לפני כשנה ניסיתי להסביר בטור מקיף ונרחב על איך מודדים שווי הוגן של שחקן כדורגל. כעת כשחלון ההעברות עדיין בשיאו ברחבי אירופה, מלבד הפרמיירליג שסגרה את החלון ואת התריסים, הגיע הזמן לרענון ולראות מה אתם זוכרים.
אז איך יודעים כמה עולה שחקן מסוים ואיך מסבירים למשל למה שוער כמו אליסון עולה כמעט פי שתיים מקורטואה? הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לדעת על שווי שוק של שחקנים: השווי לא קובע מי יותר טוב כרגע, או יהיה יותר טוב, או היה יותר טוב. זה עונה על שאלה אחת – כמה שווה לשלם ברגע זה בדיוק עבור שחקן מסוים.
איך קובעים את השווי? "שווי הוגן –" מחיר שהיה מתקבל במכירת נכס בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה." הגדרה חשבונאית פשוטה שמתארת איך קובעים מחיר של כל דבר בערך, גם למשל… מחיר של שחקן כדורגל. בחשבונאות יש שלוש שיטות עיקריות לקביעת שווי הוגן: שיטת העלות – לפיה ה"נכס" מוצג במאזני החברה לפי הסכום שבו נרכש השחקן ומופחת על פני שנות השימוש המקובלות בנכס, ("עלות מופחתת"). לדוגמה, יובנטוס הנסחרת בבורסה תציג בדוחותיה הכספיים הקרובים נכס בשווי 105 מיליון אירו, שהוא החוזה של רונאלדו, ובשנה הבאה הסכום הזה יקטן ברבע מכיוון שהוא חתם ל-4 שנים. אבל כאמור, זה שווי החוזה שלו, לא השווי של השחקן. היום את המשקיעים לא מעניין כמה עלה הנכס, אלא כמה הוא שווה היום. בכמה אפשר למכור אותו, ולכן, לרוב נכסים מוצגים בשווי ההוגן שלהם.
השיטה העיקרית והמקובלת ביותר להערכת שווי של נכס היא שיטת היוון תזרימי מזומנים (Discounted Cash Flow, DCF). מחשבים כמה כסף, נטו (הכנסות בניכוי הוצאות תפעול, מימון והשקעה ברכוש) אפשר להפיק מהנכס לאורך השנים מהוון. נניח שקיבלתם דירה בירושה ואתם רוצים להשכיר אותה – אתם יכולים להעריך שאפשר להשכיר דירת 4 חדרים באזור שלכם בערך ב-5,000 ₪ נטו לחודש ל-20 השנים הקרובות, בשיעור תשואה של 4% ובחישוב פשוט אתם יכולים להעריך כמה שווה הדירה.
אבל גם השיטה הזאת פחות רלוונטית לשחקני כדורגל. הרי כמעט בלתי אפשרי לחשב כמה כסף שחקן יכניס למועדון. מי יכול לתמחר איזה חלק ממכירת הכרטיסים והמרצ'נדייז וזכויות השידור מיוחס אליו ספציפית? וגם אם כן ניתן, איך אפשר לדעת לאיזה מועדון הוא יימכר? ההכנסות שהוא עשוי להפיק במנצ'סטר סיטי שונות מאלו שיפיק במדריד. לכן השיטה הזו יורדת מהפרק.
שיטת ההשוואה
זוכרים את אותה דירה שקיבלתם? אתם יכולים באמת לחשב אותה לפי שיטת היוון תזרימי המזומנים, אבל אתם יכולים לעשות משהו יותר פשוט. להיכנס ל-Yad2 ולראות בכמה מוכרים דירות דומות באזור שלכם, 4 חדרים, בלי מעלית, קומה רביעית. כמובן שאלו צריכות להיות עסקאות בתקופה האחרונה. אז איך מיישמים את זה בכדורגל? איך יודעים כמה שווים מסי ורונאלדו למשל? יש שחקנים דומים להם? שהם גם באותו גיל, רזומה, לאום, תפקיד? יש כל כך הרבה פרמטרים.
מי שנחלצה לעזרתנו היא חברת המחקר Cies Footbal Observatory) CIES) שפיתחה אלגוריתם שמתבסס על יותר מ-2,000 עסקאות בחמשת הליגות הבכירות מאז שנת 2010. האתר התחשב בשלוש קבוצות של פרמטרים ובדק לאילו נתונים יש השפעה על השווי.
