הטור הינו טור תגובה ל"תיקו מאופס – כשחוקי המשחק נשכחים"
לאורך השנים יוצא לכל אוהד כדורגל, בטח בישראל, לצפות במשחקים רבים ללא שערים. עם השנים הבינו לאט לאט מאמנים של קבוצות קטנות בליגות השונות שלשחק על 0-0 כאנדרדוג זה הכי יעיל מבחינת צבירת נקודות. למה זה ככה? הסיבה לכך די ברורה בעיניי, כל השחקנים משתתפים במשחק ההגנה ומנגד, לפחות 2 שחקנים תמיד יישארו מאחור במשחק ההתקפה, כלומר תמיד יהיה לאנדרדוג יתרון מספרי בהגנה. בטור הזה אנסה לשאול כמה שאלות קשות בהקשר הזה.
השאלה הראשונה שאני רוצה לעסוק בה היא – מה מטרת המשחק? אין ספק שהמקור להיווצרות הענף והגידול הפסיכי בפופולריות שלו לאורך השנים נעוץ בכך שכיף לראות שערים. הכדורגל הוא בידור להמונים וככזה תמיד נבקש לקבל ממנו רגעי שיא מרגשים (להלן שערים) ולא שיעמום (לצורך העניין, בונקר ללא שערים). האם גם היום מטרת המשחק היא להבקיע שערים (ולא, ההגדרה של המשחק בויקיפדיה היא לא תשובה מספקת בעיניי)? האם קבוצה שלא ממש מצליחה למשוך קהל (כלומר אין לה הכנסות מהותיות ממכירת כרטיסים) צריכה לשאוף להבקיע שערים או לאסוף נקודות? לי נראה שבעידן הכסף הגדול, בו ללא מעט קבוצות אין זכות קיום בלי תמיכה של העירייה או תרומות חיצוניות, קבוצה קטנה אמורה בראש ובראשונה לשאוף להישאר בליגה ואם 33 תוצאות 0-0 זה מה שצריך (אגב, סביר להניח שזה יספיק להישארות בליגת העל) אז הדרך להשיג את זה היא בונקר והאטת המשחק. כלומר – המטרה האמיתית של המשחק (לפחות בפורמט של ליגה) היא אינה הבקעת שערים, אלא צבירת נקודות. קבוצה קטנה שתקדש את השערים לפני התוצאות, סביר מאוד להניח שתמצא את עצמה מתחת לקו האדום עם מאזן שערים לא מחמיא במיוחד.
השאלה הבאה הרבה יותר חשובה בעיניי – ממה מורכב משחק כדורגל ומה האלמנטים המעניינים בו לצופה? אוהדים רבים יענו על השאלה כך – משחק כדורגל הוא 90 ומשהו דקות בו 22 שחקנים מנסים להחדיר את הכדור לשער היריבה כמה שיותר פעמים ולמנוע מהיריבה לעשות אותו דבר. הגדרה מעניינת. איך האנשים האלה מסבירים את הסיבה לכך שכדורגל התחיל משוער+מגן+9 חלוצים והפך לשוער+9 מגנים+חלוץ? כשאני בוחן את הנתונים האלה המסקנה היחידה שאני מצליח להסיק היא שהרבה יותר נכון בכדורגל של היום (מתמטית) לא לספוג מאשר להבקיע. פה ושם ניתן לראות מאמנים שמוותרים על הגנה באופן חלקי על מנת לחזק את ההתקפה, אבל תופעות כאלה ניתן לראות רק בקבוצות-על (סיטי של עונה שעברה היא דוגמא לא רעה, ההתקפה שלה הייתה כל כך טובה שהיא יכלה להרשות לעצמה לספוג בידיעה שתבקיע הרבה יותר, כמובן שזה לא רלוונטי לקבוצות קטנות).
לדעתי כדורגל ממש לא מסתיים בגולים ומה שקורה על המגרש. כדורגל הוא תופעה מדהימה שמאחדת לבבות של אנשים ברחבי העולם. כדורגל הוא כלי שמקדם פתרון סכסוכים פוליטיים ומדיניים. כדורגל הוא קבוצה של 30-40 אנשים (שחקנים+צוות מקצועי) שמרוויחים יחסית הרבה כסף ולכולם יש אגו נפוח שצריכים להסתדר ביחד ולהיות קבוצה, החל מהכוכב הכי גדול ועד לבחור שמקפל את המגבות. כדורגל זה 11 שחקנים שהתיאום ביניהם כל כך טוב שהם מצליחים למנוע מהקבוצה הכי טובה בליגה, שדפקה חמישייה בשבוע שעבר, להבקיע שער במגרש הביתי שלה. כדורגל זה קהל של אנשים חולים שהולכים אחרי הקבוצה שלהם באש ובמים וממש לא מעניין אותם אם נגמר 0-0 או 4-4, הם ניזונים מהאהבה לקבוצה ותחושת שייכות ולא מההצלחות או השערים. כל הדברים האלה מעניינים אותי לא פחות ואולי אף יותר משערים.
אז נכון שפעם בכמה זמן אנחנו מקבלים שערים ומהלכים שרק מלצפות בהם אוהד כדורגל ממוצע מרגיש דברים שאמורים להרגיש רק בזמן יחסי מין, אין ויכוח בעניין הזה. שערים ורגעים גדולים גורמים לנו להגיד משפטים כמו "זו הסיבה שאני אוהב את המשחק הזה". השאלה שלי היא שונה, האם הגנה חזקה פחות מרשימה מהתקפה חזקה? האם קו נבדל מדויק וסגירה אלכסונית מושלמת זה פחות יפה מדאבל פס ששובר את כל ההגנה? לדעתי לא. אנחנו צריכים לפתוח את הראש ולהבין שעם כל הסקסיות של משחק התקפה שוטף ומרשים, הגנה היא האתגר האמיתי שעומד היום לנגד עיניהם של רוב המאמנים (שוב, בדגש על קבוצות קטנות) ולא להעריך משחק הגנה זה במילים פשוטות לאהוב רק חלק מאוד קטן מהכדורגל.
אגב, עוד נקודה למחשבה שחשוב לי להעביר לקראת סיום – אם מטרת המשחק הייתה להבקיע שערים בלבד, למה יש חוקים כמו אופסייד שבאופן מובהק באים להקשות על הבקעת שערים?
זו אמירה לא פופולרית, אבל בשבילי לא חייבים להיות שערים במשחק כדורגל כדי שהוא יהיה משחק טוב או מעניין ומנגד, משחק שנגמר בתוצאה 5-4 הוא לא בהכרח משחק טוב או מעניין.
