לקראת הקמפיינים הקרובים של ליגת האומות האירופית שתחל בספטמבר 2018 ומוקדמות יורו 2020, החלטתי לנסות ולהיכנס לנעליו של יושב ההתאחדות לכדורגל, עופר עיני, ולהרכיב סגל קבוע לנבחרת, שיתחבר וירוץ במהלך הקמפיינים הקרובים.
במהלך הקמפיין תחת אלישע, פתחו בהרכב ארבעה שוערים, שלושה מגנים ימניים ושלושה שמאליים, ארבעה בלמים, שמונה שחקנים בשלוש עמדות הקישור ותשעה שחקנים בשלוש עמדות ההתקפה. משמע, 31 שחקנים שונים פתחו בהרכב של אלישע במהלך קמפיין בודד של עשרה משחקים. המטרה המרכזית בקמפיינים הקרובים, היא לבסס המשכיות בנבחרת. שכל אחד ידע את מקומו – מי חלוץ החוד המועדף, מי המגן הימני, מי מרים הקרנות ובועט המצבים הנייחים ומיהם האופציות ההתקפיות וההגנתיות שקיימות על הספסל.
ראשית, צריך כמובן למנות מאמן לנבחרת המחודשת בכחול לבן. אני הייתי הולך כמובן על ברק בכר, שהוא בעיניי המאמן הבכיר ביותר בשוק הכדורגל הישראלי היום. בבירת הנגב הוא הוכיח עליונות טקטית וניהול חדר הלבשה נהדר. בעזרתם התגבר על קבוצות עדיפות בהרבה על הנייר, כמו סאות'המפטון, אינטר ולודוגורץ וגם מול מכבי ת"א וחיפה עם התקציב הגבוה יותר בזירה המקומית. כעוזרו הייתי הולך על יוסי אבוקסיס, שכבר מנוסה בעמדת העוזר בנבחרת, כאשר עשה זאת תחת אלי גוטמן בשני קמפיינים. בשנים האחרונות בסכנין ובבני יהודה, הוא מוכיח את כוחו כאחד המאמנים הטקטיים הישראלים הגדולים ואני סבור ובטוח שהוא יזכה לקרדיט לו הוא ראוי מבכר, שדואג באופן קבוע לשבח את הצוות המקצועי שעובד תחתיו. השניים יתרמו אחד לשני ולנבחרת ואני מאמין שזהו הצוות הטוב ביותר שניתן להרכיב כיום בכדורגל הישראלי.
ראוי להזכיר בעיניי גם את הנבחרת הצעירה, שם צריכים לקבל את המושכות הצמד המבריק ברדראפיץ'. השניים הצליחו לשדרג כל קבוצה בה עברו; החל מבית"ר ת"א-רמלה הקטנה, דרך בית"ר ירושלים הענקית ומכבי נתניה הגדולה. הם עבדו בצורה מופלאה עם צעירים בכל אחד מהמקומות הללו; בין אם אלה הצעירים הרבים בקבוצה מהלאומית, עומר אצילי בבית"ר ואביב אברהם ועלי מוחמד בנתניה. גם כאן כמובן, צריכה להיות נבחרת קבועה שתרוץ יחדיו במשחקים בקמפיין הקרוב ותתבסס בין היתר על שחקנים צעירים בעלי מעט ניסיון בליגת העל, כמו גלזר, אברהם, פלקושצ'נקו, עמית ביטון, רז מאיר, ברשצקי ויונתן כהן. אלה יכולים להוביל את הנבחרת להישגים נהדרים ובהמשך כמובן להתקדם ולהשתלב בסגל הנבחרת הבוגרת.
Credit to FC Maccabi Netanya Facebook Page
את סגל הנבחרת יש לבנות עם ראייה לעתיד. בחלק מהעמדות אבחר שני שחקנים, מכיוון שאחד יכול להיפצע לתקופה ארוכה או לרדת בצורה דרסטית בכושרו או בדקות המשחק. האידאל הוא שאחד מהשחקנים ישחק ולא שניהם ברוטציה.
בין הקורות, צריכים לפתוח בוריס קליימן או אריאל הרוש. שניהם נחשבים בעיניי לשוערים היציבים וקרי הרוח ביותר בכדורגל הישראלי. הם יכולים לספק עוד שנים רבות בין הקורות בכחול-לבן ולספק ביטחון לחוליית ההגנה.
