המשחקים בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד הם תמיד מעניינים ומרתקים, אבל בדרך כלל לא היו משמעותיים למירוץ לאליפות. השנה הסיפור הוא שונה לחלוטין.
המשחק ביום ראשון הוא אולי המשחק החשוב ביותר בין שתי הקבוצות מזה שנים רבות.
חשוב כמו גמר גביע בשנים הגדולות של הגביע האנגלי.
מה המטרות ומה הסיכון:
ליברפול –
לקבוצה המארחת אסור להפסיד, היא מתה לנצח, אבל גם תיקו לא יהיה סוף העולם.
הסיכון עבור ליברפול הוא גבוה, מאחר והפסד במשחק עלול ליצור כדור שלג ולסגור כמעט סופית את סיפור האליפות. אמנם ישארו עוד 60 נקודות בקופה, אבל המשמעות של פער בן 6 נקודות מיונייטד פלוס התנופה הגדולה של סיטי, הפציעות והלו"ז הצפוף היא שליברפול תתקשה מאוד לסגור את הפער.
יונייטד –
לא רוצה להפסיד, רוצה לנצח ותשמח לתיקו.
ליונייטד אין מה להפסיד במשחק. היא אמנם מובילת הטבלה אולם רבים עדיין מפקפקים ביכולת שלה לקחת אליפות, והיא מגיעה למגרש שבו ליברפול לא הפסידה שנים, כך שהפסד יתקבל כתוצאה הגיונית, וכל תוצאה אחרת היא הצלחה. הניצחונות האחרונים הורידו את הלחץ מסולשיאר וגם הפסד לא יחזיר את הגרזן מעל לראשו.
צילום מסך "skysports.com"
איך הן מגיעות למשחק:
ליברפול –
שבוע חג המולד היה שחור עבור ליברפול, עם שתי תוצאות תיקו ושער זכות אחד בשלושה משחקים, ובנוסף יכולת חלשה, חוסר ריכוז וחוסר חדות ליד השער.
אם בשנתיים האחרונות ליברפול מצאה אלף ואחת דרכים לכבוש ולנצח, השנה זה בקושי קורה. הקבוצות למדו את הסגנון של קלופ, וכולן יודעות שצריך לצופף את המרכז ואת איזור הרחבה, כולן מבינות שהמגינים מבשלים ושהקישור לא מאיים על השער, כולן יודעות שרוברטסון וסלאח משתמשים רק ברגל שמאל ושפירמינו נע אחורה כדי לפתוח שטחים. כולן יודעות ומשחקות בהתאם.
קלופ ידע שהקבוצה צריכה שינוי וגיוון בסגנון המשחק, ולכן הביא את קייטה בעבר ואת טיאגו השנה, אלא ששניהם כמעט לא היו על הדשא העונה.
גל הפציעות ששטף את ההגנה פגע בעיקר דווקא בהתקפה. ליברפול חסרה את האיום של וירג'יל במצבים הנייחים, שבהם התפוקה שלה אפסית, וחסרה את העזרה שלו בניהול המשחק מאחור. טרנט, אחד משני עושי המשחק של הקבוצה, סובל מאוד מחוסר היציבות בעמדת הבלם שלצידו, שמתחלף כל משחק, וזה ניכר באיכות המסירות והמשחק שלו, ורוברטסון נשחק עקב העומס הגדול עליו. אמנם ליברפול בצמרת למרות הפציעות, אולם משהו באיזון בין חלקי הקבוצה נפגע וזה משפיע על היכולת של כולם.
יונייטד –
אין דבר יותר טוב מאשר להגיע לאנפילד עם שלושה ניצחונות רצופים ו 11 משחקים ללא הפסד.
יונייטד מגיעה למשחק עם חששות טבעיים, אבל עם הרבה ביטחון עצמי שניזון מהצלחה אותה היא לא חוותה שנים, לא בגלל היכולת, אלא מכיוון שנראה שיש קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה, ויודעת לנצח משחקים בכל מיני דרכים. יתרה מכך, הקבוצה של סולשיאר יודעת לצאת מפיגור, והיא מובילה את הליגה עם נקודות אחרי שהיא סופגת ראשונה (שישה ניצחונות משמונה משחקים).
במשחקים האחרונים נראה שסולשיאר מצא את האיזון הנכון, בין חלקי הקבוצה, ובין היופי ליעילות, ושפוגבה מצא את מקומו לצידו של ברונו פרננדש במערך של יונייטד. יחד עם השיפור בהגנה, שמשחקת בהרכב אחיד שצובר ניסיון, נראה שיש לקבוצה כיוון חיובי.
מה יקרה על הדשא:
המשחק יוכרע במאבק החשוב על המגרש ובחוליה המועדת לטעויות של שתי הקבוצות, כלומר במרכז המגרש ובהגנות.