הקבוצה הראשונה היא – ביצועי השחקן – כמה פעמים שיחק בשנים האחרונות ובאיזו מסגרת, גם במדי הקבוצה וגם בנבחרת ובאיזו נבחרת, CIES פיתחו מנגנון להארכת ביצועי השחקנים עם התאמה לתפקיד, מה שגם כמובן משפיע על הניקוד, רק על הפרמטרים הללו שווה לערוך טור נפרד, אך בקצרה מדובר בסטטיסטיקות מתקדמות כמו היכולת לקדם את ההתקפה, ליצור מצבי הבקעה ומניעת מצבים מהיריב. קבוצת הפרמטרים השנייה מתייחסת להצלחה של הקבוצה שלו ואותה נבחרת. אם הקבוצה הצליחה, כנראה שהוא גם היה בזרקורים והערך שלו צפוי לעלות.
הקבוצה השלישית היא הקבוצה שכדאי להתעכב עליה – נתוני השחקן – גיל, תפקיד, אורך החוזה ועלות מופחתת של ההעברה הקודמת. הגיל מאוד משמעותי לקביעת השווי. משחקן מבוגר מדי, טוב ככל שיהיה, לא ניתן להפיק תועלת למשך שנים רבות, ואכן ניתן לראות שמתוך רשימת 100 השחקנים בעלי השווי הגבוה ביותר שפרסמה CIES בתחילת יוני, יש רק ארבעה שחקנים מעל גיל 30 – רונאלדו כמובן המבוגר ביותר במאיה, אדין דזקו, לואיס סוארז ודרייס מרטנס. האם זה אומר שלצעירים יש יתרון משמעותי כאן? לפי ההיגיון הזה כן, ניתן להפיק מהם הכנסות רבות. אלא שלצעירים אין מספיק פרמטרים של ניסיון שמגבים אותם. יש רק חמישה שחקנים מתחת לגיל 20 במאיה הראשונה – מקסימיליאן ארנולד, דונארומה, פוליסיץ', אופאמקנו וכמובן, קיליאן אמבפה.
החלוץ בן ה-19 מדורג במקום ה-3 הכולל עם שווי שוק של 186.5 מיליון יורו, די קרוב האמת לסכום הרכישה שפסז' אמורה לשלם הקיץ למונאקו. אבל פסז' סגרה את העסקה כבר אשתקד כשהשווי שלו היה רק 90 מיליון יורו, בשל חוסר הניסיון שלו. תג המחיר החדש, החוזה בפסז' ועוד קצת קילומטראז' שצבר מוכיחים שהסכום ששילמו הצרפתים לא היה כזה מופרך. שחקן צעיר למעשה הוא כמו קרקע אטרקטיבית במרכז תל אביב שעדיין לא קיבלה היתר בניה. הגיל האידיאלי לשווי מירבי הוא בין 24 ל-26, ואכן 40 מתוך 100 הראשונים נמצאים בגילאים האלה עם השווי הממוצע הגבוה ביותר (כ-98.6 מיליון אירו).
התפקיד גם כן חשוב לקביעת השווי כאשר באופן טבעי, שחקני ההתקפה בדרך כלל נהנים משווי גבוה יותר. פול פוגבה (מדורג 14, שווה 145 מיליון), הוא השחקן הראשון ברשימה שאינו חלוץ או קשר התקפי, אומטיטי (19, 111.5 מיליון) ראשון מבין שחקני ההגנה. 56 מתוך 100 הראשונים הם שחקנים התקפיים עם שווי ממוצע של 105 מיליון, לעומת שווי של כ-72 מיליון עבור קשרים מרכזיים ושחקני הגנה.
אורך החוזה והעלות המופחתת של העברה הקודמת הם גם כן פרמטרים שמשפיעים – יהיה קשה מאוד לרכוש שחקנים עם חוזה ארוך טווח, בטח כאלה ששולם עליהם הרבה כסף. ולכן שחקנים כאלה מדורגים גבוה, ל-79 מה-100 הראשונים יש חוזה לבין 3 ל-5 שנים. מנגד, יש רק שני שחקנים שהחוזה שלהם מסתיים בעונה הבאה – אנחל קוריאה מאתלטיקו ומרסיאל מהיונייטד, ושניהם בחלק התחתון של המאיה.
מה עוד אפשר ללמוד מטבלת המאיה הראשונה?
