בשני האחרון ניצחה נבחרת אנגליה 5-1 במונטנגרו במסגרת המחזור השני בבית א׳ במוקדמות יורו 2020. מעבר לתוצאה המרשימה, הסיפור הגדול בעיניי הוא דווקא שילובם בהרכב הראשון של ווינגר צ׳לסי בן ה-18 קאלום הדסון-אודוי וקשר ווסטהאם בן ה-20 דקלן רייס בהרכב הראשון, לשניהם זו הייתה הופעת הבכורה בהרכב נבחרת אנגליה הבוגרת.
על הספסל נותר היהלום ג׳יידון סאנצ׳ו, שחגג 19 ממש באותו יום והספיק לרשום 2 בישולים ב-4 הופעות במדי הנבחרת הבוגרת. שלושתם הגיעו למעמד זה בלי לעבור כלל בנבחרת הצעירה (עד 21) של אנגליה ולמעשה הוקפצו היישר לבוגרת במהלך אמיץ של גארת׳ סאות׳גייט.
בכדי להבין עד כמה איכותי הדור החדש של הכדורגלנים האנגלים ביחס לשאר העולם, מומלץ לקפוץ אחורה בזמן ל-2017, השנה בה כבשו האנגלים הצעירים את העולם כולו. הנבחרת עד גיל 17, שהובלה על ידי פודן, סאנצ׳ו והדסון-אודוי, הפסידה בפנדלים לספרד באליפות אירופה שהתקיימה בקרואטיה באותה שנה וזכתה באליפות העולם שנערכה בהודו כחצי שנה לאחר מכן עם ניצחון 5-2 ענק בגמר על אותה ספרד, בטורניר בו קשר סיטי, פיל פודן, גם נבחר לשחקן המצטיין. בנוסף, הנבחרת עד 19 של ראיין ססניון ומייסון מאונט (שאף נבחר למצטיין בטורניר) זכתה באליפות אירופה שנערכה בגיאורגיה. אם כל זה לא מספיק, גם הנבחרת עד 20, בהובלתם של מייטלנד-ניילס, ווקר-פיטרס וסולנקה (המצטיין) זכתה באליפות העולם שנערכה באותו הקיץ בדרום-קוריאה. חשוב לציין שבכל אחד מהטורנירים זכתה אנגליה לראשונה בתולדותיה, עשתה היסטוריה משולשת וגילתה כישרונות רבים וטובים.
אני מזמין אתכם למסע אחר השחקנים הצעירים (בני 23 ומטה) שכבר הופיעו תחת גארת׳ סאות׳גייט במדי הנבחרת הבוגרת של אנגליה וצפויים להיות אלה שיובילו את נבחרת שלושת האריות בשנים הקרובות, וגם כמה אחרים שעוד צפויים לקבל את ההזדמנות על ידי סאות'גייט ולהשתלב בסגל הנבחרת בשנים הקרובות.
נתחיל כמובן בחולייה האיכותית והמעניינת ביותר הלא היא ההתקפה. בעמדת החלוץ המרכזי משחק מרקוס ראשפורד, שלעתים מוסט ימינה בנבחרת כשקיין פותח במרכז. חלוץ יונייטד בן ה-21 ערך את הבכורה בנבחרת הבוגרת כבר לפני שלוש שנים והספיק לרשום 31 הופעות ולכבוש שישה שערים במדיה, לקח גם חלק משמעותי בקמפיין המוצלח של הנבחרת במונדיאל.
בכנפיים השחקנים הבולטים הם ללא ספק הדסון-אודוי וסאנצ׳ו שהוזכרו כבר בפתיחה, שניהם שחקנים דומים מאוד, ושונים בנוף האנגלי – זריזים וטכניים, עם דריבל נהדר, ראיית משחק חכמה ובגרות מרשימה לכל הדעות. הם לא בורחים מאחריות אלא מחפשים אותה, אוהבים להנהיג ולקחת את המשחק על עצמם – דבר אשר עשוי להקשות על חוליות ההגנה שיתמודדו מול שניהם בו-זמנית ולהותיר את ראשפורד חופשי ומאושר ברחבה.
הקשר ההתקפי הוא לא אחר מאשר דלה עלי הנפלא של טוטנהאם. גם הוא, כמו ראשפורד, משחק בנבחרת כבר שלוש שנים, הספיק לרשום 35 הופעות במדיה, לתרום 3 שערים ו-6 בישולים ולהוביל את הנבחרת גם במונדיאל ברוסיה. למרות שהוא כבר מספר שנים משחק ברמות הגבוהות ביותר חשוב להזכיר שרק בעוד כשבועיים ימלאו לו 23.
על הספסל צפויים להמתין להזדמנות צמד המ״מים – קשרה ההתקפי בן ה-22 של לסטר, ג׳יימס מדיסון, שנחשב לשחקן ורסטילי מאוד וניחן ביכולות בעיטה ומסירה גבוהות ומייסון מאונט, בן ה-20, שמושאל מצ׳לסי לדרבי קאונטי של למפארד, שידוע בעיקר בשל הבעיטות החופשיות האדירות שלו והפך למוכר בזכות הטורניר הנפלא שסיפק בזכייה באליפות אירופה עד 19 בגיאורגיה ב-2017. השניים זומנו לסגל של סאות׳גייט בליגת האומות, עדיין מחכים לרשום את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת ועשויים להפוך לשחקני סגל משמעותיים בשנים הקרובות.
במידה ותזדקק לשינוי מהאגף, ימתינו דמאריי גריי בן ה-22 מלסטר שמשחק בכנף ימין וראיין ססניון בן ה-18 מפולהאם שמשחק בכנף שמאל, גם הם, כמו אודוי וסאנצ׳ו, זריזים מאוד ומתבססים על מעבר שחקנים בדריבל. שניהם מחכים גם כן להופעת הבכורה במדים הלאומיים.
אז התקפה נוצצת ומלאת כישרון יש, אבל כדי לשלוט במרכז המגרש נבחרת שלושת האריות זקוקה גם לחוליית קישור חזקה ודומיננטית. העוגנים של אנגליה במרכז הקישור צפויים להיות פיל פודן ודקלן רייס.
הראשון, שהוא גם הצעיר בין השניים (18) ומשחק תחת פפ גווארדיולה במנצ׳סטר סיטי בה גדל, נחשב כבר שנים לאחד הכישרונות הגדולים ביותר בממלכה. הוא הספיק לרשום מעל 40 הופעות במדי הנבחרות הצעירות השונות של אנגליה ולהוביל את הנבחרת עד 17 לזכייה המרשימה באליפות העולם בהודו כשהוא כובש צמד בגמר ונבחר למצטיין בטורניר. כמו כל שחקן של פפ, גם פודן, שמשחק בעיקר כקשר מרכזי (50-50), מתמחה במסירות קצרות שמאפשרות שליטה בכדור והפרת לחץ מצד היריבות, שולט בכדור בצורה נפלאה וניחן בראיית משחק ברמות הגבוהות ביותר.
לצידו צפוי לשחק קשר ווסטהאם בן העשרים שייצג למשך שנים בכלל את הנבחרות הצעירות של אירלנד ואף רשם 3 הופעות במשחקי ידידות בנבחרת הבוגרת שלה לפני שהחליט לייצג דווקא את אנגליה בה נולד וגדל. הוא נחשב בעיני האירים לגיבור האומה הבא ועמד במרכזה של דילמה מעניינת – ״האם עדיף לו להישאר באירלנד הבינונית, בה יהיה הכוכב המרכזי, או לקחת סיכון ולייצג את נבחרת אנגליה עמוסת הכוכבים?" או במילים אחרות, "עדיף להיות זנב לאריות או ראש לשועלים?״.
זו ללא ספק בחירה משמעותית שמטילה אחריות גדולה מאוד על מי שהיה אז בן 19 בלבד. אבל רייס הוא לוחם אמיתי, במלוא מובן המילה – הוא לא ויתר על ההזדמנות לשחק עם הכוכבים הגדולים ביותר גם בידיעה שיצטרך להילחם על דקות משחק. הוא לא מוותר על שום כדור, בקרקע וגם באוויר, ודואג לשמור אותו ברגלי קבוצתו גם לאחר שזכה בו עם מסירות מדויקות רבות – קצרות וארוכות שמאפשרות שינויי קצב משמעותיים. נראה שהבחירה השתלמה לאנגליה לא פחות מלקשר המוכשר.
גם בחוליה זו אנגליה מציגה עומק מרשים עם צמד הקשרים בני ה-23 – רובן לופטוס-צ׳יק מצ׳לסי, שמתנשא לגובה של 1.91 מ׳ וכבר הופיע 10 פעמים במדי הנבחרת, כולל השתתפות בקמפיין המוצלח ברוסיה והארי ווינקס מטוטנהאם, שהפך לאחרונה לשחקן מפתח במערך של פוצ׳טינו והספיק לפתוח 3 פעמים בקישור של הנבחרת הבוגרת.
אם בכל זאת מחפשים נקודת תורפה בדור הנוצץ של האנגלים, אין ספק שמדובר בחוליית ההגנה. אמנם גם היא כוללת כישרונות כמו טרנט אלכסנדר-ארנולד, ג׳ו גומז ולוק שואו, שמגובים גם במגינים כמו קייל ווקר-פיטרס מטוטנהאם, בן צ׳ילוול מלסטר וארון וואן-ביסאקה מפאלאס, אבל היא לוקה בחסר בעמדות הבלם השני והשוער בהם לא התפתחו עדיין שחקנים שנראה שיוכלו להשתלב בהרכב העתידי של הנבחרת. ובכל זאת, אם נחרוג ממגבלת הגיל, נוכל לצרף את סטונס בן ה-24, שרשם מעל 35 הופעות בנבחרת ואת פיקפורד בן ה-25 שרשם 17 הופעות בנבחרת ויעמוד בין הקורות. שניהם שחקנים מוכחים שכבר פתחו במדי הנבחרת של סאות׳גייט במונדיאל ברוסיה ויספקו ניסיון משמעותי להרכב העתידי הצעיר והכישרוני של האנגלים.
גיל ממוצע של שחקני ההרכב: 21
מספר שחקני הרכב שגילם המקסימלי הוא 20: 5
שווי כולל מוערך על פי אתר טרנספרמרקט: 530 מיליוני יורו.
וכל זה כשאנחנו כלל לא מזכירים כישרונות אנגלים כמו תאמי אברהם, ג'ונג'ו קני, אינסלי מייטלנד-ניילס, דומיניק קלברט-לווין, ריס נלסון, ג'ק גריליש, אמיל סמית'-רואו, דומיניק סולנקה, מורגן גיבס-ווייט, רוב הולדינג ורבים נוספים בעלי פוטנציאל שיכולים להתעלות מעל אלה שאני חושב שיובילו את הנבחרת בשנים הקרובות. אז בפעם הבאה שאתם מדברים על הנבחרות הטובות והאיכותיות בעולם, אל תשכחו להזכיר גם את מולדת הכדורגל, כי נבחרת אנגליה כאן לעוד הרבה מאוד שנים.
