מסע לאומית – סדרת טורים על העונה של מכבי חיפה כדורסל בליגה הלאומית: פרק 1

והפעם: מחזור ראשון, מכבי רעננה בבית.

לשאר הטורים במסע

בסוף דווקא הגעתי בזמן.
כשאני נוסע לכדורגל, בעיקר במשחקי הבית, אני משתדל להגיע שעתיים לפני השריקה כשמתאפשר לי;
קצת בירה, קצת להיפגש עם חברים שלא יושבים איתי באותו היציע/ חברים שאוהדים את הקבוצה היריבה שלא ראיתי תקופה וקצת כדי להיכנס כראוי לאווירה אחרי יום לחוץ.
לעומת זאת, כשאני נוסע לכדורסל, אני מרשה לעצמי קצת לזרוק ולהגיע סמוך לשריקה.
הפעם אפילו כמעט איחרתי, זכות ששמורה בד"כ למשחקים בנוקיה (מנורה מבטחים!) שם אני איכשהו תמיד הולך לאיבוד כשאני מגיע לבד ונכנס ברבע השני כשהמשחק כבר גמור.

חשבתי שהגעתי בזמן.

אבל אז… אז נפל המחשב בקופות ברוממה. הסתכלתי על גב המחשב מנקודת המבט שלי מחוץ לקופות הכרטיסים.
עדיין לא שמעתי בחיי גב מחשב שיכול לדבר, אבל הרגיש לי שהגב של המחשב הספציפי הזה בקופות מנסה להגיד לי: "לא נוקיה ולא גמר פיינל פור, תגיד שלום לליגה לאומית".

מכבי חיפה כדורסל
קרדיט תמונה: נועם אילוז

בסוף נכנסתי בשתי דקות איחור, למרות שהמשחק עצמו נדחה ברבע שעה ברגע האחרון, כנראה כדי להדגיש לי שנית שאני בליגה הלאומית. אמנם שתי דקות איחור, אבל כשהתיישבתי (עוד שינוי מהכדורגל, שם אני עומד 90 דקות) לוח התוצאות אמר לי שהתוצאה עדיין 0:0. חשבתי שהתבלבלתי לרגע עם מכבי רגל. את פניי קיבל היכל רוממה עצוב מאי פעם עם משהו כמו 600-700 צופים, שזה מכובד לליגה לאומית, אבל לא מכובד למכבי חיפה.

גם הקבוצה שעלתה לפרקט לא בדיוק כיבדה את מכבי חיפה, אם כי הציפיות שלי מהעונה הזאת, כמו שאולי הסקתם משם הסדרה, הן לא בדיוק עלייה לליגה הבכירה. מכבי חיפה של העונה לא עשויה בעיניי מהחומר ממנו עשויות קבוצות שעולות ליגה מליגת משנה בה יש רק עולה אחת וגם זה אחרי סדרת פלייאוף מפרכת. המועדון מרגיש לי עייף וחסר רעב ואמביציה כדי לדרוס את הליגה, וגם סגל השחקנים שלנו, לפחות על פי המשחק הראשון וההכנה, לא בדיוק מעל הליגה כפי שמצופה ממכבי חיפה.

כמה מכם יכולים להתגאות שהם היו במשחק בו הקבוצה שלהם הפסידה בבית למכבי רעננה?
אמנם זה היה רק המשחק הראשון, אבל זה נראה רע מאוד גם כשהובלנו. אני יותר טיפוס של כדורגל, אבל כל אדם שהיה נקלע אתמול לרוממה יכול היה לספר לכם על הגנה רכה, בעיות בריבאונד ומשחק התקפה לא מספיק מגוון. אה, וכמיטב המסורת הירוקה, אין לנו סנטר ברמה גבוהה נכון לכתיבת שורות אלה.

 

מה שכן יש לנו, זה בחור ממש נחמד בשם דשילדס שחי את המשחק (אוהדי מכבי חיפה אוהבים את זה, בהיעדר איכות בשתי הקבוצות הבכירות באגודה אנחנו מתנחמים בדברים מהסוג הזה) והוא גם עשה רושם של אחד שיהיה סקורר לא רע בכלל לליגה הזאת. יש גם את חואן ברחל. השם נשמע כמו שם של דמות מהעונה הבאה של נרקוס, הידית אתמול הייתה של קליי תומפסון עם 5 שלשות די מרשימות, אבל די ברור לי שלא בכל ערב אפשר לבנות על זה, וגם אתמול זה לא הספיק לניצחון.

על מכבי רעננה, המנצחת של הערב, לא ידעתי הרבה, למעט הסל המשוגע שפניני דפק על המוטציה מ.כ חיפה לפני הרבה שנים(https://youtu.be/LAUIaXz02nw) ושגיל בני ובריסקר ג'וניור, כוכבי נבחרת העתודה, שזכתה באליפות אירופה היסטורית בקיץ משחקים שם. היה תענוג לצפות בשניהם, ובעיניי גיל בני גם היה ה-MVP של המשחק. מאחל להם המון בהצלחה, קבוצה חמודה לגמרי.

בשבוע הבא, הפינה תקפוץ כמה שלבים – בעקבות השביתה שהייתה בליגה הלאומית, יצא שהדרבי יהיה כבר במחזור השני ולא בחמישי כפי שתוכנן. זאת כבר תהיה אופרה אחרת.

אז יאללה, רק תביאו את הדרבי.

מכבי חיפה, ברק פלג
Credit to "Maccabi Haifa Basketball" Facebook page