על מגרש הכדורגל גורלות לעיתים נחרצים ברגעים ספורים. לא הרבה היה חסר כדי שמכבי חיפה תמעד באופן טיפוסי נגד היריבה הכתומה, אבל נדמה היה שהלילה גם הכוכבים נצבעו ירוק. בעוד בני יהודה כאילו התעקשה שלא לקחת את המתנות שחולקו באדיבותו של פלאניץ' (אולי כדאי לחכות עם תואר "הבלם הטוב בליגה"), בחיפה דווקא שמחו לנצל את החלמאות בהגנה התל אביבית.
גם קלישאות צריכות להיאמר: למרות יכולת פושרת, מכבי חיפה של ברק בכר מפגינה אופי פעם נוספת. חיפה הזכירה היום את מכבי ת"א גרסאת ולאדן איביץ: מצוינת במצבים נייחים וניצול הטעויות של היריבה, אבל לא הרבה מעבר לכך. נדמה שבכר הבין את מה שעמיתו הסרבי כבר גילה לפניו: בליגה הזו, גם בלי חלוץ איכותי, אין בעיה אמיתית לכבוש שערים. ההחזקה העיקשת בכדור בסופו של דבר תדגיש את פערי האיכויות, והיריבה כבר תעשה לפחות טעות פטאלית אחת.
היום, בנדיבות שאינה אופיינית, חילק דן מורי כמה כאלו. המשחק הרע של מורי, בשילוב עם עוד יום נהדר של ג'וש כהן, קבעו את תוצאת המשחק ויצרו את האשליה כאילו מדובר בהצגה של מכבי חיפה, כאשר למעשה הרבה כדורגל לא היה שם. בהינתן שמיליגרם אחד מן הריכוז העודף במוחו של ג'וש כהן, שמנע מהירוקים להסתבך והפך אותו לשובר שוויון פעם נוספת, היה עושה את דרכו באורח פלא לראשו של דן מורי, מכבי חיפה הייתה מלקקת עכשיו את הפצעים.
ואם כבר הזכרנו את איביץ'. במידה והוא היה זה שעומד על הקווים בכרמל, בוגדאן פלאניץ' היה חוטף מקלחת קרה בסרבית בסיום המשחק הערב. למרות משחק טוב נגד מכבי פ"ת ומחצית ראשונה סולידית, הבלם הסרבי התקשה לשחזר את היכולת בחצי השנה, ונפל שוב בבורות הרגילים שלו. התזמון הרע של פלאניץ' בכניסה לתיקולים, שהיה באוחריו עד כה העונה וגרם לדפיקות לב רבות במכבי חיפה, שוב הגיע לביקור. מהרגע שפדרו קמפוס נכנס למגרש, פלאניץ' שידר חוסר אונים ויכולת להתמודד עם הצ'יאלני הצעיר באחד על אחד. נדמה היה שקמפוס מחפש לקחת את הסרבי למאבקים, כאילו מדובר בהוראה שהגיע איתה מהבית. מה שמעלה תהיה טבעית – האם מדובר בניתוח של הצוות המקצועי, או שהחלוץ הצעיר פשוט הביט בבלם הסרבי והחליט שמדובר ביריב נוח? נוכח הפארסה המקצועית התורנית בבני יהודה והלוק המאיים של פלאניץ', אף אחת מהאופציות לא נשמעת סבירה במיוחד. המאצ' אפ בין השניים הוביל למספר טעויות קריטיות של פלאניץ' [ספק נגיעת יד בירידה לגליץ' ברחבה (60'), כיסוי לקוי שהוביל לפנדל (62') ותיקול רע (76') שסידר לקמפוס מצב הבקעה ודאי] והוכיח שוב שעדיין מוקדם לכתור כתרים לבלם.
השער השני של חיפה הערב היה השישי שהיא כובשת העונה ממצב נייח, וזאת רק לאחר שניים עשר משחקים. למען ההשוואה, ליברפול, המוליכה את הטבלה באנגליה, כבשה גם היא שישה כאלו, לאחר חמישה עשר משחקים, כאשר רק צ'לסי מקדימה אותה עם שמונה שערים. בליגה שבה לעיתים קשה מאוד להבקיע את השער הראשון, היכולת לכבוש גם שלא כתוצאה ממשחק רציף חשובה ביותר. הדבר רלוונטי על אחת כמה וכמה עבור מכבי חיפה, שנתקלת לרוב ביריבות שנמצאות עם אחד עשר שחקנים מאחורי הכדור ומקשות מאוד על יישום תבניות התקפיות סדורות. היכולת להפתיע את היריבה עם תרגיל במצב נייח, מהווה מכפיל כוח משמעותי עבור הירוקים ומדובר אולי בשדרוג המקצועי החשוב ביותר שהביא עימו צוות האימון החדש.
בכל הקשור לפנדלים, לעומת זאת, המצב פחות מזהיר. לטובתה של מכבי חיפה נשרקו ארבעה כדורי עונשין בחמשת משחקי הליגה האחרונים, אשר נבעטו על ידי לא פחות מארבעה שחקנים שונים. רק מחצית מהכדורים הסתיימו ברשת, הרבה לטעמי בשל חוסר העקביות בבחירת הבועט. גם היום חיפה הייתה קרובה להחמיץ, אחרי בעיטה רעה של שרי שהסתיימה ברשת במזל. השער שכבש ההולנדי סיכם היטב את יכולתו הערב (מספיק בקושי) וחתם משחק פושר בסטנדרטים שהציב העונה.
למרות סחיטת הפנדל, שרי שגה במספר מסירות פשוטות, שאף הובילו להתקפות מסוכנות של בני יהודה. לאחר שהשתלט בצורה מרהיבה על כדור מהאוויר במחזור הקודם, דווקא הערב התקשה בפעולה קלה בהרבה ובזבז מצב קורץ (67') לאחר מסירה נהדרת של אבו פאני. עוד בגזרת הפושרים נמצא חוסה רודריגז, שהיה אחראי ליותר מדי איבודי כדור מיותרים, שלא מאפיינים את היכולת של הספרדי, אשר הולחם להרכב של בכר בזכות יכולת הטיפול בכדור תחת לחץ.
מכבי חיפה יכולה לסמן וי על שלוש נקודות חשובות הערב, אבל כפי שהקפיד לציין בכר בכר בסיום המשחק, עדיין אין מקום לחגיגות. לא רק כי יש למכבי תל אביב עוד 75 נקודות בקופה, אלא בעיקר מאחר וחיפה עדיין לא נגמלה מהדחף הבלתי נשלט לסבך עצמה – ולא בכל יום יהיו שם דן מורי וגו'ש כהן להציל אותה.