בעמדת המגן הימני אלי דסה או דור אלו. שניהם שחקנים נהדרים, שעברו אחרי עונת פריצה לאלופת המדינה, הראשון לתל אביב והשני לבירת הנגב. שניהם ידועים בהגבהות שלהם שהופכות לבישולים ומסירות מפתח מוצלחות רבות לחלוצים. הם בהחלט עשויים לשדרג את משחק ההתקפה של הנבחרת ולהוסיף זריזות ואיכות גם בהתקפות ולא רק בצד ההגנתי.
בצד השמאלי של ההגנה אופיר דוידזאדה או טאלב טוואטחה. גם הם, כמו דסה ואלו, מהירים מאוד ויודעים לספק מסירות חכמות ובישולים. משחק עם שני מגנים בעלי אוריינטציה התקפית כמו אלה, עשוי לתרום הרבה מאוד למשחק התקפה שוטף שיכול לרמוס הגנות איטיות, כמו אלה של לא מעט נבחרות באירופה.
הבלמים צריכים להיות רמי גרשון ואיתן טיבי, שיספקו עוצמה ופיזיות רבה במרכז ההגנה, שתהיה חשובה מאוד כשבצדדים ישחקו שחקנים שיתרמו להתקפה ויאלצו לפעמים להפקיר את ההגנה. שניהם משחקים טוב מאוד בעת האחרונה ואני מאמין שגם יצליחו לשתף פעילות יחד ולהוביל את חוליית ההגנה. במידה ואחד מהשניים נפצע או מורחק, הייתי בהחלט הולך על חאתם עבד-אלחמיד, החסון, הצעיר והמוכשר, שנמצא בהתקדמות אדירה. אני מאמין שימשיך להשתפר ולהשתדרג בשנים הקרובות, עד שיתפוס מקום של קבע בהרכב הנבחרת בעוד מספר שנים. ראוי לציין שבמידה ושיר צדק יחזור לשחק, הוא זה שצריך לפתוח בהרכב לצד גרשון.
שחקני המפתח בקישור צריכים להיות הצעירים המוכשרים בדמות מיכאל אוחנה ודוד קלטינס, שיבואו רעבים עם המון רצון ומוטיבציה לנבחרת. יחד איתם, הייתי מרכיב את אלמוג כהן ודן איינבינדר המנוסים במערך יהלום; כאשר כהן ישחק כקשר אחורי, אייבינדר וקלטינס 50-50 ואוחנה המוכשר כקשר התקפי. דיא סבע המוכשר שפתח את העונה בליגת העל עם תשעה שערים ושני בישולים בשישה מחזורים, בירם כיאל הגרזן שנכלל בסגל של קבוצת הפרמיירליג ברייטון וכמובן מאור בוזגלו המנוסה והמוכשר, יוותרו כאופציות איכותיות מהספסל, שיכולות להכריע משחקים לטובת הנבחרת של בכר.
בעמדות ההתקפה הייתי משתמש בשלושת השחקנים הבאים – תומר חמד, מונאס דאבור וערן זהבי, במידה ויחזור לסגל הנבחרת. שני הראשונים ישמשו כמובן כחלוצי 9 קלאסיים, שיוכלו ליצור מצבים אחד לשני. זהבי ישמש כקשר התקפי/חלוץ מדומה בעמדה מעט אחורית יותר, כאשר במצב כזה תהיה רק שלישיית קישור, הגנתית יותר ככל הנראה (כיאל-קלטינס-כהן).
הרכב זה, שירוץ לאורך קמפיין שלם, תחת הובלה של צוות גמיש וטקטיקן כדוגמת בכר-אבוקסיס, בתוספת חילופים ראויים בדמות סבע, כיאל ובוזגלו ושחקני גיבוי ראויים כמו דוידזאדה, הרוש, אלו ואלחמיד, יכול להרשים מאוד ולסיים במקום הראשון בדרג השלישי של טורניר גביע האומות החדש. בדרך זו אולי הנבחרת אפילו תעפיל לטורניר היורו הקרוב (הקבוצה שתסיים במקום הראשון בבית שלה בדרג השלישי תעפיל לפיינל-פור, כאשר המנצחת זוכה לכרטיס ליורו).
מסכימים עם הבחירות, הייתם בוחרים הרכב וסגל אחרים? לאן אתם חושבים שהנבחרת הזו יכולה להגיע?
