בזמן האחרון אחת הטענות שנשמעות יותר ויותר היא שהמשחק הולך ומשתנה לקראת עולם שבו כל שחקן יוכל למלא בהצלחה מספר תפקידים. לכן, ישנם מספר שחקנים שאולי כישרונם לא רב ואולי חלק מהאוהדים לא מבינים מה הם עושים בקבוצה (שחקנים בסגנון מתייה מברצלונה למשל), אך העובדה שהם רב-גוניים ומסוגלים למלא את החסר בכמה עמדות, משחקת היטב לטובת המאמן שלהם, שיבחר לשתף אותם כדי שיוכל בקלות לשחק בין מספר מערכים (במקרה של בארסה ומתייה זה לזגזג בין 3-4-3 עם מתייה כבלם שמאלי או ל 4-3-3 כמגן שמאלי).
כדי לשחק בכמה עמדות אתה צריך מספר תכונות לא שגרתיות. לרוב מגנים הם על ספקטרום הגובה הנמוך-ממוצע ומתייה הוא גבוה יחסית, אך למרות גובהו הוא מאוד מהיר – תכונה חיונית למגן. בסופו של דבר, כמעט שאין שחקנים מושלמים למספר עמדות וזאת מכיוון שבדר"כ הפרופיל לכל עמדה הוא די ספציפי. למשל, כשאתם חושבים על שחקן קישור אחורי, אתם מן הסתם חושבים על שחקן גבוה, חזק, שיודע למסור. שחקנים כמו קאסמירו ומאטיץ כאשר שחקנים בגובה של קאנטה הם חריגים בנוף המקובל.
אבל למרות הקושי, יש קבוצה שכן מתמקדת בזיהוי שחקנים ורסטיליים. סוד גלוי הוא שמנצ׳סטר יונייטד יצאה בקיצים האחרונים למסע רכש עצום, וכמו שרבים הזכירו ההרכב מול ריאל היה אחד הגבוהים שנראו ברמות אלה בשנים האחרונות. מפלצות אדם כדוגמת דויד דה חאה (1.92), אריק בייאי (1.87), כריס סמולינג (1.93), ויקטור לינדלוף (1.88), פול פוגבה (1.91), נמניה מאטיץ' (1.94), מרואן פלאיני (1.94) ורומלו לוקאקו (1.90) מילאו תפקידים בהרכב של מוריניו. כשיש לך בהרכב שחקנים כמו החבורה לעיל, שלא רק שהם מהווים איום באופן מתמיד בכדורי גובה, אלא גם רובם ניחנים בטכניקה נהדרת, יש למורינו את היכולת לשחק במגוון עמדות נרחב מאוד ואף ניתן לשחק עם ההרכב נקודתית מול כל קבוצה ולפגוע בנקודות התורפה שלה.
וכך כבר ראינו במשחק מול ריאל איך שלישיית הקישור האנגלית תקפה באגרסיביות את שחקני המפתח בקישור הספרדי ובעיקר את מודריץ וקרוס. זה לא עזר ליונייטד לנצח את המשחק, אבל כן צימצם פערים בין הקבוצות וכן שידרג את המשחק שלה לטעמי. שחקנים כמו פוגבה, ראשפורד, מרסיאל, ולנסיה ובאיי הם ערך מוסף אדיר לקבוצה, כי מלבד האיכות שלהם בעמדות הרגילות, הם גם מסוגלים לשחק בעוד עמדות ומערכים ובכך לשדרג את האפשרויות של יונייטד.
על סמך הדברים לעיל, ניתן להבין שיש סיבה לסכומים הגרנדיוזים שהם משלמים על שחקנים, משום שזה נותן להם מגוון יתרונות – גם יתרון הגובה, גם האיכות בעמדה הרגילה שלהם וגם האפשרות להסיט אותם לעוד עמדות ולשנות שיטה מבלי "לבזבז" חילופים. בנוסף, רובם גם צעירים מה שפועל לשני הכיוונים – מצד אחד בעיית חוסר ריכוז וניסיון ומצד שני הם פוטנציאל עצום שרק זקוק לליטוש וכשמוריניו המאמן שלך, לא צריך לדאוג…
בדר"כ קבוצות מסתמכות על כמה מרכיבים בשיטת המשחק שלהם. או שכל או גודל או מהירות או טכניקה ושילוב כל אלה יחד בשחקנים ספציפיים יכול להוביל לאימפריה חדשה אם יעבדו עם השחקנים הנ"ל נכון, ולכן על ז׳וז׳ה מופקדת אחראיות רבה – לדאוג לדור העתיד של הכדורגל העולמי. ואם נסתמך על הנתונים הנ"ל, ניתן לקבוע שיש לנו מועמדת רצינית לאליפות הפריימרליג ומי יודע, אולי גם לאלופת אירופה בקרוב…