בהנחה שקלופ לא ינסה שוב את הקפטן שלו כבלם, נקבל במרכז מאבק בין הנדרסון, וינאלדום וטיאגו לבין פרד, מקטומניי (אולי גם פוגבה) וברונו פרננדש, במשחקו הראשון מול ליברפול. לצוות של יונייטד יש הרבה יותר קילומטראז' ביחד, יכולת הגנתית וקשיחות, לצד יכולת התקפית מוכחת של ברונו, מול הצוות המקומי שמציג את המנהיגות וחוכמת המשחק של הנדרסון לצד התנועה הבלתי פוסקת של וינאלדום. שבוע חג המולד הוכיח שליברפול זקוקה מאוד ליכולת המסירה של טיאגו, על מנת לפרוץ הגנות ולאיים על השער, והוא יהיה איש המפתח של ליברפול, שיכול לחפות על הקושי של טרנט ורוברטסון לייצר מצבים מתחילת העונה.
מהצד השני יעמדו למבחן היכולת של פרננדש למצוא את המרווחים בין קווי ההגנה ויכולת המסירה והבעיטה שלו. אם פוגבה ישחק יונייטד תהנה מיכולתו לזהות את נקודות התורפה ואת שינויי המגמה אצל היריב ולנצל אותם, בדיוק כמו שעשה בניצחון של יונייטד מול ברנלי.
צילום מסך "skysports.com"
נקודת התורפה של שתי הקבוצות היא בהגנה. אומנם שתיהן חוו תבוסות גדולות שמעוותות את נתוני הספיגה שלהן, אולם ההגנות שלהן אינן ברמה של אלופות עבר. ליברפול אמנם לא ספגה יותר משער אחד למשחק מאז התיקו מול אברטון לפני כחודשיים, אולם חוסר היציבות בעמדת הבלם לצד פאביניו, והעובדה שהקבוצה מתקשה לשמור על רשת נקיה בזמנים קריטיים, מציבים סימן שאלה קבוע מעל ההגנה. מול יונייטד המהירה יהיה לקישור האחורי משקל משמעותי בעזרה להגנה, שמצידה חייבת להימנע מטעויות בכל מחיר, בסגירות ובהנעת הכדור.
נראה שהגנת יונייטד, כמו כל הקבוצה ובניגוד לליברפול, נמצאת בקו עלייה. החזרה של אריק באיי להרכב, והעובדה שהוא מצליח להישאר בריא וליצור שותפות איכותית עם מגווייר נותנת תקווה לסולשיאר שהוא מצא את הפיתרון הנכון. המהירות והאתלטיות של באיי משלימות את העוצמה והאיטיות של מגווייר, אולם גם יונייטד מתקשה לשמור על רשת נקייה, וליברפול תנסה לנצל את הכבדות של מגווייר כדי לאיים על השער.
פנדלים:
אם יש משהו שישמח את התקשורת במשחק הזה, אפילו יותר מסיום דרמטי, זוהי שריקה לפנדל.
למי שפיספס נזכיר שבשבועיים האחרונים מתקיים שיח ער לגבי כמות הפנדלים שיונייטד מקבלת. זה החל באמירה של קלופ שיונייטד בשנתיים וחצי האחרונות קיבלה יותר פנדלים מליברפול בכל הקדנציה שלו, כלומר במהלך חמש ורבע שנים. קלופ טען שמדובר באמירה תמימה, אולם יש כאלה שמייחסים אותה ללוחמה פסיכולוגית בנוסח פרגוסון או מוריניו.
אחר כך פורסם שאת המשחק ישפוט פול טירני, שהעניק ליונייטד חמישה פנדלים בעשרת המשחקים בהם הוא שפט אותם, ולסיום קיבלנו ריאיון עם שופט העבר מארק קלאטנברג, שמצד אחד אישר שבימי פרגוסון שריקות הפנדלים היו מוטות לטובת יונייטד, ומצד שני טען שקלופ הוא צבוע מכיוון שהדברים השתנו מאז.
כך או אחרת, ברור שכל פנדל שיכלול טיפה של ספק, יעורר סערה עצומה, יגרום להרבה שאלות בנושא במסיבות העיתונאים, ולטראפיק מטורף ברשתות החברתיות.
שורה תחתונה:
הקבוצה עם מאזן הבית הטוב ביותר, שבעה ניצחונות ותיקו, פוגשת את זו עם מאזן החוץ הטוב ביותר שהוא…שבעה ניצחונות ותיקו.
במשחק כזה היעדרו של הקהל הוא יתרון משמעותי ליונייטד, מה גם שנראה שליברפול וקלופ מתגעגעים מאוד מתחילת העונה לקהל.
מאחר והרבה מוטל על הכף, ביחוד מהצד המארח, ומאחר והאורחים יהיו מרוצים מתיקו, וסולשיאר נוטה לעלות עם הרכב הגנתי מול קבוצות חזקות, אני מצפה למשחק זהיר ומחושב של שתי הקבוצות, לפחות בפתיחה. אמנם ליברפול ניצחה באופן ברור בשני המפגשים האחרונים באנפילד, אולם יונייטד מגיעה הפעם במצב הרבה יותר טוב, וסולשיאר הוכיח שהוא יודע להכין את הקבוצה למשחקים חשובים.
למשחק הזה יש ריח של תיקו עם מעט שערים, אם כי בעונה יוצאת דופן מתרחשים אירועים יוצאי דופן.
במקרה של תיקו המנצחת הגדולה תהיה כמובן מנצ'סטר סיטי, וכל קבוצה אחרת שהיא מועמדת בעיני עצמה.