כפי שציינו, לא מדובר בהכרח ב-100 השחקנים הטובים בעולם, והם כאמור תלויים המון גם בכמה שילמו עליהם בעבר והחוזים המנופחים באנגליה תורמים לכך. עד כמה חזקה הליגה האנגלית? 46 מה-100 הראשונים משחקים בפרמיירליג, יותר מכפול מהליגה הספרדית (22) והאיטלקית (17) ופי 6 מהצרפתית (8) והגרמנית (7). כאמור, הכסף הגדול באנגליה מרוקן את הכישרונות מקבוצות הביניים בשאר הליגות הגדולות. בספרד למשל 20 מ-22 השחקנים ברשימה משחקים בריאל, ברצלונה ואתלטיקו. סיטי (11) וליברפול (10) שולחות הכי הרבה שחקנים למאיה הראשונה. מבחינת לאום השחקנים, העומק של צרפת משחק כאן עם 15 נציגים, אחריה ברזיל עם 11 ואנגליה עם 10 – שנהנים כאמור מהחוזים הגדולים וסכומי ההעברה בליגה האנגלית שכאמור משפיעים על השווי.
את רשימת 100 הראשונים תוכלו למצוא פה
אז האם השיטה עובדת?
המודל של האתר לא מתחשב בסעיפי שחרור, הוא אובייקטיבי לגמרי. והוא העריך את ניימאר אשתקד מאוד קרוב לסעיף השחרור שלו – 210 מיליון אירו. הברזילאי דורג גבוה מאוד בערך בכל הקטגוריות – הביצועים שלו בטופ העולמי, שיחק בכל המסגרות והנבחרות הנכונות, הוא בגיל המתאים והיה לו חוזה ל-3 שנים, כלומר הוא בערך במקסימום בכל קטגוריה אפשרית. גם שווי השוק שנקבע לאליסון (75 מיליון אירו), רונאלדו (103.4) ולמאר (70) לא רחוקים בכלל ממחירי המכירה שלהם בפועל. הארי קיין מוליך את פסגת הדירוג עם שווי של 201 מיליון, ותהיו בטוחים שטוטנהאם לא תהיה מוכנה לקבל עליו פחות מכך.
מדד המחירים לשחקן
מבדיקה שעשיתי עולה כי ממוצע השווי של 100 הראשונים עלה בכ-28% לעומת אשתקד, וגם בבדיקה של כל אחד מהמקומות ניתן לראות שהשווי עלה ביחס לאותו מקום בשיעור של בין 25% ל-34%. מספר השחקנים אשתקד שהשווי שלהם היה גבוה מ-100 מיליון יורו היה 14, לעומת 26 הקיץ הזה.
האינפלציה הזו מתמשכת למרות שבחלון ההעברות שנסגר בשבוע שעבר באנגליה, לראשונה מזה זמן רב לא נשבר שיא הרכישות. לפי Transfer market, קבוצות הפרמיירליג בזבזו הקיץ כ-1.2 מיליארד ליש"ט לעומת כ-1.9 אשתקד, אבל זה ממש לא אומר שהמחירים ירדו, להיפך. הירידה נובעת מכך שהיו פחות רכישות הקיץ, 104 לעומת 150 אשתקד. זה בגלל שקבוצות כמו יונייטד והסיטי התחמשו בעיקר בשנים הקודמות ולא היו פעילות יותר מדי בשוק ההעברות, והעברות הללו חשובות להאצת הפעילות בשוק, כי כסף מביא כסף. למשל, ברצלונה השתמשה בכסף שקיבלה על ניימאר כדי לרכוש את דמבלה וקוטיניו, ודורטמונד וליברפול השתמשו בכספים הללו כדי לרכוש שחקנים נוספים. כך שהמכירה של ניימאר לבדה תרמה משהו כמו חצי מיליון יורו לשוק ההעברות אשתקד.
אז הפיירפליי הפיננסי קצת מעט את קצב הרכישות ולכן למשל בפאריז יש שקט יחסי הקיץ. אבל כשיש רכישות על ידי מועדונים גדולים, הן כבר בסכומים גבוהים, באזור ה-50, 60 מיליון ומעלה. והמגמה הזו לא צפויה להיפסק בקרוב. ביחד עם המשך הכניסה של אילי הון מסין, ארצות ערב ומדינות נוספות לעסקי הכדורגל, ביחד עם הגידול בהכנסות מזכויות שידור ברחבי אירופה, נראה שנמשיך לראות את שיאי ההעברות נשברים בזה אחר זה.
