גדלתי בהרצליה וחיידק הספורט תפס אותי ואת רוב חבריי לכיתה בגיל צעיר. הימים הם ימי שנות ה-90 ולעיר הרצליה שתי נציגות בליגה הבכירה – מכבי הרצליה בכדורגל ובני הרצליה בכדורסל – אבל הילדים בכיתתי בחרו דווקא לאהוד את התל אביביות, את בית"ר ומכבי חיפה בכדורגל ובכדורסל הרוב המכריע בחר במכבי תל אביב. כמה אוהדים היו לקבוצות מהרצליה? אפס. גם כשהמשכתי לחטיבת הביניים ולתיכון, לא מצאתי אוהד של הקבוצות העירוניות. איך זה קרה שהיו מתחת לאף שתי קבוצות לא רעות, שגרמו רק למעטים ונדירים להתאהב בהן?

כשיצאתי מחוץ למרחב העירוני במהלך הצבא והתואר, גיליתי שגם אנשים שגרים בערים אחרות לא תומכים אוטומטית בקבוצה הקרובה לביתם. הסטטיסטיקות אוששו את הטענה שלי. הנה לדוגמא ממוצע קהל של מספר קבוצות בליגת העל בכדורגל: הפועל רעננה (1,667), בני סכנין (1,477), עירוני קריית שמונה (1,227). שלוש הקבוצות שציינתי הפכו לחברות קבועות בליגת העל, דבר שלא גרם להתעניינות מיוחדת בהן מצד תושבי העיר. בליגה הבכירה בכדורסל המצב חמור יותר, כאשר רק 5 מתוך 12 הקבוצות בליגה מביאות יותר מ2000 צופים בממוצע למשחק. מכבי אשדוד למשל, שנותנת עונה מופלאה, מביאה רק 880 אוהדים בממוצע למשחק. החוויה האישית שלי, לצד הנתונים הלא מחמיאים, מחזקים את הטענה שאין בישראל אהדה ספורטיבית שמבוססת על קהילתיות. תושבי קריית שמונה, רעננה, אשדוד, הרצליה ועוד ערים נוספות, לא מוצאים עניין וזהות עם הקבוצות המקומיות.

יש שלוש קבוצות שהן בעיניי יוצאות דופן במשוואה הזאת: מכבי נתניה והפועל באר שבע בכדורגל, לצד הפועל חולון בכדורסל. מדובר בשלוש קבוצות שרוב הקהל שלהן הוא מקומי. כמובן שלא מדובר ב100%, אך ילד שגדל בבאר שבע, נתניה או חולון, קיימת סבירות לא רעה שיעודד את הקבוצה המקומית. בשונה כאמור משאר ערי הארץ, שם יש נדידה המונית לקבוצות אחרות. הפועל באר שבע הפכה בשנים האחרונות לאימפריה בספורט הישראלי, אך אי אפשר לשכוח שהם היו מביאים אלפים לוסרמיל, גם כשקבוצה שקעה בלאומית. אותו הדבר לגבי מכבי נתניה, שמביאה כמות גדולה של אוהדים ללא קשר למצב הקבוצה. בשתי הקבוצות הללו יש אהדה על בסיס קהילתי שלא תלויה בהצלחה כזו או אחרת.

לא מעט פעמים שמעתי סיפורים על תרבות הכדורגל באנגליה, שם כל ילד אוהד את הקבוצה המקומית. מדובר בעניין של גאווה ותחושת שייכות שפחות קיימות בארץ. האהדה על בסיס מקום המגורים קיימת גם בעוד מקומות באירופה. יצא לי לראות כתבות על קבוצות בינוניות וקטנות בספרד שמביאות כמויות גדולות של אוהדים, שבכלל לא חושבים לפזול לעבר הקבוצות הגדולות והרחוקות מהם גאוגרפית. אני באמת שואל את עצמי מה עובד נכון בבאר שבע, נתניה וחולון שלא עובד בשאר המקומות בארץ, כמו גם למה ילד אנגלי יבחר לאהוד את הקבוצה הקטנה שבאזור מגוריו ולא לקבוצה גדולה. שאלה שאין לי עליה תשובה ברורה.

אולי לכם תהיה