שפופה, חבולה ועייפה, מכבי ת"א הצליחה לקום מטראומת ההפסד לזניט – במה שמתחיל להיראות כמו מפגן כושר שיא. על התפנית בצהוב מנצחים, מעל כולם, הבלם הוותיק והחלוץ הלוהט. ובפינת התהיות: מה בדיוק התפקיד של אוסקר סקאריונה, והאם השערים של קיארטנסון מטעים? סיכום הדרבי ההיסטורי
- וידוי אישי: אחרי ציפייה ארוכה, היום של הדרבי התל-אביבי הגדול לא נפתח טוב עבורי. את ההתרגשות והמתח המוכרים החליפה תקלה ברכב, כאילו באה להוכיח שדווקא יש עוד לאן להתדרדר בסיוט שנקרא הגעה לאצטדיון נתניה. אחרי שדילגנו מעל המכשול הזה, וגם על הפקקים (שעה ו-40 דקות מת"א, תודה למי שתזמן), מכבי עולה ל-0:1 קליל של איגיבור. תגידו לי, אתם נורמלים? אתם יודעים מה זה להוביל 0:1 אחרי כל מה שעברנו בזמן האחרון? 50 דקות פלוס הפסקת מחצית של חרדה. השוויון האדום נמצא כבר באוויר. צפוי יותר מעוד ויכוח קולני של טל בן חיים החלוץ עם השופט, מתבקש כמו ספרינט של גיא לוזון על הקווים, טראומתי כמו אבוחצירה בדקה ה-94. ואז מנגה נוגח מכמה מטרים, אבל זה רק שורק ליד. השוויון לא הגיע, ומשם הדברים התחילו לקבל תפנית.
- מי שחתומים יותר מכל על התפנית הזו הם שניים שעונים לאותו השם – טל בן-חיים. זה לא רק הבליץ בדרבי, אלא כל ההתאוששות המרשימה של מכבי מחווית זניט, בדמות מאזן 0:11 בשלושה מחזורי ליגה. הבלם הוותיק עובר תהליך דומה לזה של הצהובים בתקופת הפוסט-טראומה הזו – מאחד המושמצים ביותר, כזה שהיה הכי קל להספיד, הוא חזר להזכיר את הבלם שעל גלגול הקריירה שלו רשומות בעיקר פיזיות ונחישות.
- אלא שהסיפור האמיתי של מכבי 2016/17 הוא דווקא בן חיים החלוץ. כשכבש את הראשון שלו במשחק ומספר 7 העונה בליגה, לא יכולתי להתעלם מהסמליות של הספרה הזו (ד"ש מסין), ועוד דווקא בדרבי. ואז הגיע שער מספר 8, כולו מלא בטכניקה מושלמת. עוד ספרה מחייבת במכבי בכל מה שקשור למשחקי דרבי ובכלל. אם את העזיבה של ערן זהבי מכבי הצליחה "לדחות" עם חוזים משופרים, הרי שבן חיים בכושרו הנוכחי עלול לברוח לה הרבה יותר מהר. עוד בור שיהיה קשה מאוד למלא.
- מכבי העונה היא קבוצה שמתבססת המון על הזרים שלה. אבל באופן אירוני, אף על פי שהעסק עובד, דווקא שני החשובים שבהם עדיין לא לגמרי מצאו את מקומם בקבוצה. שניים משלושת שערי הליגה של וידאר קיארטנסון – הראשון שכבש בדרבי והשער שכבש בסכנין – היו תוצאה של פעולה אישית של חלוץ אדיר. כזה שיודע לייצר לעצמו בעצמו מצבים. לצד זאת, האיסלנדי הנהדר עדיין לא משותף מספיק במהלכי ההתקפה הקבוצתיים, והוא ממשיך להוכיח שבשיטת המשחק של הצהובים לחלוצי 9 יש, כיום לפחות, תפקיד שולי בלבד. הדמיון ניצת כשחושבים מה יקרה אם מכבי רק תשכיל לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו.
- החידה הגדולה ביותר היא אוסקר סקאריונה. כמו קיארטנסון, המספרים הנפלאים שהוא מצליח לנפק כבר בתחילת הקדנציה יאפשרו לו התאקלמות חלקה יותר. בפועל, שוטה ארבלדזה עוד לא ממש החליט איך להשתמש בו. במשחק התיקו נגד בית"ר ירושלים, סאקריונה פתח בתפקיד הטבעי ביותר עבורו: מאחורי החלוץ, על חשבון גל אלברמן. דווקא בהרכב הזה, מכבי הציגה את אחד ממשחקיה החלשים ביותר העונה, ונראה שארבלדזה כבר לא יעז לפרק את שלישיית האמצע אלברמן-מדוניאנין-איגיבור/גולסה. זה מציב את סקאריונה רק כחלק משלישייה התקפית – פעם כחלוץ ופעם באגף ימין עם כניסות לאמצע. נכון לעכשיו, נראה כי מי שמיועד להיות אחד מהסקוררים הבכירים של מכבי לא מרגיש בנוח עם אף אחת מהעמדות הללו. בינתיים, אל כל המשוואה הזו נכנס גם דור מיכה שהולך ומאבד דקות משחק.
- מי שדווקא כן מצאו את מקומם, ועוד איך, הם נוסא איגיבור והאריס מדוניאנין. זו לא הפעם הראשונה שנוסא נמצא שם כדי לכבוש שערים קריטיים שפורצים את הסכר מבחינת הצהובים, וההצטרפות שלו מהקו השני מצליחה להפתיע יריבות פעם אחרי פעם. לצדו, מדוניאנין הופך לפקטור שהקבוצה הזו לא נהנתה ממנו כבר שנים. בעל בית, אדריכל, נווט, מהנדס – כל סופרלטיב או בעל מקצוע שרק תבחרו. שום דבר החל מקו טיבי-בן חיים ואילך לא קורה בלי לעבור דרך הבוסני. הבעיטות החופשיות המושלמות הן רק בונוס.
- ביום חמישי הקרוב מכבי תגיע לאירלנד למחזור השני של הליגה האירופית. בדרך כלל נהוג להזהיר מפני אופוריה של קבוצות ישראליות אחרי ניצחון מרשים במסגרת האירופית, כמו זה של באר שבע בסן-סירו למשל, אבל אצל סגנית האלופה זה יהיה דווקא הפוך – היא תצטרך לרדת אל הקרקע אחרי התעלות בזירה המקומית, ולהגיע מוכנה לאופרה אחרת לגמרי. תוצאה טובה נגד דונדאלק כנראה תהיה החותמת לתקופה נהדרת עבור מכבי, שאחרי הפגרה תפגוש בזו אחר זו את מכבי חיפה ואת הפועל באר שבע.
