מדד העוצמה של ליגת העל – מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בנתונים סטטיסטיים על מנת לנתח חוזקות וחולשות של שחקנים ושל קבוצות. אני מניח שרוב האנשים שמעו על "מאניבול", אותה שיטת ניתוח סטטיסטיקות מתקדמות בבייסבול, שהביא לעולם הג'נרל מנג'ר של אוקלנד אייס בילי בין. בקצרה אומר כי שיטת המאניבול בודקת סטטיסטיקות מתקדמות בשלל מצבים שנותנים תמונה חדה וברורה יותר על יכולת התפקוד של השחקן. כך ניתן לבדוק מהי היכולת שלו לתת תפוקה מירבית עבור הקבוצה. המעבר לענפי ספורט אחרים, בעזרת עזרים טכנולוגיים שאפשרו להוציא את אותם נתונים סטטיסטיים, התרחשה במהירות, במיוחד לאחר פרסום הספר על שיטת "מאניבול".

בליגת ה – NBA ההתעסקות בנתונים סטטיסטיים ומציאת השחקנים הנכונים עם היכולות המתאימות הפכה לאובססייה של ממש וכעת ניתן למצוא מאות ואלפי ניתוחים המשלבים אלמנטים סטטיסטיים המאפשרים לקבוצות לקבל החלטות מקצועיות טובות יותר שיתאימו לשחקניהן. אפשר לראות כיצד קבוצות ליגת ה–NBA הורידו את אחוז הזריקות הרחוקות בתוך קשת שלוש הנקודות שנכנסות באחוזים נמוכים ומעדיפות היום ללכת עוד מטר לאחור ולזרוק מחוץ לקשת השלוש. כפי שהראה יואב יהב (ערוץ הספורט), בגמר 2006 מיאמי עם שאקיל אוניל נגד דאלאס של נוביצקי שהסתיים לאחר שישה משחקים, נזרקו 241 שלשות ונקלעו 65 (29.5%). לעומת זאת בגמר 2015, קליבלנד עם לברון נגד גולדן סטייט של סטף קרי, שהסתיים אף הוא לאחר שישה משחקים, נזרקו סך הכל 353 זריקות מחוץ לקשת ונקלעו 116 מתוכם (32.5%).
האפשרות לקלוע יותר נקודות באותו מספר פוזשנים ובאחוזים יותר גבוהים הביאה לכך שזריקת הביניים כמעט ונעלמה לכל רוחבה של ליגת ה – NBA.
ממוצע הקליעות לשלוש ב–NBA הוא 35%. ממוצע קליעות בטווח ביניים ב–NBA הוא 40%. אם קבוצה תזרוק 100 פעמים לשלוש ותשמור על הממוצע היא תגיע ל–105 נקודות במשחק. אם קבוצה תזרוק 100 פעמים לשתיים מטווח ביניים ותשמור על הממוצע היא תגיע ל–80 נקודות במשחק. אז מה עדיף?

שביעי ואחרון לברון גיימס וסטף קרי
Credit to official NBA Facebook page

בשנים האחרונות נכנס מימד הסטטיסטיקות המורכבות גם לתחום הכדורגל ולאט אבל בטוח עושה גם עלייה לארצנו הקטנטונת. בעזרת מנהלת הליגות לכדורגל, שאוספת את הסטטיסטיקות ומנגישה אותן עבורינו, קהל אוהדי הכדורגל, ומאפשרת לנו לנתח ולגבות בנתונים את מה שכולנו רואים על המגרש. אך האם הסטטיסטיקה מחביאה בתוכה דברים שאנחנו לא יכולים לראות רק בצפייה במשחק? לשם כך בנינו בעזרתכם את "מדד העוצמה".

מדד העוצמה היא נוסחה חשבונית המתחשבת בנתונים הסטטיסטיים שמנפקת המנהלת ובסופה יש ציון. הציון הוא רק מספר, אך הוא יכול להראות לנו עד כמה הסטטיסטיקה תורמת להצלחתה של קבוצה. האם סטטיסטיקה טובה היא ערובה לתארים? לנצחונות?
בכל שבוע (אני מקווה שאצליח לעמוד בזה) תובא בפניכם טבלת "מדד העוצמה" וננתח את ההבדלים (אם יהיו) ופערים (אם יהיו) בין טבלת ליגת העל ותוצאותיה, לבין מה שמספרים הנתונים הסטטיסטיים שנאספו במשחקים.
ניתן יהיה לראות מהן החוזקות של קבוצה, מהן חולשותיה, כיצד היא תוכל להשתפר והיכן היא צריכה להתחזק על מנת לשפר את ביצועיה.
צריך לזכור שהפרוייקט בחיתוליו. לכן דרושה מידת הסבלנות ונשמח לשיתוף פעולה מכם הקוראים. תעלו שאלות, תהיות, הצעות, סברות וכל מה שתופס את תשומת ליבכם. אחרי הכל, אתם חלק משמעותי בפרוייקט.

מדד העוצמה ליגת העל
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"
Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח