מכתב לברק בכר

ברק שלום,

היום מונית רשמית למאמן מועדון כדורגל מכבי חיפה. מחד מועדון הכדורגל הלחוץ בישראל, מאידך המסודר ובעל קהל האוהדים הגדול והנאמן בישראל.

כשבוחרים ראש ממשלה או נשיא יש נטייה לומר שמרגע המינוי (או במקרה שלנו מרגע תחילת העונה), ״זוכה״ הנבחר ל-100 ימי חסד של עשייה ללא ביקורת. עשייה שקטה. הרשה לי לומר לך, כי במקרה של מועדון הכדורגל מכבי חיפה, במקרה שלך, תזכה אולי ל-50 ימים.

הסיבות מגוונות. שנים שחונות של כדורגל אפרורי, ללא אליפות, ללא פגיעה בזרים, ללא כדורגל שמח. את כל אלה כבר ידענו טרם הקדנציה של מרקו בלבול. אבל מרקו הגיע לשנה וחצי נהדרות, בהן הועלה רף הציפיות: הוא החייה את המועדון, פיתח שחקני בית, פגע בזרים וגרם לקבוצה לשחק כדורגל שמח, או כדבריו ״הכדורגל היפה בישראל״.

השנה האחרונה גרמה לכולם להאמין שהשד לא כל כך נורא ועם קצת יותר ריכוז מכבי חיפה יכלה לסיים את העונה האחרונה עם דאבל. מרקו הביא את הקבוצה לבאר, אולם פעם אחר פעם לא השכילה הקבוצה לשתות ממנה.  ע״ע המשחק נגד ב״ש בגביע והאופציות לצמצום הפער מהמקום הראשון שלא נוצלו פעם אחר פעם). ייתכן וזה מה שהכריע את הכף לטובת המינוי שלך.

אגלה לך סוד קטן: מינוייך רחוק מלהיות קונצנזוס. גם בעיניי. מרקו לטעמי זכאי היה ללפחות עוד עונה. עליך להבין דבר אחד. את המאמן שהגיע למקום השני בעונה האחרונה החליפו במטרה אחת בלבד – לעלות למקום הראשון. לשמחתך או לצערך השנה האחרונה פתחה את התאבון והעלתה שוב את רף הציפיות בקרב המועדון והאוהדים. כל תוצאה אחרת מלבד אליפות תחשב לכשלון. אבל כמי שהביט שנים למכבי תל אביב בלבן של העיניים ויודע דבר או שניים על מלחמה על אליפות כנגדה, אם כבר החליפו את מרקו בלבול, ההרגשה היא שהחליפו אותו בבנאדם הנכון.

בהצלחה.