייה והשלישית היו בקובנטרי סיטי(1997 – 1999, 2001 – 2002) והוא גם נחשב לאחד המגנים השוודים הכי גדולים בהסטוריה עם 116 הופעות בנבחרת הלאומית. אנדראס יאקובסון ירד עם סאותהמפטון מפרמייר ליג בעונת 2004/05, יאן אריקסון עשה אותו דבר עם סנדרלנד בעונת 1996/97 ואילו מטיאס יונסון לא הצליח למנוע את ירידת נוריץ' סיטי בעונת 2004/05. מרטין פרינגל שיחק בצ'רלטון אתלטיק(1999 – 2003) והושאל גם לגרימסבי טאון ב – 2002.

 

1997/98 גביע אופ"א, סיבוב ראשון – פאוק סלוניקי VS. ארסנל 0:1 / 1:1

ארסנל פספסה את מוקדמות האלופות רק בהפרש שערים נחות לניוקאסל, וקיוותה ללכת יותר רחוק בגביע אופ"א מאשר בעונה שלפני כן, אז הודחה על ידי גלדבך הגרמנית, בדיוק בתקופת ההמתנה של ונגר, שלמעשה כבר חילק הוראות, אם כי עוד לא עמד על הקווים שלה.
המשחק הראשון התקיים בטומבה הרועש שבסלוניקי. ארסנל תקפה יותר במחצית הראשונה, כאשר דניס ברגקאמפ סחט מהשוער מיחופולוס הצלה מבעיטה חופשית ואילו אנלקה בחן את השוער מזוית קשה, אך עדיין בצורה מסוכנת. בצד השני, קוסטס פרנצסקוס ניסה להפתיע את דיוויד סימן תחילה מקרן, ואחר כך מבעיטה חופשית. בשני המקרים השוער האנגלי היה במקום. בדקה ה – 61 פרנצסקוס בא על שכרו והדליק את טומבה, כאשר קיבל ברחבה כדור מזפיריו, שחתך את הגנת את ארסנל וגלגל בקלות פנימה. איאן רייט ניסה להכניע את מיחופולוס בבעיטה חופשית, אך השוער היווני הדף.

למרות ההפסד, ארסנל עדיין הייתה פייבוריטית לעבור ומן הסתם פתחה בהתקפות על שער היריבה. כבר בדקה 22 דניס ברגקאמפ לקח כדור, עבר את בלם פאוק, נכנס בקלות לרחבה וירה פנימה – 1:1 בסיכום. מספר דקות מאוחר יותר, אותו ברגקאמפ ירה מחוץ לרחבה – מיחופולוס שוב הדף את הכדור. פאוק עמדה בפרץ שוב הרבה תודות לשוער שהדף מצוין את הבעיטות של פטי ופרלור גם במחצית הראשונה. במחצית השנייה ארסנל ניסתה שוב ללחוץ על השער, אך הייתה לא מדויקת מספיק ברחבה. זה לא היה היום של כל התותחים הכבדים שלה, מלבד ברגקאמפ. ההכרעה הדרמטית נפלה בדקה 86, כאשר בעיטת שוער של סימן הגיעה לשחקן פאוק במרכז המגרש. החלוץ זיסיס וריזאס קיבל את הכדור, הצליח להתל בכל הגנת התותחנים וירה את שער החוץ היקר פנימה. סנסציה בלונדון. ארסנל התרכזה בליגה ואולי טוב שכך – נטולת דאגות אירופיות היא נתנה חצי שני מצוין של העונה וזכתה בדאבל. פאוק לא יכלה לאתלטיקו בסיבוב הבא, אבל הודחה אחרי 2 תוצאות משוגעות – הפסד 5:2 ו – 4:4.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? הקשר האחורי תיאו זגורקיס, שחתם בפרואר 1998 בלסטר סיטי ושיחק שם עד 2000. אך הוא כמובן יותר מוכר בתור קפטן נבחרת יוון ביורו 2004 בו היא זכתה. סך הכל זגוראקיס רשם 120 הופעות בינלאומיות.

 

1997/98 גביע אופ"א, סיבוב שני – ראסינג שטרסבורג VS. ליברפול 0:3 / 2:0

ליברפול עדיין חיפשה את עצמה באירופה, למרות שעונה לפני כן הגיעה לחצי גמר מחזיקות, בעיקר תודות להגרלה מאוד נוחה והיא הודחה על ידי פ.ס.ז', הקבוצה הרצינית הראשונה שפגשה. הקמפיין האירופי בעונת 1997/98 נפתח עבורה בהגרלה קשה בדמות סלטיק, אותה עברה בזכות שערי חוץ, כולל שער ענק של מייקל אואן, שבדיוק התחיל לפרוץ לתודעה. שטרסבורג, מועדון צרפתי יחסית קטן עם אליפות אחת בהסטוריה ולמשחק הראשון של ליברפול הם הגיעו מעמקי המקום ה – 13 בליגה הצרפתית כשרק 3 נקודות מפרידות אותם מהקו האדום.

