// מאת צ'רלי שטנצלר
מונדיאל 66' נערך באנגליה לכבוד חגיגות 100 השנים לפדרציה האנגלית. זאת הייתה ההזדמנות של האנגלים להוכיח שהמדינה שהמציאה את המשחק היא הכי טובה בכדורגל, סברה שלא ממש הוכיחה את עצמה במונדיאלים הקודמים, ולמען האמת גם לא לאחר מכן.
המונדיאל מתחיל במיני שערורייה עם סוף רומנטי, כשהגביע העולמי נגנב מהכספת. האנגלים פנו לחברה שווייצרית שתכין להם העתק, אבל בינתיים הכלבה פיקלס מצאה את הגביע עטוף בנייר עיתון זרוק בפארק והכלבה הופכת להיות מפורסמת יותר מהכלבה לייקה.
אז אנגליה רצתה מאוד לזכות ואם תשאלו את הנבחרות דרום אמריקאיות, האמצעים לעשות זאת היו לרשותה והם לא היו כשרים. זה התחיל מטענות נגד ההגרלה הלא הוגנת וממשיך עם האישור שקיבלה אנגליה לערוך את כל משחקיה בוומבלי. ברזיל שוכנה במרכז ליברפול ברעש בלתי נסבל כשמאות ילדים עומדים בתור כדי לקבל חתימות מבלי כמובן שהמשטרה תמנע זאת מהם.
גם לברזיל היו טענות רבות, בעיקר בשל אלימות כלפי הכוכב הגדול, פלה. הוא הספיק לכבוש במשחק הראשון מול בולגריה, אבל חטף הרבה מכות במהלך המשחק ובסופו של דבר לא סיים אותו ונעדר גם מהמשחק הבא בו הפסידו להונגריה. פלה חזר מול פורטוגל (אליה נגיע בהמשך), אבל שוב כוסח ללא רחמים, ושוב ללא תגובת השופט. ברזיל הפסידה ועפה כבר בשלב המוקדם. הקהל בברזיל קיבל את ההדחה בצורה "הגיונית" בסך הכל על ידי הכנת עמוד תלייה במרכז ריו שיועד למאמן הלאומי, ויסנטה פאולה.
עוד נבחרת שעפה הביתה מוקדם מהצפוי הייתה איטליה, שהגיעה כפייבוריטית גדולה, אבל הציגה נבחרת מסוכסכת שבאחת הסנסציות הגדולות בתולדות הטורניר הפסידה 1-0 לצפון קוריאה והודחה, גם היא, כבר בשלב הבתים. בדרכם הביתה קיבלו האיטלקים הודעה על כך שאלפי מפגינים מחכים בשדה התעופה ברומא. המטוס שינה מיד כיוון ונחת בגנואה, אלא שגם בגנואה המון זועם רגם את האוטובוס האיטלקי באבנים .
הצפון קוריאנים שהעפילו לרבע הגמר ניצבו בפני בעיה מפתיעה. הם לא שריינו לעצמם מלון להמשך, מכיוון שלא תכננו להישאר מעבר לשלב הבתים. מי שנחלץ לעזרתם הוא אב מנזר שאירח אותם ללא עלות בטענה שאמנם הדעות שלהם שונות משלו, אך הכדורגל שלהם מהנה ביותר. החלום של צפון קוריאה המשיך להתקיים מול פורטוגל כשכבר בדקה ה-25 הם מצאו עצמם ביתרון 0-3 מפתיע ביותר במשחק אותו שפט מנחם אשכנזי הישראלי, אלא שכאן נכנס לפעולה "היהלום השחור" של פורטוגל, אוסביו. עד לסיום הוא כבש רביעייה כולל שני פנדלים (גם כן מפוקפקים) ופורטוגל השלימה ניצחון 3-5.
קצת על פורטוגל, לה זה היה מונדיאל ראשון: בטורניר לא השתתפה אף נבחרת אפריקאית לאחר שכל 15 המשתתפות במוקדמות פרשו בשל העובדה שפיפ"א לא העניקה כרטיס אוטומטי לאפריקה, אלא דרך נוקאאוט מול אסיה. האפריקאים אמנם הפסידו את מונדיאל 66' בעקבות המחאה, אבל החל מהמונדיאל הבא הם כבר זכו לאותו כרטיס אוטומטי אותה דרשו.
