איזה מחול שדים מתחולל סביב מכבי חיפה ב – 24 השעות האחרונות. בסך הכל לא ראינו אתמול משהו מאוד מפתיע. הקבוצה, כמו לא מעט קבוצות בכדורגל המודרני, מתקשה מאוד נגד צפיפות. ברור שה – 3-0 בדרבי לא משקף את ההבדלים בין שתי הקבוצות, אבל הוא לוחץ לאוהדים ולמערכת איפה שכואב ומוליד שרשרת של הצהרות והסקת מסקנות לא מחוברות למציאות. הלו, הקבוצה הזו התחלפה לגמרי לפני שלושה שבועות. הפועל חיפה היא לא קבוצה כזו רעה, וראינו איך הפועל ב"ש מנצחת בשיניים את אשקלון וזה עוד בלי יום גדול של השוער האשקלוני.
אורי קופר פרסם אתמול סטטיסטיקה מרהיבה (כהרגלו בקודש) על אובדן נקודות של קבוצות גדולות לקבוצות קטנות באנגליה כגורם המנבא בדיוק של מאה אחוז (!) את זהות האלופה בשש השנים האחרונות. זה לא מקרי. כשאין שטח והכדור לא נכנס בחצי השעה הראשונה, הרגליים מתחילות להיות כבדות, הקהל הרבה פחות סבלני, ותוך כדי המשחק מתחיל לו כדור שלג המכניס את הקבוצה לשיתוק שמוביל לאובדן נקודות מול קבוצה קטנה.
איך מפצחים בונקר? מכבי תל אביב עשתה את זה בשלוש השנים האחרונות באמצעות שחקן ההכרעה הכי גדול שידע הכדורגל שלנו. הפועל באר שבע הייתה צריכה ללקט את הארסנל ההתקפי הכי רחב שראינו בליגה שלנו, הכולל שחקנים רעבים ומוכשרים כאחד, כדי להגיע למספיק מצבים על מנת להכריע משחקים כאלו.
בואו לא נתבלבל. מכבי חיפה, כמו שקורה בדרך כלל נגד קבוצות שמסתגרות מולה בחמש השנים האחרונות, לא הגיעה להמון מצבים אתמול. גם המצב הכי גדול היה כתוצאה ממתנה של בן-בסט לדמארי. כאשר לא נפרץ הסכר בחצי השעה הראשונה, ויותר מזה כשעוד מובקע גול באחת המתפרצות של הקבוצה היריבה, כדור השלג מקבל דחיפה רצינית ונהיה כמעט בלתי אפשרי לעצור אותו. אלא אם כן מתרגלים את זה. אם שחר מאמין שקרלסן בנה סגל טוב, וזה בהחלט נראה כך, הוא צריך לתת לדברים להמשיך להתנהל אפילו במחיר של ירידה לפלייאוף תחתון. לא יצא כלום מהעונה הזו של מכבי חיפה אם היא לא תפצח ותזהה את העוגנים שלה להתמודד מול קבוצות מצופפות בעונה הבאה. אזמי נראה כשחקן שיודע לשחק על שטח קטן וורמוט, עטר ודמארי הם שחקנים מוכחים. הפיזיות של פלט הייתה יכולה מאוד לעזור אתמול אבל זו כבר היסטוריה. רועי קהת יודע להתברג ולהוות כוח משמעותי מקו שני. אם בעונה כזו הוא מצליח להראות את זה, הפוטנציאל הוא רב.
יענקל'ה היה חייב לשחרר מיד אחרי המשחק הצהרה שממשיכים כרגיל. שלהפסיד בדרבי זה לא נעים, אבל צריך להיכנס לפרופורציות. אלו שחקנים שכמעט לא שיחקו ביחד המנסים לפצח בעיה שמכבי חיפה מתמודדת איתה כבר חמש שנים – למעשה מאז עזיבתם של חמד ורפאלוב את החלק ההתקפי – איך מנצחים קבוצות קטנות כאשר לא מבקיעים בחצי שעה הראשונה?
יש למכבי חיפה ארבעה משחקים, ובתקווה עוד שבעה בפלייאוף התחתון, כדי לפענח את זה ולהיות בשנה הבאה פקטור מול הקבוצות הגדולות והקטנות כאחד. יענקל'ה שפך המון כסף השנה, הדבר היחיד שהכסף שלו לא יכול לקנות הוא סבלנות. הוא נמצא בצומת קריטית ועליו להוכיח שהוא למד מהעבר. אם אין אובדן אמון מוחלט של השחקנים במולנסטיין הוא חייב להמשיך ולטובת השנים הבאות, בואו נקווה שזה ייגמר בפלייאוף תחתון.