במשחק הראשון בצרפת ליברפול חסרה את פטריק ברגר וקרל היינץ רידלה, אך למרות זאת, מייקל אואן נשאר על הספסל, שכן רוי אוונס בחר לעלות עם 3 בלמים, מערך שהקשה על הקבוצה במשחק. למן הפתיחה הצרפתים התחילו לסכן את שער האורחת, כאשר כבר בדקה השלישית הגבהה מסוכנת של סטפן קולה הורחקה על ידי רדנאפ. בדקה ה – 20 קרן של קולה ננגחה אחורנית על ידי גודווין אוקפרה והחלוץ דוד זיטלי ירה וולה מ – 18 מטר פנימה והעלה את שטרסבורג ליתרון. ליברפול סיכנה את השער לראשונה רק בדקה 41, כאשר סטיב מקמנמן סחט הצלה מהשוער הסלובקי ונסל. 6 דקות לתוך המחצית השנייה רק קורה מנעה מזיטלי את השני, אך בדקה 63 הוא השלים בכל זאת צמד, אחרי שנגח פנימה הגבהה של ז'ראלד בטיקל, תוך שהוא מתגבר על ביורן טורה קוורמה. הגנת ליברפול המשיכה לקרוס ובדקה ה – 69 זה כבר 3:0, כאשר הוינגר מדנמרק דני קונטה חדר לרחבה והכניע את דיוויד ג'יימס ובכך רשם כנראה את הרגע הכי גדול בקריירה שלו. עד סוף המשחק ונסל מנע מליברפול שער ראשון על אדמת צרפת כאשר הדף בעיטות של מקמנמן ואואן המחליף.

בימים שלפני קלופ, ויינלדום ואוריגי, ליברפול לא הייתה מסוגלת להתגבר באנפילד על פיגור 3 שערים מהמשחק הראשון. זה לא קרה בחצי הגמר המדובר מול פ.ס.ז' עונה לפני כן וגם לא כאן. ונסל מנע מליברפול יתרון במחצית הראשונה ואילו פנדל מוצלח של רובי פאולר(64) ושער של קרל היינץ רידלה המחליף(84) היו בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. ליברפול המשיכה את מסכת האכזבות האנגליות בגביע אופ"א. שטרסבורג הודחה בסיבוב הבא מול הזוכה באותה עונה אינטר – לצרפתים לא הספיק ניצחון ביתי 2:0 במשחק הראשון והם הובסו 3:0 בגומלין.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? אוליביה דאקור תחילה שיחק באברטון בעונת 1998/99, הקדנציה השנייה שלו באנגליה הייתה נהדרת כאשר שותף חשוב להצלחת לידס יונייטד תחת דיוויד אולירי, כולל הגעה לחצי גמר ליגת האלופות – הוא שיחק ביורקשיר בין 2000 ל – 2003, ובפעם השלישית הוא שיחק באנגליה במהלך החלק השני של עונת 2008/09 – בפולהאם. ולריין איסמאל חתם בקריסטל פאלאס בינואר 1998, ירד מפרמייר ליג והחזיק שם מעמד 8 חודשים, בגרמניה זה עבד לו יותר טוב. כריסטופר קינה שיחק במילוול(2000 – 2003).

 

1998/99 גביע המחזיקות, סיבוב ראשון – ניוקאסל יונייטד VS. פרטיזן בלגראד 1:2 / 1:0

2 קבוצות אנגליות שיחקו בעונתה האחרונה של גביע המחזיקות – הזוכה בעונה שעברה צ'לסי וניוקאסל יונייטד, שהפסידה בגמר הגביע האנגלי לארסנל הדאבליסטית. מי שאימן את ניוקאסל הוא רוד חוליט, שפוטר במהלך המסע של צ'לסי לעבר הזכיה.
בקבוצה מצפון מזרח אנגליה שיחקו אלן שירר ודיוויד באטי למודי האכזבות עם בלקברן.

פרטיזן, שם גדול באירופה בימי יוגוסלביה המאוחדת, נפגעה קשות מהתפרקות המדינה ומהמלחמות. הקבוצות היו מושעות 3 שנים, איבדו נקודות דירוג וגם את הכוכבים. מי ששיחק בחוד הקבוצה הוא החלוץ המבטיח מטיאה קז'מן (מול ניוקאסל שותף רק בגומלין) ובהגנה כוכב נבחרת סרביה בעתיד מלאדן קרסטאיץ' כמו גם ברנקו סאביץ' ומילאן סטויאנוסקי שעתידים למצוא את עצמם בבית"ר. לעורבים היו דווקא שנתיים יחסית טובות במפעלים האירופיים – קודם רבע גמר גביע אופ"א ואז מקום שלישי בשלב הבתים של ליגת האלופות, אחרי ניצחונות על ברצלונה ודינמו קייב. הם היו פייבוריטים ברורים במפגש הזה.

המשחק הראשון בסנט ג'יימסיס פארק התחיל בצורה חיובית עבור המארחת וכבר בדקה ה – 12 אלן שירר הכניע את השוער הסרבי דמיאנץ מקרוב. העורבים השתלטו על המשחק לגמרי וגארי ספיד היה קרוב להכפיל את התוצאה. בדקה ה – 68 פרטיזן הענישה את ניוקאסל, כאשר לורן שארווה הכשיל את ננאד בייקוביץ' ברחבה, ווק ראסוביץ' דייק מהנקודה הלבנה. כעבור 3 דקות ניוקאסל בכל זאת כבשה שער ניצחון, כאשר סטפן גלאס הרים כדור חופשי שנחת ישר על ראשו של ניקוס דביזאס – 2:1.

הגומלין במגרש הביתי החם של פרטיזן היה קשוח והוכרע בדקה ה – 52, כאשר דיוויד באטי משך בחולצתו של ולדימיר איביץ' ברחבה. ווק ראסוביץ' שוב דייק מהנקודה הלבנה ושלח את ניוקאסל הביתה כבר אחרי סיבוב אחד.

מי הגיע מהקבוצה המנצחת לאנגליה? מטיאה קז'מן ששיחק בצ'לסי בעונת 2004/05 ולמרות שזכה באליפות, לא ממש הצליח להטביע את חותמו.