אפריקה בכל זאת הייתה בטורניר כשקיבלה ייצוג דווקא במדי נבחרת פורטוגל בזכות המאמן הברזילאי, אוטו גלוריה. צחוק הגורל – במאה ה-16 הייתה זו דווקא פורטוגל שהשתלטה על ברזיל והנחילה לה את השפה, אך בחלוף השנים הפכה לנחותה יותר, בטח שבכדורגל. פורטוגל נזקקה למאמן ברזילאי כדי שידיח את ברזיל ו"יגייס" שחקנים שחומי עור ממוזמביק, קולוניה פורטוגזית, ובראשם גם אוסביו שסיפר שאת כל כספו שלח לאימו שגידלה 8 ילדים במוזמביק. פורטוגל סיימה את הטורניר במקום השלישי כשאוסביו מסיים כמלך השערים של הטורניר עם 9 כיבושים. מי שעצרה אותה הייתה אנגליה בניצחון 1-2 בחצי הגמר מצמד של בובי צ'רלטון.
בחצי הגמר השני ניצחה מערב גרמניה 1-2 את בריה"מ החזקה משער שני של בחור צעיר בן 21 בשם פרנץ בקנבאואר, אבל נתמקד דווקא בשוער מולו כבש, לב יאשין האגדי, אולי השוער הגדול בכל הזמנים. יאשין במונדיאל האחרון בו שיחק, לקח את הרוסים להישג השיא שלהם בגביע העולמי והפך לאגדה. הוא היה השוער הבולט הראשון שממש יצא מהשער כדי להתעמת עם החלוצים ולא חיכה על הקו. אומרים שעצר מעל 150 פנדלים בקריירה וכונה העכביש השחור והפנתר השחור בגלל זרועותיו הארוכות וכישוריו האתלטיים (אבל לא התמנון) וכמובן העובדה שלבש תמיד שחור. כדי לשפר את האינסטיקטים שלו, שימש גם כשוער בהוקי קרח. כמה הוא היה גדול? הוא השוער היחיד בהיסטוריה שזכה בכדור הזהב. ויש נקודה ישראלית – כשהיה מבוגר סבל ממחלת כלי דם והגיע לישראל כדי להרכיב פרוטזות. בגיל 69 הוא נפטר וברחבי רוסיה קרואים על שמו רחובות רבים ומונחים פסלים עם דיוקנו.
נחזור לגמר, אמנם דיברנו כאמור על הטענות על חוסר הגינות על מנת לעזור לאנגלים לזכות בטורניר, אבל כל זה היה כלום לעומת מה שחיכה לנו בגמר, כנראה המפורסם בהיסטוריה. הגרמנים עלו ליתרון ראשון כבר בדקה ה-12, חגיגה גדולה, אבל אם מסתכלים על ההיסטוריה, בארבעת הגמרים שקדמו לגמר הזה, זו שכבשה ראשונה דווקא הפסידה. ג'ף הרסט השווה כעבור כמה דקות בנגיחה ובדקה ה-80, מרטין פיטרס השלים את המהפך. גמור? שכחתם עם מי יש לכם עסק? וולפגנג וובר ניצל ערבוביה ברחבה והשווה בדקה ה-90, שער ששלח את הגמר להארכה. המרוויח הגדול של ההארכה היה לו אחר מאשר ג'ף הרסט, שכבש או לא כבש את שער היתרון בתוך ההארכה. הקוון המפורסם בהיסטוריה, בחרמוב, הצביע למרכז המגרש. שנים רבות קשה היה קשה לקבוע האם הכדור עבר או לא עבר, ונראה שגם טכנולוגיית קו השער או VAR לא היו עוזרים במקרה הזה. בדקה האחרונה הרסט ניצל את היציאה קדימה של הגרמנים והפך לראשון והיחיד אי פעם לכבוש שלושער בגמר המונדיאל.
אנגליה הצליחה לזכות בטורניר הביתי ואיכשהו הצליחה באמצעות הזכייה לתת לעם האנגלי תחושה שהיא בצמרת העולמית. כמובן שמאז היא כבר לא התקרבה לאף תואר, וגם לא העפילה לגמר, אבל מצד שני, בטורניר הזה נולדה היריבות הגדולה בין האנגלים לגרמנים ולארגנטינאים.
ברמה האישית זה מונדיאל שאני תמיד נזכר בו בערגה. אמנם הייתי כבר בן 19, אבל בעידן ההוא זה היה המונדיאל הראשון שצפיתי בו בטלוויזיה. היה משהו מהפנט בלראות את השמות הכי גדולים של הכדורגל העולמי. תחשבו שקודם לכן אלו רק שחקנים שקראתי עליהם. וזה לא שהייתה טלוויזיה בכל בית. במשחק הגמר צפיתי באולם ההרצאות הראשי של האוניברסיטה ברומניה ביחד עם כמה מאות סטודנטים, חוויה בלתי רגילה שלא שכחתיה גם כעבור 52 שנים.
